חופת ברזל
הלילה הוא ליל הכלולות שבו יוחלפו השבועות והנדרים. ומחר בבוקר נתעורר נשואים. אלה יהיו נישואי נוחות של אין־ברירה. נישואים של מי שיודעים שכבר לא תהיה להם אהבה גדולה, אבל חוששים להישאר לבד או להתחיל פרק חדש
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
באושר ובעוני. בבריאות ובחולי. בפערים ובאי־שוויון. במערכת בריאות קורסת ובמערכת ביטחון מנופחת. בתקציבים לכוללים ובכספים להתנחלויות. במעמד ביניים גוסס ובבידוד בינלאומי גובר. בכם בחרנו.
האם אנחנו, עם ישראל, לוקחים לנו את בחיר לבנו - שאותו מעולם לא אהבנו, אבל, אתם יודעים, התרגלנו, הסתגלנו, וגם יכול להיות גרוע יותר - להיות לנו כל מה שכבר היה לנו? והאם אתה, בחיר לבנו חסר הרחמים שיודע לבטח שתמיד נחזור אליו לעוד, תיתן לנו הפעם, לכל הפחות, ירח דבש הוגן?
התשובות יתבהרו - ואז יחשיכו מחדש - בזמן הקרוב. אבל הלילה - לפחות הלילה - שמחה גדולה הלילה. זהו ליל הכלולות. הלילה שבו יוחלפו השבועות והנדרים. הלילה שבו ייפתחו הצ'קים, ואז יתברר שלא משנה כמה מעטפות שולשלו לכמה תיבות - זה עדיין רחוק מלכסות את עלות החגיגה הנוכחית וכל החגיגות הקודמות.
אבל לא משנה. הלילה נחגוג עד אור הבו-קר, כי בכל זאת, אנחנו כלה בחופתה. כלה שחיזרו אחריה. כלה שידעה לאחרונה ימים יפים שבהם יכלה לבחור בין לא מעט מחזרים, והלכה לבסוף על הבחור שהבטיח להיות הכי רע אליה. הבחור שהבטיח לה לא פחות מ־50 גוונים - או מנדטים - של שוטים, מצבטים וגזירות דרקוניות.
הלילה זה יסתיים. יהיו ריקודים, המנונים, החלפת טבעות מאבטחים.
יהיו נאומים, התחייבויות, מיקרופונים. ומחר בבוקר נתעורר מעולפים למחצה, ונהיה נשואים. אלה יהיו נישואי נוחות של אין־ברירה. נישואים של מי שיודעים שכבר לא תהיה להם אהבה גדולה, אבל חוששים להישאר לבד או להתחיל פרק חדש. נתעורר נשואים כדת בנימין וישראל, והמנקה - עובדת קבלן נטולת זכויות - תעביר לידנו מגב, ואז ייכנס בעלנו הטרי ויוריד עלינו כמה מכות טריות, ואנחנו נרגיש שוב את התחושה החמימה המוכרת: תחושה של בית. יהודי. של ביתנו. המלוכד.
ונגיד לעצמנו: יכול היה להיות גרוע יותר. ולא נדע להגיד לעצמנו איך.
לפנייה לכתב/ת 
