"תתקדם" עם מתיו פרי: חבר, היית חסר
אחרי שנכשל עם "סטודיו 60" ו"מר סאנשיין", מתיו פרי חוזר עם "תתקדם" - ויש סיכוי שהפעם זה יעבוד. אולי זה מפני שהוא חוזר לחיות כמו צ'נדלר - ורק התפאורה והחברים מסביבו שהשתנו
חדש זה תמיד טוב יותר, נוהג לומר ברני סטינסון (ניל פטריק האריס) לחבריו ב"איך פגשתי את אמא", הסדרה שברבות עונותיה היתה לתחליף המיועד של "חברים" האלמותית, שאחרי עשור, התפזרו חבריה, איש איש לעיסוקיו האישיים, אך מעולם לא שכחו את גלי ההערצה כלפיהם. היתה מי שהשכילה למנף את עצמה לעולם הקולנוע, אבל השאר די דשדשו בביצה הטלוויזיונית עם ניסיונות שווא להישאר על האולימפוס של הסדרה הקומית הכי מוצלחת בטלוויזיה.
מה עוד קורה בערוץ הטלוויזיה של ynet:
"בנות", עונה שנייה: בחורה שנונה שהולך לה
"על צד שמאל": לא יודעים מימינם ומשמאלם
אז מה מצב האומה, יש לנו ארץ נהדרת?
מכל החברים היקרים, איכשהו נדמה שהכוכב הכי מסכן שיצא מהסדרה הוא מתיו פרי, המוכר כצ'נדלר. יש שיגידו שהוא היה החבר הכי משעשע, הכי ציני, הכי חמוד והכי מצחיק, אבל משום מה פרי לא הצליח להמריא עוד למעלה ממעמדו, אולי משום שבעבר הוא נסמך בעיקר על כימיקלים שירימו אותו.
המצב הנפשי של פרי, לאורך העונות של "חברים", נמדד בצורה מאד ויזואלית. אפשר היה לראות בכל תחילת עונה איך עברה עליו החופשה: פעם הוא עלה במשקל, פעם ירד בצורה דרסטית ופעם הוא גם הודה בגמילה מתרופות מרשם. לא פשוט להיות מצליח, עוד יותר קשה להישאר מצחיק. עם הזמן קבל פרי הזדמנויות להוכיח את עצמו והצליח לא רע בכלל, כמו למשל ב"ללכת על הכל" מול ברוס וויליס, שהביא את האיכויות הקומיות של צ'נדלר לקולנוע. על סרט ההמשך לא נדבר.
כשהסתיימו ימי "חברים" העליזים, הוא ניסה לחזור לטלוויזיה עם "סטודיו 60" שהיתה יכולה להיות הצלחה (עם יוצר כמו ארון סורקין), אבל הפסידה בקרב על הרייטינג (וגם בעובדה שהיתה דומה להפליא ל"רוק 30" המופלאה של טינה פיי)והוסרה אחרי עונה אחת בלבד. בין לבין הוא עשה עוד סרטים לא חשובים, עד שקיבל הזדמנות נוספת לסדרת טלוויזיה – "מר סאנשיין", המספרת על מנהל תפעול של מרכז סאנשיין שצריך להתמודד עם הבוסית הלא צפויה שלו. פרי היה אחד מיוצרי הסדרה, שהוסרה מלוח השידורים אחרי חודשיים בלבד.
ב-2012 השתתף פרי בכמה פרקים של "האישה הטובה" ומישהו כנראה שם לב שהוא יכול לשחק גם תפקידי דרמה, אבל בלי להגזים. אז נפלה לחיקו של פרי הזדמנות נוספת לשחק בטלוויזיה, ונדמה שאולי הפעם זה יעבוד. טפו-טפו-טפו.
החברים החדשים של צ'נדלר
"תתקדם" (Go On) מספרת את סיפורו של ראיין קינג שלפני כחודש איבד את אשתו ומאז הוא לא מסוגל להישאר לבד. הוא חוזר לעבודתו כשדרן ספורט בתחנת רדיו, אבל הבוס (ג'ון צ'ו) לא סומך על היכולות שלו להישאר רגוע, ושולח אותו לעשרה מפגשים בקבוצת תמיכה עבור אנשים שחייהם השתנו לרעה.
כאיש ציני שמעדיף להעביר את יומו בהעברת ביקורת על אחרים ועל האופן שבו הם משחקים ספורט, קינג לא מתחבר לדיבורים על רגשות, בכי וחיבוקים. במובן הזה פרי היה ונשאר הצ'נדלר של אז, זה שלא יודע איך לבכות וצריך שילמדו אותו להראות רגשות. הפרצופים המוזרים, צעדי הריקוד המגוחכים וחיתוך הדיבור כל כך מוכרים שנדמה כאילו נכנסו חזרה לחייו של החבר צ'נדלר ורק התפאורה והחברים מסביבו השתנו, אבל העלילה נשארה כשהיתה.
עם זאת, מפתיע לגלות מדי פעם צד אחר בפרי. הוא מצליח להעביר את התסכול שהוא חש ואת הפחד מלהודות שאשתו איננה, כמו גם שולט היטב בסצנות של התפרצויות זעם למיניהן – כאילו הוא באמת כועס על משהו. אין ספק שלהיתקע בתוך דמות כמעט 20 שנים זה לא קל, וצריך הרבה פגישות של קבוצת תמיכה כדי לצאת מהסטריאוטיפ שבו אתה חי.
אם כבר מדברים על סטריאוטיפים, קבוצת התמיכה של קינג היא סטריאוטיפ אחד גדול עם דמויות מקובעות בתוך תסמינים חברתיים, שספק אם הן יצליחו להתקדם במהלך הסדרה. יש לנו את ההיספנית (טוניטה קסטרו) שאף אחד לא מבין מה היא אומרת, את הרווקה (סוניה בייקר) השמנמנה שאוהבת חתולים והנער (טיילר ג'יימס וויליאמס) שלא מדבר בגלל טראומה משפחתית.
בנוסף נמצאים שם גם האסייתית (סוזי נאקמורה) הצייתנית שרק מחכה לקבל חיוך מהאחראית, בחור ביזארי (ברט גלמן) עם מפרצים עמוקים ומבט מטורף, גבר (סת' מוריס) שאשתו בגדה בו, נכנסה להריון ונטשה אותו, אבל הוא לא מפסיק לחייך כל הזמן, וגם לסבית קשוחה (ג'ולי וויט) שכולם מפחדים ממנה, ומדי פעם נוגחת באחרים כדי להוכיח כמה היא חזקה.
על כולם מנצחת המדריכה (לורה בננטי) המטפלת, שאין לה אפילו תואר בפסיכולוגיה, אבל אחרי ששינתה את חייהם של אלפים ב"שומרי משקל", היא בהחלט יודעת דבר או שניים על הרגשות שאנחנו מחביאים בפנים, בין הסופגניה לבייגל שאכלנו סתם כי הרגשנו רע. ובל נשכח את ג'ורג' (ביל קובס) שלפני 20 שנים איבד את מאור עיניו ומאז מנסה להתמודד עם החיים ועם בדיחות קרש על עיוורים.
הדמות היחידה שאולי באמת יש לה סיכוי לשינוי, חוץ ממתיו פרי, היא קארי (אליסון מילר), המזכירה והעוזרת האישית של קינג. כמו כל בחורה מושלמת, היא צריכה להיות אימהית, אוהבת ואוהדת את הגבר שזה עתה התאלמן, ולכן היא מקבלת בזרועות פתוחות את כל הנוירוזות של הבוס שלה, כולל בילוי משותף שלו איתה ועם חברותיה בבר שבו אפשר לשתות אלכוהול תוך כדי שמחליקים את שערך. היא אולי נשמעת כמו עוד סטריאוטיפ, אבל יש לה סיכוי גבוה לצאת מזה.
בינתיים הסדרה מצליחה להצחיק את האמריקנים והיא כוללת כבר 13 פרקים ונראה שתשרוד עד לסוף העונה, טרם ידוע אם תזכה לעונה שנייה. אולי זה הגעגוע לצ'נדלר, אולי ל"חברים" של פעם, ואולי השם של הסדרה נוטע בנו תקווה שאפשר להתקדם גם אחרי כמעט 20 שנים של גילום אותה דמות. חדש זה תמיד טוב יותר? אפשר להתווכח עם זה, בינתיים צ'נדלר של פעם ופרי של היום מסתדרים לא רע ביחד.
"תתקדם", ימי ראשון, 21:55, HOT3
