למה הקל ביהמ"ש העליון בעונשו של גנב רכב?

בית המשפט העליון קובע: אפשר לקבל הסדר טיעון, גם אם העונש קל יחסית. בית המשפט העליון קיבל היום (ב') ערעור שהוגש נגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר פסל הסדר טיעון והחמיר משמעותית את עונשו של נאשם שהורשע בשורת עבירות חמורות.

הרכב של שלושה שופטים הבהיר כי יש לבחון אם הסדר טיעון "חורג בצורה משמעותית מטווח הענישה הסביר בגין העבירות המיוחסות לנאשם". אם העונש עליו הוסכם בין הצדדים אינו חריג, ואף אם הוא מקל יחסית עם הנאשם, בית המשפט יכול לקבל את הסדר הטיעון המוצע.

גנב, נהג בפראות, התעלם משוטר - ונשלח לשנת מאסר(צילום: באדיבות משטרת ישראל)

מה הולם את האינטרס הציבורי? 

המערער הודה והורשע בחמש עבירות חמורות: גניבת רכב, נהיגה ברשלנות, הפרת הוראת שוטר, מעשה פזיזות ושהייה בלתי חוקית. למרות זאת, הפרקליטות וסנגורו של המערער הגיעו להסדר טיעון, ובמסגרתו עתרו לעונש של תשעה חודשי מאסר בפועל.

בית המשפט המחוזי הודיע כבר בתחילת הדיון כי "ההסדר המוצע נוגד את האינטרס הציבורי". לאור זאת, שקלה הפרקליטות מחדש את עמדתה, והחמירה קלות את העונש שהוצע במסגרת ההסדר - שנת מאסר בפועל, במקום תשעה חודשים.

אלא שבית המשפט המחוזי דחה את ההסדר, והתבסס על הלכה שקבע בעבר בית המשפט העליון, ולפיה יש לדחות הסדר טיעון שבו העונש חורג משמעותית "מהעונש ההולם את האינטרס הציבורי". השופט צבי גורפינקל הסביר כי העבירות שבהן הואשם המערער חמורות, ולכן יש להחמיר את עונשו.  

למשל, השופט הבהיר כי "החוק רואה בחומרה יתרה עבירות של גניבת רכב, ולפיכך העמיד את העונש על שבע שנים". עוד קבע כי יש לשקול את מעשיו של המערער לחומרה, מאחר שנכנס לישראל באופן לא חוקי כדי לבצע גניבת רכב, ועבירה זו "הובילה לביצוע עבירות נוספות ברכב". בסופו של דבר הכפיל השופט גורפינקל את העונש, וגזר על המערער מאסר בפועל לתקופה של שנתיים.

"לא נפל פגם בהסדר הטיעון"

בערעור שהגיש לבית המשפט העליון, טען המערער כי "מששקלה (הפרקליטות) את הסדר הטיעון, ושבה ושקלה אותו פעם נוספת, ולא מצאה בו דופי, הרי שחזקה עליה שפעלה בהתאם לאינטרס הציבורי". עוד טען כי העונש עליו הוסכם נמצא "בטווח הענישה המקובל, אף אם הוא מצוי ברף התחתון".

בפרקליטות תמכו בעמדת המערער. אמנם גם שם הודו כי העונש "מצוי בטווח התחתון של הענישה", אך הסבירו כי יש לקבל את ההסדר "בהתחשב בחולשת הראיות". בפרקליטות ציינו כי השוטרים ראו במכונית הגנובה שלושה אנשים, אך כשעצרו אותה נתפס רק המערער - "ומשכך לא יכלו להוכיח כי הוא שנהג ברכב".

שלושת שופטי ההרכב בבית המשפט העליון קיבלו את הערעור, והפחיתו את העונש לשנת מאסר בפועל. בפסק הדין, כותב השופט סלים ג'ובראן כי בתי משפט אכן רשאים ואף מחויבים להימנע מלקבל הסדרי טיעון שחורגים משמעותית מטווח הענישה הסביר. אולם, כאשר העונש אינו חורג מהטווח המקובל, ובנסיבות המתאימות, יש לקבל את ההסדר.

"מקובלת עלינו (הטענה) כי העונש שנגזר על המערער מצוי בטווח הענישה לעבירות מסוג זה, זאת אף אם מדובר בעונש מקל באופן יחסי", פסקו השופטים. "נדמה שלא נפל פגם בהסדר הטיעון המצדיק את דחייתו, וההסכמה (בין הצדדים) על עונש מאסר של שנה אחת בלבד, הייתה סבירה".