אטיאס על מינוי כחלון: "מהלך חסר משמעות"
שר השיכון אטיאס תוקף את ראש הממשלה על ההחלטה להציב את השר כחלון במקומו בראש הגוף שאחראי על שיווק הקרקעות במדינה. למרות ציפיותיו של נתניהו, גורמים בענף מטילים ספק כבד ביכולת המהלך להביא להוזלת מחירי הנדל"ן. החוק קובע כי היו"ר יהיה שר השיכון, מה שייאלץ לעשות שינוי חקיקה בכדי לאשר את המינוי
שר השיכון אריאל אטיאס, יו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל הנוכחי, תקף היום (א') את החלטת ראש הממשלה נתניהו למנות את השר משה כחלון לתפקיד במקומו. לדבריו, מדובר במהלך חסר משמעות, מאחר ונתניהו עצמו חסם כל פעולה להוזלת מחירי הקרקעות בממשלה האחרונה.
בריאיון ל"ידיעות אחרונות" אמר אטיאס כי "הציבור בישראל לא סובל מבעיות זיכרון והוא לא טיפש. מגוחך לשמוע מראש הממשלה נתניהו יומיים לפני בחירות לבקש מכחלון להוריד את מחירי הקרקע, דבר שנתניהו התנגד לו בתוקף עם שר האוצר שטייניץ ונאבק בי כשביקשתי הנחות לזוגות צעירים וחיילים משוחררים".
- כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
- "תעמולה אסורה": נתניהו רוצה את כחלון במנהל
- קו המשווה: מה מציעות מפלגות כדי שנגיע לדירה?
- יושבים על הגדר: מה יקרה למחירי הדיור ב-2013?
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
היועץ המשפטי של מפלגת העבודה, עו"ד עמיחי ווינברגר, פנה בעקבות ההודעה בפנייה דחופה בשם המפלגה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, למבקר המדינה יוסף שפירא וליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בדרישה להפעיל את סמכותם ולבטל לאלתר את המינוי. בפנייה נכתב כי ההודעה של נתניהו לפיה הוא מינה את כחלון לכהונה של יו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל "ניתנה לכאורה הן בניגוד מוחלט להוראות חוק יסוד: מקרקעי ישראל, והן בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה".
היועץ הוסיף כי החוק קובע שיו"ר המנהל יהיה שר השיכון והבינוי והדבר נקבע בחוק מנהל מקרקעי ישראל. "המינוי נובע ממניעים פסולים ושיקולים זרים אשר יש להם השלכה ישירה על כשרות המעשה בין היתר מתוקף הוראות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1501 'מינויים בתקופת בחירות'". מפלגת העבודה דורשת כי השלושה יפעילו את סמכויותיהם ויורו לנתניהו לבטל את ההודעה על המינוי.
שליטת המנהל מצטמצמת באזורי הביקוש
למרות שספק אם המהלך יצא לפועל, היה ומנהל מקרעי ישראל יזכה ליו"ר חדש, גורמי מקצוע מטילים ספק ביכולתו לשנות את המציאות בשוק הנדל"ן. להערכתם, הגוף ינקוט בשיטה של שיווק מאסיבי של קרקעות למגורים, ולא חלוקת קרקעות ללא עלות. על פיתרון זה כבר רמז נתניהו עשרות פעמים ואמר כי רק הצפת השוק בקרקעות תוביל לירידת מחירים.
מנהל מקרקעי ישראל הוא הגוף המנהל את קרקעות המדינה וחולש על כ-93% מהקרקעות שלה, לרבות קרקעות הממשלה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל.
אלא שבאזורי הביקוש, הנתון שהוצג לעיל מצטמצם באופן דרמטי. שליטתו של המנהל באזורי הביקוש מצטמצמת רק להחכרת קרקע כמות מסוימת של שנים (בעבור זה גובה המנהל דמי היוון) הן לצורך מגורים, חקלאות או לשימושים אחרים.
בלשכת שמאי המקרקעין העריכו הערב כי באזורי הביקוש המנהל מחזיק רק בכ-50% מהקרקעות. הקרקעות הפנויות באזורים אלו, הן בשיעורים נמוכים עוד יותר ממילא באופן דרמטי.
תפקיד המנהל
בשנים האחרונות עלתה שאלה נחיצותו של המנהל בעיקר בהקשרים שליליים, אך בשנותיה הראשונות של ישראל היה מדובר בצורך אמיתי. בשנות ה-60 הוקם מנהל מקרקעי ישראל על ידי המדינה על מנת לנהל את קרקעותיה. התפקיד היה למעשה כפול: ראשית, להסדיר את הרישום של המחזיקים באדמות המדינה, ושנית, לקבוע את אופן השימוש בקרקע.
אלא, שמאז עברו השנים והשליטה במנהל מקרקעי ישראל היתה בעלת יצרים פוליטיים רבים. המנהל ספג שורה של דו"חות חמורים ממבקרי המדינה על התנהלות בעייתית וחמורה, והגוף הוצג ככזה שמנהל את נכסי המדינה בצורה בזבזנית ומרושלת.
בשנות ה-90, כחלק מההתמודדות עם קליטת העלייה הגדולה מברית המועצות, הועברה האחריות על מנהל מקרקעי ישראל למשרד השיכון וזאת על מנת ליצור קרקעות למגורים. מאז, באופן מסורתי, כיהן שר השיכון כיו"ר מנהל מקרקעי ישראל, זאת פרט לשלוש שנים (שהחלו ב-2003) בהם נדדה האחריות למשרד ראש הממשלה, עת כיהן בתפקיד אריאל שרון ולמשרד התיירות.
נקודה נוספת ומשמעותית בתפקוד המנהל הייתה החלטת בג"ץ בשנת 2001, בעקבות עתירת תנועת הקשת המזרחית. החלטה זאת קבעה כי שטחים חקלאים בבעלות המנהל יוחזרו למדינה, ללא מתן פיצוי אמיתי לבעל השטח החקלאי (כ-35 אלף שקל לדונם על השווי החקלאי). עד אז, קיבוצים ומושבים שהפשירו קרקעות חקלאיות למגורים פוצו לפי נגזרת כלכלית של יחידות המגורים שיבנו על השטח החקלאי. ניצחונו של הארגון החברתי הביא להחלטה לפיה בעת שינוי יעודה של קרקע לחקלאות, בעל קרקע יחזיר אותה למדינה ולא יקבל בעבורה פיצוי.
הפתרון - לא רק בידי המנהל
הפתרון הרווח ליוקר מחירי הדיור בישראל אינו טמון רק בידי המנהל. פתרון משמעותי מצוי דווקא בידי רשויות המקומיות והממשלה, והוא עיבוי תוכניות המגורים בתוך הערים. כאן הכוונה היא לתוכניות כמו תמ"א 38, פינוי-בינוי ועסקאות קומבינציה שונות המוסיפות יחידות דיור על בניינים קיימים או מגלחות בניינים רעועים ובמקומם מרימות בניינים המכילים יחידות דיור רבות.
תוכניות בנייה אלה כלל אינן קשורות למנהל מקרקעי ישראל, שתפקידו שיווק קרקעות, ולדעת מומחים - הן דווקא אלה שנחשבות למשמעותיות יותר בעת ניסיון ליצור יחידות דיור חדשות באזורי הביקוש.
בנוסף, ישנם עוד כשלים נוספים ורבים המביאים למחירים הגבוהים, ואינם בשליטת המנהל, כדוגמת כמות כוח האדם בענף, כניסת משקיעים זרים שמקפיצה מחירים ועוד.
אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אומר כי למרות הכל, אם שיווק הקרקעות שיוביל המנהל יביא לשינוי אזורי הביקוש, ייחשב הדבר כהצלחה, אם כי סביר להניח שלא יקרה בפועל. לדבריו, הפתרון כלל אינו מצוי בידי המנהל. אם מחירה הממוצע של דירת ארבעה חדרים בישראל עומד על 1.15 מיליון שקל, ההוצאות הקבועות של עלות הבניה, המע"מ והרווח היזמי, עומדות על 900 אלף שקל. מחיר הקרקע ליחידת מגורים בממוצע הוא 250 אלף שקל. "רק רכיב זה, של ה-250 אלף שקל, הוא הקשור למנהל, והוא המשחק בו יכולים לשחק אם וכאשר הקרקע תשווק במחיר אפס", אמר דנוס.
כך או כך, הסבירות שקרקעות ישווקו בחינם אינה גבוהה, מכיוון שהדבר יקים עליו התנגדות מכיוון משרדי הממשלה האחרים, בראשם משרד האוצר. "מה שנעשה בשוק הסלולר לא אפשרי בשוק הנדל"ן. המדינה צריכה להיכנס לשוק הנדל"ן כשחקן מרכזי ופעיל ולבנות יחידות מגורים להשכרה. המינוי של כחלון, ראוי ככל שיהיה, לא ישפיע על מחירי הדיור לבדו".
האוצר שולט במנהל
עו"ד דוד בסון ממשרד הרטבי בורנשטיין בסון, לא רואה גם הוא את הבשורה של מינוי כחלון כמרעישה במיוחד עבור מי שמצפה להוזלה משמעותית במחירים. "מי ששולט בפועל במנהל מקרקעי ישראל הוא משרד האוצר, וחשוב להבין זאת. כל שיווק קרקעות מצריך את חתימת החשב במנהל, שהוא מינוי של משרד האוצר.
"מנהל מקרקעי ישראל הוא מקור ההכנסה של מדינת ישראל מהקרקעות בבעלותה. המנהל רואה הכל בצד הכלכלי וכל עוד גישה זאת לא תשתנה, לא תהיה ירידת מחירים".
מינויו של כחלון, לדברי בסון, הוא לא יותר מספין בחירות שלא ניתן להסיק ממנו כי מחירי הנדל"ן ירדו. "מנהל מקרקעי ישראל עובד בבירוקרטיה מסואבת וכך גם ועדות התכנון במדינה. כל עוד לא ימצאו תמריצים שיתנו ליזמים פרטיים לעבוד ולהפשיר קרקעות, כפי שהיה לפני בג"ץ הקשת המזרחית, בעת העליה הרוסית - אני לא רואה ירידת מחירים".
לפנייה לכתב/ת 
