מגרשים את החושך: מדירה אפלולית לבית מואר

בדומה לבתים אחרים משנות ה-80, גם הבית באזור השרון שבו אנו מבקרים אופיין לפני השיפוץ בחלונות קטנים, משקופים כהים ותקרת עץ כהה, שהעניקו למבנה חזות חשוכה, קודרת וסגורה. מכיוון שהמשפחה אוהבת מאוד לארח, היא רצתה לשוות לבית מראה יותר מזמין ועוטף, ועל כן פנתה לעזרתה של מעצבת הפנים שירי אביבי.

עוד על עיצוב הבית בביקור בית :

• פותחים את הבית: צריף ישן הפך לבית מעוצב
• כשהכפר והעיר נפגשים: הצצה לבית בקיבוץ יגור
• נגיעות אדומות: ביקור בדירה משופצת בגבעתיים
  

לפני: הסלון החשוך(צילו: מיה כרמי דרור)

אחרי: הסלון הגדול והמואר(צילו: מיה כרמי דרור)

כדי להכניס לבית את האור והחמימות שהיו כל כך חסרים בו, נערכו בבית שינויים נרחבים שנועדו ליצור בו חללים חדשים, רחבים ומוארים יותר. במסגרת שינויים אלו נהרסו עד יסוד ונבנו מחדש מרבית הקירות, מלבד אלו שמחזיקים את התקרה, הורחבו הוויטרינות ליציאה לגינה בצד הקדמי והאחורי שלה וכן הוגדלו החלונות הקיימים ונוספו חדשים.

אל הבית הוכנסו אלמנטים של טבע, באמצעות משחק עם סקאלת צבעי שמנת בשילוב גווני הירוק ונגיעות של צבעים חמים כגון כתום וחום. את החמימות בבית מעניק דווקא השימוש בחומרים טבעיים בלבד, כדוגמת אבן חלילה ווסטנית ועץ אלון טבעי, שמורגש ברחבי הבית כולו, הן בריהוט והן בריצוף.

החלונות הוגדלו כדי להכניס פנימה אור טבעי(צילו: מיה כרמי דרור)

במבנה המקורי אל מול דלת הכניסה ניצב גרם המדרגות, המוביל אל הקומה העליונה שבה מצויים חדרי השינה. המדרגות הוצאו ממקומן והוזזו אל עבר פינה פנימית יותר של הבית, דבר ששינה את סידור הדברים (הסינטקס) בתוך המבנה לחלוטין.

צעד זה נועד לשרת את רצונם של דיירי הבית בחלל מבואה גדול יותר, וכן ליצור הפרדה מוחלטת בין הפרטי לציבורי, באופן שבו לאורחים המגיעים אל הבית לא תהיה גישה לאזור המגורים שבקומה השנייה.

המדרגות הוזזו מהמקום המקורי שלהן(צילו: מיה כרמי דרור)

השיפוץ במטבח נעשה כדי לתת לו תחושה של חמימות ופרקטיות כאחד, על כן נכלל בו ריהוט מעץ אלון בגימור מט משי שמכיל מקום רב לאחסון בתוכו. האי במטבח, שמשמש כלב לבו של הבית, הוצב על גלגלים כדי שניתן יהיה להזיזו כשבאים אורחים - ולפתוח שולחן גדול מפינת האוכל ועד המטבח. כמו אלמנטים אחרים במטבח, גם בבחירת האי היה חשוב מקום האחסון, מכיוון שהוא נועד להיות מקום מושבם של כל כלי הבישול של המשפחה.

לפני: מטבח חשוך, רצפה כהה, ארונות חומים(צילו: מיה כרמי דרור)

אחרי: ארונות בהירים והרבה אור(צילו: מיה כרמי דרור)

בדומה ליתר הבית, הצבע העיקרי שמאפיין את המטבח הוא השמנת. זריקת הצבע היחידה בו ניתנת באמצעות שימוש במספר אריחי קרמיקה בגוון כתום המעוטרים בציורי דגים, שנעשו בעבודת יד על ידי קרמיקאית מקומית, ומשולבים יחד עם צבעי השמנת הטבעיים השולטים בו.

הסלון היווה את האתגר הגדול ביותר מבחינת המעצבת, בשל העובדה כי הוא מצוי במפלס נמוך מיתר הבית ב-30 ס"מ ומובילות אליו שתי מדרגות קטנות, אשר יצרו בו תחושה של חדר נפרד וצר. כדי להגדיל את המרחב, הוארכו המדרגות - כך שיקיפו את הסלון כולו.

מכיוון שהסלון לא מרווח, הריהוט שנכלל בו היה צריך להכיל כמה שיותר מקום אחסון ולתפוס כמה שפחות מקום. למשל, נבנה קיר פרי-סטנדינג שעומד בפני עצמו ולא נשען על דבר, שמצדו האחד יחידת אחסון בנגרות אומן; ומצדו השני עבודת גבס המשמשת להצבת מכשירי האודיו והווידאו.

הקיר שמפריד בין החללים ובתוכו הטלוויזיה(צילו: מיה כרמי דרור)

החיבור לטבע שמהדהד בבית כולו, מורגש בעיקר בסלון באמצעות שימוש בצבעים חמים, שבאים לידי ביטוי בספות שנתפרו במיוחד מעורות בגוון חום קוניאק שיובאו ממפעל באיטליה; בשטיח אדום עם עיטור פרחוני; ובספה בגוון שמנת עם עיטורי פרחים בכתום וירוק. על הקיר בסלון נתלה אחד מציוריה של אמנית מקומית, שצויר על פי תמונות מהגינה הפרטית של הבית. תמונות אלה צולמו לאחר השיפוץ.

אחד האזורים שעברו את השיפוץ המסיבי ביותר הוא ללא ספק הגינה, תוך עשיית הפרדה מוחלטת בין החצר הקדמית לאחורית. בחצר הקדמית נשתלה צמחייה ארצישראלית הכוללת שיחים שונים וצמחי תבלין, ובמרכזה פינת ישיבה קטנה ואינטימית המונחת על משטח מרוצף באבני מדרך.

בחצר האחורית, שנועדה לאירוח המוני, נבנה דק מעץ אלון באורך 4 מטר ועליו הונחו דלפק וכסאות בר. בחצר עצמה ניתן למצוא משטח דק נוסף, שעליו ניצבים שולחן מעץ קווילה ופינת הסבה נמוכה, וכן ספסל הבנוי מדק לאורך כל הקיר האחורי של החצר - בשילוב תאורה נסתרת ומחופה במזרנים שנתפרו בהתאם למידות הספסל. כמו כן, ישנה בגינה האחורית מדשאה גדולה עם מטבח חיצוני הכולל מקום אחסון למזון, ברביקיו על גחלים וכיור.

הדק החדש ורחב הידיים(צילו: מיה כרמי דרור)

חדרי הרחצה טופלו בצורה דקדקנית, כדי שתורגש בהם תחושה של מרווח וניקיון. בשונה מכל שאר חדרי הבית, הצבע השולט בהם הוא דווקא הלבן, שניתן לחזות בו בריצוף של בריקים גדולים. הנגיעה היחידה בצבע היא כתם של פסיפס ירוק מזכוכית שחוזר על עצמו ב-3 חדרי הרחצה. על משטח עץ האלון הטבעי שבחדר הרחצה מונחת קערה מזכוכית חלבית המשמשת ככיור. חריטות הארון נעשו בצביעה אטומה בצבע לבן בגמר מט.

קערה מיוחדת במקום הכיור המסורתי(צילו: מיה כרמי דרור)

התאורה בבית נוצרה משני חומרים עיקריים - זכוכית ומתכת, אשר השילוב ביניהם מעניק הרבה אור וניקיון. בתוך הבית הוכנסו מגוון גופי תאורה בצורות שונות - צילינדרים, קונוסים וכדורים העשויים מזכוכית, ולצדם פרופילים של מתכת אלומיניום צבועים בשמנת.

לאחר הסיור בבית אפשר לקבוע שהשילוב בין אלמנטים טבעיים ובין הצורך להגדיל את מרחב המחיה, הוא לא משימה בלתי אפשרית. להשגת המטרה יסייע שימוש בצבעי יסוד, לצד גוונים חמים שנעים על סקאלת הכתום-חום-אדום, ושינויים במבנה הארכיטקטוני של הבית כדוגמת הגדלת חלונות וויטרינות - כך שיעניקו לו תחושה מרווחת יותר.

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הפנים מבית המגזין "בניין ודיור"