עבדתם ביום הבחירות? לא בטוח שתקבלו 200%
בדיקת ynet מגלה כי יש מעסיקים שאינם מקפידים לשלם לעובדים את תוספת השכר שמגיעה להם על עבודה ביום הבחירות. הבעיה מזוהה בעיקר עם ענף המסעדות, בו עובדים רבים כלל אינם מודעים לזכויותיהם. מה אפשר לעשות?
המעסיק שלכם ביקש מכם לעבוד ביום הבחירות - ללא תוספת שכר או יום חופש? אתם לא לבד: אנשים רבים ניצלו את יום השבתון שניתן ביום הבחירות, כדי לפקוד את המסעדות, בתי הקפה, החנויות בקניונים ושירותי פנאי נוספים. אבל מתלונות שהגיעו ל-ynet עולה, כי העובדים שנתנו את השירותים לאותם הלקוחות, לא תמיד מקבלים את הזכויות שמגיעות להם ביום זה.
עוד על זכויות עובדים - במדור קריירה :
- עובד ביום הבחירות? תקבל שכר של 200% שלא יעשקו אתכם: טיפים לנוער שעובד בבחירות
-
140 עסקים נחשדים בעבירות על חוקי עבודה
ביום הבחירות זכאים כל העובדים ליום שבתון ותשלום שכר רגיל בעבורו, למעט שורה של ענפים ושירותים שמחויבים על ידי ועדת הבחירות בצו להמשיך לעבוד כסדרם. מדובר בין השאר בעובדי שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק, כוחות ביטחון ושירותי הצלה, שירותי תקשורת, מפעלי מים וחשמל, וכן מסעדות, בתי קפה, קיוסקים ושירותי פנאי נוספים.
עובדים אלה ועובדים שהתבקשו לעבוד והסכימו - זכאים לשכר של 200% או לשכר רגיל ויום חופש שלא ינוכה ממכסת ימי החופשה המגיעים להם. אולם בשטח מתברר, כי יש בתי עסק, בעיקר בענף המסעדות, בהם מתבקשים העובדים לעבוד כרגיל, אך מבלי לתת להם את הזכויות המגיעות להם ביום זה.
עובדים לא מודעים לזכויותיהם
עובדים לא מודעים לזכויותיהם
התופעה בולטת בעיקר בקרב מסעדות ובתי קפה, שם טבחים, קונדיטורים, עובדי מטבח, מלצרים, מארחות ושליחים, מתלוננים כי מעבידיהם דורשים מהם להמשיך לעבוד כרגיל ביום הבחירות, תמורת המשכורת הרגילה שהם מרוויחים בימי חול. כך למשל א', שעובד באחד מסניפי רשת מסעדות בנדיקט, מספר כי הבעלים דרשו ממרבית העובדים להתייצב למשמרת כרגיל ביום הבחירות, מבלי לשלם להם תוספת שכר.
עובדים שכן שוחררו מהעבודה - התבשרו לדבריו שלא יקבלו בכלל שכר בעבור אותו היום. "העלנו בפני בעל הבית את הנושא וביקשנו תוספת שכר, אך הוא השיב שבגלל אנחנו מקבלים שכר נטו - התוספת כבר גלומה בו", הוא מספר. "זה תמיד ככה - גם בסופי שבוע אנחנו עובדים בלי לקבל שעות נוספות, לפעמים גם במשמרות כפולות".
במקומות רבים אף התברר כי העובדים כלל אינם מודעים לזכויות שמגיעות להם. כך למשל, בחלק מסניפי רשתות בתי הקפה גרג וקפה ג'ו, וכן ברשת ההמבורגרים מוזס, השיבו עובדים כי הם אינם יודעים בכלל אם הם מקבלים תוספת שכר. באחד מסניפי רשת ארומה בתל אביב, העידו עובדים כי הם מקבלים השלמה ל-150% בלבד במקום 200%.
יום עמוס בלקוחות
עבור מלצרים, עבודה ביום הבחירות נחשבת למשתלמת במיוחד, מכיוון שהוא צפוי להיות עמוס במיוחד בלקוחות ובטיפים בהתאם. כתוצאה, רבים בוחרים לעבוד גם במחיר ויתור על זכויותיהם. נ' למשל, שממלצרת במסעדה בנחלת בנימין ושמשכורתה מתבססת על טיפים, מאשרת שהשאלה אם לעבוד או לא, כמעט שלא עלתה על הפרק. "לא חייבו אותנו לעבוד, אבל הרבה רצו ממילא, בגלל שסביר להניח שנוכל לעשות ביום הזה הרבה כסף", היא מספרת.
גם י', שעובד ברשת ההמבורגרים וולפנייט, מספר שהרשת לא חייבה אותם לעבוד, אבל הודיעה שלא תשלם שעות נוספות או פיצוי בדמות יום חופש לשליחים. י', שבעברו גם עבד כמלצר וכברמן, מעיד כי מדובר בשגרה בענף זה, בו עובדים רבים לא מקבלים את זכויותיהם.
ואכן, בעיית אכיפת חוקי העבודה בענף המסעדות, רחוקה מלאפיין רק את יום הבחירות ובין השאר מתבטאת מתבטאת בתופעות נפוצות כמו אי תשלום שכר מינימום, ימי התלמדות, שעות נוספות ודמי פיצויים. כדי לעמוד על זכויות העובדים, הוקם לאחרונה "איגוד המלצרים", המאגד מלצרים וטבחים בענף.
מאחורי האיגוד עומד אלון לי גרין, מפעילי המחאה החבתית ומי שיזם בשנת 2007 את המאבק המתוקשר להקמת ועד עובדים ברשת קופי בין. "יש הרבה פרצות ושיטות נצלניות שנהוגות בענף", הוא אומר. "הרבה עובדים דווקא רוצים לעבוד ביום הבחירות, אך בענף זה יש לעובדים חוסר ידיעה רחב לגבי הזכויות שמגיעות להם. עליהם לדרוש את התוספות מהמעסיק".
מי ידאג לעובדי הקבלן?
גם בענפים אחרים יש עובדים הטוענים שאינם מקבלים את תוספת השכר או שאינם יודעים אם הם מקבלים אותה בכלל. מי שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד הם עובדי הקבלן - בהסתדרות העובדים הלאומית טענו השבוע כי עשרות אלפי עובדי אבטחה, שמירה וניקיון במשרדי הממשלה, עלולים שלא לקבל את השכר שמגיע להם, משום שהממשלה לא הסדירה את העברת התשלום הנדרש לשם כך.
השבוע פנה הארגון לחשב הכללי במשרד האוצר, בבקשה שיתערב בנושא ויורה להקצות את הסכום, שנע להערכתם סביב 20-15 מיליון שקל. בארגון מציינים כי חברות כוח אדם גדולות איימו, שללא הבטחה שמזמיני השירות יעבירו אליהם את הכסף הנדרש - ייתכן שהן לא ישלמו את התוספת לעובדים.
"בעלי החברות פנו קודם לכן למשרד האוצר להבטחת התשלום הנוסף אך עד כה לא קיבלו כל התחייבות ולכן חוששים שבסוף יושת עליהם תשלום כולל של מיליוני שקלים", מספרת בטי מצר לוי, סמנכ"ל האיגוד המקצועי בארגון. "בהעדר הסדרה ראויה מבעוד מועד לתנאי העסקתם על ידי המדינה - עובדי הקבלן הם שוב הקורבן".
עו"ד הילית כהן רזניצקי, מנהלת המחלקה המשפטית בחברת חשבים שעוסקת בייעוץ ארגוני ופיננסי לעסקים, מספרת כי עיקר הפניות למחלקה בשבוע האחרון היו בשאלה כמה משלמים לעובדים על יום הבחירות והתרעמות נגד תשלום שכר בשיעור של 200%.
מה עושים? פונים לביהמ"ש
אז מה יכולים לעשות עובדים שאינם מקבלים תוספת שכר עבור עבודה ביום הבחירות? פנייה לאגף הפיקוח בתמ"ת לא תועיל - כהן רזניצקי מסבירה כי החוק קובע אמנם מתן יום שבתון, אך אינו מעניק למפקחי המשרד סמכות להטיל סנקציות מנהליות או פליליות על מעסיקים שלא נותנים אותו.
בנוסף, החוק גם אינו מפרט כמה צריך לשלם לעובדים שעובדים ביום הבחירות - מתן תוספת השכר בשיעור כפול נקבעה בעבר כהנחיה של יו"ר ועדת הבחירות ומאז השתרש כנוהג מחייב. משום כך, הדרך היחידה של עובדים לדרוש את התשלום המגיע להם, היא בהליך משפטי שכולל פנייה לבית הדין לעבודה, בדרישה לתשלום תוספת השכר.
אך האם בתי המשפט תמיד יפסקו לטובת העובדים? כהן רזניצקי מציינת כי הפסיקות בנושא אכן כאלה, אבל קיים קושי בעובדה כי מדובר בנוהג ולא בחוק. "בתי המשפט רואים בנוהג שהשתרש במשק, כחלק מתנאי העבודה", היא מסבירה. "הסיכוי שבית הדין יקבל את התביעה גבוה, גם אם סוכם עם העובד על שכר נטו, שמגלם את השעות הנוספות".
אמנם כבר היו מקרים בהם תביעות העובדים נדחו או לא התקבלו במלואן: עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה, מדגים שתי פסיקות מאמצע שנות ה-90, שבאחת נפסקה לעובד תוספת שכר בשיעור של 150% בלבד ובשנייה נפסק שהעובד לא זכאי כלל לתוספת, מכיוון ש"לא הצביע על מקור משפטי המזכה אותו בשיעור שכר כאמור".
עם זאת, עו"ד נעמי לנדאו, מומחית ביחסי עבודה, גורסת כי פסקי הדין הללו אינם משקפים את הלך הרוח של בתי הדין לעבודה. "זו היתה טעות", היא אומרת על הפסיקה ששללה את תוספת השכר מהעובד. "היה צריך לערער על ההחלטה אך התובע בחר שלא לעשות זאת".
לנדאו סבורה כי במבחן בית הדין, יפסקו לטובתו של עובד שידרוש שכר כפול בעבור עבודה ביום הבחירות. "זהו נוהג מחייב שאין סנקציה פלילית מולו, רק אזרחית" היא מסבירה. "מכיוון שאין עבירה על חוק הגברת האכיפה, אין לתמ"ת סמכות. לכן קיים כלי אזרחי של תביעה לשלם 200% בגין עבודה ביום השבתון, או לחילופין יום חופש". היא מוסיפה שניתן לתבוע סעד נוסף לפיצוי בגין הלנת שכר עקב אי תשלום דמי העבודה, אך במקרה זה הדבר תלוי בשיקול דעתו של בית הדין, שייקח בחשבון שיקולים נוספים בהתנהגות המעסיק.
תגובות
ממשרד התמ"ת נמסר: "למינהל הסדרה ואכיפה במשרד התמ"ת לא הגיעו פניות או תלונות הנוגעות ליום הבחירות ה-19 ואין בידי המינהל נתונים משמעותיים הנוגעים לתלונות בנדון מתקופות בחירות קודמות. לאור האמור, אין נכון לעת הזו כל הנחייה מיוחדת למפקחי מינהל ההסדרה והאכיפה הנוגעת ליום הבחירות. מאחר ואי תשלום גמול בשיעור 200% ביום הבחירות מהווה עוולה אזרחית, הנושא אינו מצוי בסמכות האכיפה של מינהל הסדרה ואכיפה ולעובדים עומדת הזכות לתבוע זכויותיהם באמצעות פנייה לבית הדין לעבודה".
מרשת המסעדות בנדיקט נמסר בתגובה, כי "לפנייה אין כל יסוד וחבל. הרשת פועלת לפי יעוץ משפטי שוטף בכל ענייניה והנחתה את כל סניפיה לשלם לעובדים את השכר המגיע להם לפי דין ביום הבחירות. כך שלעובדים שעובדים ביום זה ישולם, בנוסףלשכר עבודתם, גם שכר עבודה של יום רגיל, למעט עובדים שוותק העסקתם נמוך מ-14 ימים רצופים אשר בהתאם לחוק הבחירות לכנסת, אינם זכאים לתשלום כאמור".
מרשת בתי הקפה ארומה תל אביב נמסר בתגובה: "רשת ארומה בתל אביב תוודא ותדאג כי כל העובדים ביום הבחירות - יקבלו את שכרם לפי החוק, בשיעור של 200%".
תגובת רשת וולפנייטס לא הושגה עד לפרסום הכתבה.