הצבעה בבחירות היא מצווה מהתורה
בגלל האיסור להיות אדישים לבעיות בחברה. בגלל מצוות תוכחה המחייבת אותנו להטיף מוסר לסביבתנו ולהשפיע. בשל מצוות קידוש ה' - והחובה למנות עלינו מלך. כל הסיבות לחיוב לצאת ולהצביע בבחירות
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו
לכאורה, הצבעה בבחירות הינה פעולה אזרחית שהיא מזכויותיו של האזרח הבוגר במדינה דמוקרטית, ואין לה ולעולם ההלכה ולא כלום. יש מדינות בעולם המגדירות זכות זו כחובה אזרחית המוגדרת בחוק, אולם במדינתנו אין זה המצב, וממילא אין לשאלת ההצבעה כל משמעות דתית. לכאורה.
מצויים סיפורים על גדולי ישראל רבים שראו במעשה ההצבעה פעולה של מצווה ממש, ואף היו שהצביעו לפני התפילה כיוון שראו בהצבעה מצווה שצריך להזדרז בקיומה, כמו שאר מצוות בהן חלה חובת הזריזות. אולם לא התבארה בדבריהם ההנמקה או מקורה של מצווה זו.
לעומתם, אחרים מהקצה האנטי-ציוני של הקשת החברתית, ראו במעשה ההצבעה פעולה אסורה בהיותה מבטאת הכרה במדינה הציונית ובסמכותה. כך או כך, המכנה המשותף הוא שיש משמעות דתית למעשה ההצבעה או להימנעות ממנה.
למותר לציין שלא מצינו במפורש את חובת ההצבעה בתרי"ג מצוות, אולם בהחלט ניתן להעלות ארבעה מקורות אפשריים לחיוב להצביע, מרוחן של חלק ממצוות התורה.
השבת אבידה
התורה הזהירה: "לא תוכל להתעלם" (דברים כ"ב, ג'). פירושה של אזהרה זו: "הוזהרנו בזה שלא להתרשל מהצלת ממון חברנו, בין מטלטלים בין קרקעות" והוסיף רבנו יונה ואמר שלמה (משלי כ"ד, י'): "התרפית ביום צרה צר כוחכה: אם יש לך כוח להציל בעצה או בהשתדלות, ואתה מראה את נפשך שאין בך יכולת - יקצר כוחך, מידה כנגד מידה."
במילים אחרות, התורה אוסרת עלינו להיות אדישים כלפי מצב קשה אצל אחרים. אדם המצביע מבטא את המעשה אותו הוא מאמין שצריך לעשות כדי לעזור לחברה ולמדינה כולה. ועוד הוסיף רבנו יונה שם, וכתב כי חלק ממצוות השבת אבידה היא הדאגה לטובת הזולת בעת צרתו. "וטוב ונכון מאוד להיות בכל עיר ועיר מתנדבים בעם מן המשכילים, להיות נכונים ומזומנים לכל דבר הצלה, בהיות איש או אישה מישראל שרויים בצער" (שערי תשובה, שער ג', ע'-ע"א).
תוכחה
התורה אומרת: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" (ויקרא י"ט, ז'). כל אדם מישראל מצווה "להוכיח לחוטא או מי שירצה לחטוא ולמנוע אות ממנו במאמר ותוכחה, ואין ראוי שיאמר אחד ממנו אני לא אחטא, ואם יחטא זולתי מה לי" (רמב"ם, מצווה ר"ה).
מצווה זו היא מהקשות ביותר לקיום, וכבר כתבו קדמוננו כי אין מי שיודע להוכיח בדור הזה. כתב רבנו יונה שאחת הדרכים ליישומה של מצווה זו, היא "ולהינצל מן העונש הזה, נכון הדבר לבחור אנשי אמת ולחזות מכל העם אנשי חיל, לתיתם ראשי השגחה על כל שוק ומגרש משכנותם, להשגיח על שכניהם ולהוכיחם על כל דבר פשע ולבער הרע".
אם אנו תופסים כי חלה עלינו חובת תוכחה על המתרחש מסביבנו, הרי אנו מחויבים לנקוט בדרך המקובלת בעולמנו להשפיע - וזה דרך הבחירות.
מצוות קידוש ה'
כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה, שנאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל... וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ועבר ולא נהרג - הרי זה מחלל את ה'. ואם היה בעשרה מישראל, הרי חילל את ה' ברבים" (רמב"ם, הלכות יסודי התורה).
כל פעולה של עבירה, ובוודאי כשהיא נעשית בפומבי - יש בה משום חילול ה'. כאשר נבחרי כנסת העם היהודי עושים את רצון ה', הרי הם מקדשים שם שמיים, וחלילה וחס כאשר מתרחש ההיפך. וכבר כתב רבנו יונה: "היצורים כולם נבראו לכבוד ה' יתברך..." היותנו שותפים בבחירת אנשים שיקדשו שם שמיים, היא חלק ממצות קידוש ה' שלנו, כבוחרים.
מצוות מינוי מלך
כתב הרמב"ם "שציוונו למנות עלינו מלך מישראל, יקבץ כל אומתנו וינהיגנו", כנאמר "שום תשים עליך מלך" (ספר המצוות, מצווה קע"ג). אמנם עצם קיומה של המלכות הוכרז לפני למעלה משישים שנה, אולם בחברה דמוקרטית ניתנת לנו האפשרות לחדש ולהתחדש בקיומה של מצווה זו, כשאנו מכריעים מדי כמה שנים באופייה של המנהיגות שתשלוט במדינת ישראל.
אין אדם מכיר בנס שלו. קבלנו מתנה גדולה מבורא עולם בדמותה של מדינה יהודית בארץ ישראל, מתנה שלא זכו לה דורות רבים של חולמים ומצפים. הצבעה בבחירות היא חלק מהכרת הטוב לבורא עולם על מה שהעניק לנו. אשרינו שזכינו להיות חלק מהתקופה בה אנו יכולים להשפיע במעשה ידינו על אופייה של הממשלה היהודית בארץ ישראל. בל נחמיץ את הרגע.
- הכותב הוא יו"ר ארגון רבני "צהר"
לפנייה לכתב/ת 
