אפשר לבחור אחרת: זוגיות פתוחה כדרך חיים
האם יחסים פתוחים הם משחק מסוכן או דווקא מודל שיכול לפתור את הבעיות המאפיינות יחסים מונוגמיים, ולהבטיח את אושרם של בני הזוג לאורך זמן? שני זוגות שבחרו לאהוב זה את זו ביחסים פתוחים מספרים
כולנו מכירים את האגדה על הנסיך והנסיכה שנפגשים לאחר תלאות רבות, מתאהבים, נישאים וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. הרעיון על ה"אחד" שלנו, שלצדו נחיה באושר ובעושר עד אחרית הימים, הוא ללא ספק רעיון נאצל ורומנטי – אך האם הוא ריאלי? כשבוחנים את המציאות, עולה תמונה אחרת לגמרי. אם יש תופעה שמעידה על כך יותר מכול, זוהי השחיקה במעמדו של מוסד הנישואין, כפי שמשתקף בעיקר בשיעורי הגירושין הגבוהים.
למעשה, הסטטיסטיקות מלמדות כי קרוב ל-30% מהזוגות הנשואים מתגרשים, כלומר לכל זוג מאושר שמתחתן היום יש סיכוי של כמעט אחד לשלושה להתגרש. הסיבות להתפרקות נישואים הן רבות: בגידה, שעמום בזוגיות, חוסר התאמה, שינוי באורח החיים של אחד מבני הזוג ועוד. תופעת ה"רגליים הקרות", שכמעט כל זוג חווה לפני חתונה, גם כן נובעת מעצם חוסר הביטחון בשאלה האם אני מוכנ/ה להתמסר אך ורק לבן אדם זה לשארית חיי.
כמענה אפשרי לבעיות הללו, ישנם זוגות שבוחרים בדרך אחרת, בוחרים במערכת יחסים פתוחה. מערכת יחסים פתוחה מאפשרת לבני הזוג להיות בקשר רומנטי או מיני עם אחרים מחוץ לזוגיות, וזאת בהסכמה מלאה של בן הזוג.
על פניו, בחירה זו נראית כל כך לא טבעית ונוגדת את הערכים והנורמות החברתיות שעליהם התחנכנו. נדמה לנו שמאז ומעולם בני האדם היו מונוגמיים. הרי סיפרו לנו שכך החל העולם, עם אדם וחווה, הזוג המונוגמי (וההטרוסקסואלי למותר לציין) הראשון.
ואולם, אם חושבים על זה, המונוגמיה במקרה זה לא היתה אלא ברירת מחדל, שהרי לא היו בנמצא פרטנרים חלופיים. הסיפור על אדם וחווה מציג כביכול תמונה שבה המונוגמיה היא הדרך הטבעית והיחידה בעולם. אך כשממשיכים לקרוא בתנ"ך, ניתן למצוא לא מעט דוגמאות של קשרים שלא היו מונוגמיים כלל וכלל.
כך למשל, שרה אימנו ביקשה מאברהם להיות עם הגר כדי שתוכל להביא להם ילד, יעקב התחתן גם עם לאה וגם עם רחל, ושלמה המלך בכלל חגג עם אלף נשים. אם כך, ניתן לראות שלכל אורך הסיפור התנ"כי הקשר המונוגמי של בעל ואישה ביחסים סגורים לא היה ברור מאליו כמו שהוא כיום.
יש לך קבלה על הילד הזה?
אז אם לא מדובר בנורמה שהושרשה עוד מימי קדם, מתי ולמה החל מיסוד הקשר הזוגי הסגור כקשר היחידי הלגיטימי? ובכן, האמת הרבה פחות רומנטית ממה שחושבים. בתקופות קדומות, לפני שהמציאו את בדיקות ה-DNA, גבר לא יכול היה לדעת האם הילדים שהביאה לעולם אשתו/חברתו/חברתו ללילה הם באמת שלו.
לגברים היה קשה לקבל על עצמם מחויבות גדולה כל כך של גידול וכלכלת ילדים מבלי לדעת בוודאות שאכן הילדים שלהם. עבור הנשים לא היתה כלל שאלה, שהרי הילדים יצאו מתוכן והן יכלו לדעת בוודאות שאלו צאצאיהן. ואולם לגברים לא היה ביטחון שכזה, ולכן הם החליטו לאכוף את המונוגמיה כדרך לוודא שהם לא יוצאים "פריירים" ולא מגדלים ילדים של גבר אחר.
נשאלת השאלה האם אנחנו מוכרחים להמשיך לחיות לפי גישה אנכרוניסטית אשר מניעיה המקוריים כלל עוד אינם רלוונטיים כיום. זוגות רבים יותר ויותר מתחילים לנסות גישות אחרות לזוגיות, אשר אינן כוללות את בני הזוג בלבד. תופעות כמו חילופי זוגות, הבלגה ואף התעלמות מכוונת מבגידות, הופכות לנפוצות יותר ויותר. כיום ניתן אפילו לראות סלבריטאים שמצהירים בפומבי על יחסים פתוחים, כגון וויל סמית, לארי קינג ומייגן פוקס.
בסופו של דבר, רבים מאיתנו יכולים להזדהות עם תחושות השגרה והשעמום המאפיינות לרוב יחסים ארוכי טווח. בין אם זה תחושת השגרה בקשר ארוך טווח, טבע האדם או הצורך בריגוש, אחרי ההתחלה המסעירה של הקשר, העיניים מתחילות פתאום לפזול ולהסתכל לצדדים. ואולם, בין מבט תמים למעשה בפועל יש מרחק רב, ומרבית האנשים לא יכולים לתאר לעצמם לחיות בתוך מערכת יחסים פתוחה.
"אהבה היא חופש"
הזוגיות הפתוחה מעוררת שאלות רבות וקוראת תיגר על הסטטוס-קוו הקיים היום ביחסים הזוגיים. החלטנו לראיין שני זוגות שהלכו כנגד הזרם והחליטו לקיים מערכת יחסים פתוחה, כדי להבין כיצד הם מצליחים להתמודד עם העובדה שבן זוגם האהוב אוהב גם אחרים. ענת ואור (השמות בדויים) מהמרכז, נשואים כבר 8 שנים ולהם תינוק בן שנתיים וחצי. הם נראים מאוהבים מתמיד, ומספרים על אופי הקשר שלהם.
כיצד החלטתם על זוגיות פתוחה?
ענת: "זה התחיל בערך חודש אחרי שיצאנו. טסתי לסדנה בחו"ל, פגשתי מישהו והיתה לנו חוויה מדהימה ביחד. הרגשתי שהחוויה הזו של לילה אחד לא אמורה להשפיע על היחסים שלי עם אור, ולאחר התלבטויות רבות סיפרתי לו. למזלי הוא הפתיע אותי ואמר שגם הוא לא מייחס לכך חשיבות. הבנתי שזה הבן אדם שמתאים לי וזהו הקשר שמתאים לי".
האם אתם חושבים שאי פעם תעברו להיות מונוגמיים לחלוטין?
אור: "האמת היא שתמיד ראיתי את סוג הזה של מערכת היחסים כמשהו שמתאים לי. אני לא אדם קנאי ולא רכושני וקשה לי עם מגבלות. אני מאמין שכאשר שני אנשים שמאמינים שזוגיות אינה דבר שצריך להגביל ומוכנים לוותר על קנאה וחוסר ביטחון, זה יכול להתאים. זה הסדר שמתאים לשנינו וכל עוד הוא מתאים אני לא רואה סיבה לשנות דבר".
ענת: "אני באמת ובתמים חושבת שזה הקשר המתאים בשבילנו. מבחינתי, אהבה היא חופש, וקשר פתוח מאפשר את החופש האולטימטיבי, לחוות את מה שיש בחוץ ולחזור הביתה. זה נראה לי לא מציאותי לצפות שבן אדם אחד יוכל תמיד לספק את הצרכים והדרישות שלי או שאני אוכל לספק את שלו. מבחינתי זה בדיוק כמו שאני עדיין צריכה את החברות שלי ואת המשפחה שלי, כי הם מספקים לי צרכים שבן זוגי לא יכול או לא רוצה לספק".
האם יש חוקים מה מותר ומה אסור, או שהכול פתוח?
אור: "כמובן שיש חוקים. אצל כל זוג זה שונה, אבל גם אצל זוגות מונוגמיים יש חוקים. יש זוגות שבהם האישה מתנגדת לכך שהגבר יצפה בפורנו, או שהגבר מתנגד שלאישה יהיו ידידים גברים. כמו בכל מערכת יחסים צריך למצוא את האיזון הטוב ביותר לשני הצדדים. אנחנו למשל, לא מסכימים להביא בני זוג הביתה או לצאת עם אנשים מהמעגל החברתי הקרוב".
ענת: "מבחינתי, הקשר שלנו הינו הקשר המרכזי והוא קודם לכל האחרים. אני מצפה שהקשר עם אחרים לא יבוא על חשבוני ועל חשבון הזמן שלו איתי. זאת אומרת, אם אני עכשיו עברתי יום קשה ואני צריכה אותו לידי אני אצפה שהוא יישאר איתי ויתמוך בי ולא ייצא עם מישהי אחרת או סתם יצא להיפגש עם חברים לצורך העניין".
מה לגבי קנאה? באמת לא מפריע לכם שבן הזוג שלכם נמצא עם מישהו אחר?
ענת: "אור הוא לא הרכוש שלי והוא חופשי לעשות כרצונו. אני רוצה שהוא יהיה איתי בגלל שזה מה שהוא הכי רוצה לעשות באותו רגע ולא בגלל מחויבות, ילדים או סתם בגלל השגרה. לא מפריע לי שהוא נמצא עם מישהי אחרת באותה מידה שלא אכפת לי שהוא יוצא עם חברים לפאב. הקנאה פשוט לא קיימת".
כיצד מגיבים אנשים כשהם שומעים שאתם במערכת יחסים פתוחה?
ענת: "לאנשים מאוד קשה לקבל את זה מכיוון שזה שונה מכל מה שהם רגילים. לרוב זה גורר ויכוח ארוך שבסופו הם מבינים את נקודת המבט שלנו. הם תמיד אומרים בסוף שכנראה שבשבילנו זה עובד אבל הם לא יוכלו לחיות ככה, וזה בסדר. זה לא משהו שמתאים לכולם. מצד שני, גם מונוגמיה לא. מונוגמיה זו גישה מיושנת שכבר מזמן לא מתאימה לכולם, ובמקום למצוא דפוס אחר - אנשים נצמדים לדפוס הישן ומתאמצים יותר לגרום לו לעבוד".
לוותר על הקנאה
שיר ואיתן (השמות בדויים) מהצפון, חיים כבר שלוש שנים ביחד ביחסים פתוחים. עבורם, הזוגיות הפתוחה היא טבעית למדי ולא מסובכת כפי שאנשים נוטים לחשוב.
מה צריך לקרות כדי שיחסים פתוחים יעבדו?
שיר: "בדיוק אותם הדברים שצריך לעשות במערכת יחסים מונוגמית. חייבים תקשורת תומכת ואוהבת, הרבה אמון אחד בשני ורצון שהקשר יצליח. בלי הדברים הללו מערכת יחסים מונוגמית לא תעבוד וגם לא מערכת יחסים פתוחה. מה שייחודי למערכת יחסים פתוחה הוא חוסר הקנאה. אם יש קנאה במערכת יחסים פתוחה, זה לא יכול לעבוד".
איתן: "צריך להקפיד להיות קשובים האחד לשני, ולהיות בטוחים במאה אחוז ששני הצדדים רוצים את זה ומסוגלים להכיל את זה. שמעתי כבר יותר מדי על זוגות שניסו מערכת יחסים פתוחה כדרך להציל מערכת יחסים כושלת, וכמובן שזה לא עבד. אם שני בני הזוג לא מוכנים לזה, לא מוותרים על הקנאה ולא סומכים אחד על השני - אין סיכוי שקשר פתוח יפתור להם את הבעיות".
האם אתם מספרים אחד לשני על ההתנסויות עם אחרים?
שיר: "אנחנו מאמינים בתקשורת פתוחה, אז אנחנו מספרים אחד לשני ולא מסתירים. אנחנו אמנם לא נכנסים לפירוט עמוק אבל אנחנו כן דואגים לשמור על תקשורת פתוחה ולא משאירים סודות בינינו".
אתם לא מפחדים שיום אחד אחת מהמערכות יחסים הצדדיות יהפכו למרכזית ויהרסו את הקשר שלכם?
שיר: "הפחד שהוא יתאהב במישהי אחרת קיים תמיד, אבל הוא קיים גם במערכת מונוגמית באותה מידה. לדעתי זה דווקא מחזק את הקשר ומונע התאהבות באחרים. הרי קשר מחוץ לזוגיות בטבעו הוא אסור ביחסים מונוגמיים, ומה שאסור תמיד קוסם יותר לאדם. ברגע שמורידים את האיסור האדם השני כבר פחות קוסם לנו".
"ברוב המקרים אני מגלה שאמנם אחרים מושכים אותי אבל מה שיש לי בבית הרבה יותר טוב. יש לי את האפשרות הנפלאה לחקור כל פעם מחדש את האפשרויות שלי, ולהבין כל פעם מחדש שמה שיש לי עם איתן יותר טוב בשבילי ואיתו אני רוצה מערכת יחסים ארוכת טווח. במובן הזה אני חושבת שמערכת יחסים פתוחה מחזקת את הקשר הרבה יותר".
איתן: "הידיעה שכל רגע אפשר לקום וללכת להיות עם מישהו אחר ללא שום תופעות לוואי שליליות, מחזקת את הקשר בכך שאנחנו בוחרים באופן אקטיבי ומודע באותו בן זוג כל הזמן. אני יכול להיות עם מישהי אחרת וליהנות איתה, אבל בסופו של דבר אני תמיד רוצה לחזור להיות עם שיר ואוהב אותה יותר בגלל שהיא נותנת לי את היכולת להתנסות".
בין סגור לפתוח
גם אם לא תמיד קל להסכים עם חלק מהתשובות הללו, לא נוכל לבטל לחלוטין את ההיגיון הטמון בטיעוניהם. גם אם רובנו לא נסכים לחיות במערכת יחסים פתוחה, קשה להתעלם מהשחיקה היומיומית המאפיינת את הקשר הזוגי המונוגמי. בסופו של דבר, זה לא חייב להיות שחור או לבן. כל זוג יכול לעצב את סגנון הזוגיות המתאים לו באופן אישי ולהגדיר את הגבולות בקשר, כך שאף אחד מהצדדים לא ייפגע וכדי שהזוגיות תהיה מאושרת לאורך זמן.
גם זוגות מונוגמיים יכולים "לפתוח" מעט את הזוגיות ולהתנסות במתיחת הגבולות הקיימים בקשר. למשל, אפשר להחליט שיוצאים לפאב בנפרד וכל אחד מפלרטט עם אדם אחר, אבל בסוף הערב חוזרים ביחד הביתה, או להחליט שכאשר אחד מבני הזוג שוהה בחו"ל מותר לבוא במגע עם פרטנרים אחרים, או לבחור בפתרון הקלאסי ולהתנסות ביחד ב"שלישייה".
בימינו מערכת יחסים זוגית כבר אינה דגם מובנה וקבוע מראש לאורך שנים, אלא מערכת ייחודית שכל זוג בונה אותה כראות עיניו. אז מה אתם אומרים? האם אתם פתוחים לרעיון?
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
מתוך מגזין "אופס" של אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה
לפנייה לכתב/ת 
