7 בום: יהדות התורה שברה את תקרת הזכוכית
פעילותו של מאיר פרוש בקרב "קהלים שאינם טבעיים" והאחדות שהשיג יעקב ליצמן מול הפלג הירושלמי אפשרו ליהדות התורה להפתיע את הסוקרים. מחמישה מנדטים קפצה יהדות התורה ל-7
תוצאות האמת שבישרו על הישגה של יהדות התורה - שבעה מנדטים - נחשבים למפתיעים במיוחד. מדובר בסיעה שאינה מתיימרת לגייס מצביעים מחוץ לגבולות הציבור החרדי-אשכנזי, ובונה באופן מסורתי אך ורק על "הקהל הביתי" שלה. במערכת הבחירות הזו הצליחו לראשונה חברי הכנסת החרדים לנטרל את כל האיומים מבית, ואפילו לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהביא לקלפי קהלים חדשים כמו ברסלב וחב"ד. "בשבילנו, שבעה מנדטים זה כמו חמישים לש"ס ומאה לליכוד. זה משהו שלא חלמנו עליו", הסביר יעקב איזק, ממובילי הקמפיין.
רוקמים קואליציה: כולם מדברים על שוויון בנטל
שיא של 52 ח"כים חדשים: אם ל-11 וג'ודוקא
מצביעי המפלגה רושמים את קצב הריבוי הטבעי המהיר ביותר, אך הסיעה לא רשמה גידול עד היום בשל מאבקים פנימיים שגרעו ממנה קולות. הנתון המפתיע הושג הודות לשני מהלכים "שוברי שיוויון": עבודתו של מאיר פרוש (מספר 3 ברשימה) בקרב קהלים "שאינם טבעיים", והאחדות שהשיג יעקב ליצמן (מנהיג הרשימה) מול הפלג הירושלמי של חסידי הרב אוירבך.
ליצמן נטרל את המוקש הגדול שעמד בפני המפלגה. אנשיו של הרב שמואל אוירבך מירושלים סירבו להשלים עם הפסדו לרב אהרן שטיינמן מבני ברק בקרב הירושה שאחרי מות הרב אלישיב. הם הקימו מפלגה מתחרה בשם "נצח" וזו איימה לגרוע מנדט מיהדות התורה. את כאב הראש הזה פתר ליצמן בהצעה נדיבה: "אני אהיה נציגכם בכנסת", אמר לפורשים.
האדמו"ר מגור, שליצמן הוא שליחו הנאמן, נתן את הסכמתו למהלך, ומפלגת נצח הסכימה בשבוע שעבר להסיר את התמודדותה בצעד נדיר. "זה היה מהלך שהיטיב עם כולם", אבחן הפרשן החרדי אבי בלום. "נצח חיפשו סולם לרדת מהעץ, כי הם חששו להיות חתומים על פגיעה במפלגה. אם בגללם יאיר לפיד היה מביס את יהדות התורה, זה היה נזכר לדראון עולם. ליצמן סיפק להם סולם, גם אם לא הכי נוח".
ליצמן עצמו אמר היום ל-ynet כי "זה היה מהלך הכרחי שמנע שריפת אלפי קולות. האיחוד במפלגה סלל את הדרך לפריצה הגדולה, ואנחנו שמחים מאוד שהשגנו את התוצאה הזו".
על המהלך האסטרטגי הנוסף חתום פרוש, שרתם קהלים חרדיים חדשים כדוגמת חסידי חב"ד, הידועים בנטייתם ימינה, וחסידי ברסלב, המזוהים בימים כתיקונם עם ש"ס. בנוסף, ניהלו הפרסומאים של המפלגה ממשרד "בולטון פוטנציאל" קמפיין הפחדה, שכלל אזהרות מפני המתמטיקאי היווני אוקלידס, גיוס חרדים המוני והסתה תקשורתית נגד החרדים. הקמפיין הזה עורר זעם רב בקרב החילונים, אך נטע בקהל החרדי תחושה ש"הבית בוער".
עוד מרכיב מרכזי בהישג הוא עבודתו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני מול מעוזי ההצבעה הרדומים של המפלגה. גפני קיים מפגשים רבים וחוגי בית עם "החרדים העובדים" שהרגישו דחויים, ושכנע רבים מהם לתמוך במפלגה בעלת האופי המיושן. תפקודו למען החרדים כראש ועדת הכספים תרם גם הוא למומנטום. פילוח טבלת ההצבעות אף מעיד על קולות משונים שהגיעו למפלגה - למשל 120 קולות בישוב טובא זנגריה, ככל הנראה בשל סיועו של גפני למניעת סגירת מפעל פרי גליל, שרבים מעובדיו מתגוררים בכפר.
מי שנהנה מפירות ההישג הוא המועמד יעקב אשר, מספר שבע ברשימה, שיזכה ככל הנראה להיכנס לכנסת, אף על פי שעד השבוע לא העז לחלום על כך. אשר, כיום ראש עיריית בני ברק, נחשב לעסקן מוערך מאוד בציבור החרדי, לאחר שהפך את בני ברק לעיר מודרנית ונקייה. הוא נחשב למי ש"מדבר ישראלית" ועשוי לבלוט בקדנציה הקרובה.
לפנייה לכתב/ת 
