למה היא קוראת לכולם אבא? מדריך לשנה השנייה
בשנה השנייה לחייהם ההתפתחות של התינוקות נכנסת להילוך גבוה: הם מתחילים לדבר, ללכת, לדמיין ואפילו להבין את רגשותיו של האחר. מה ניתן לעשות כדי לעזור להם ואיך מתמודדים עם התסכול שמביאה איתה השנה השנייה? כתבה נוספת בסדרה
יום ההולדת הראשון הגיע, התינוקות הופכים לפעוטות והחגיגה רק מתחילה. היכולת להגיד מילים ולהצליח לעשות דברים לבד תופסת קצב ובאמצע השנה השנייה לחיים הופכת לשטף של ביצועים, עד שלא תצליחו לעקוב אחר החדשות. עתה ילדיכם נעים לשני כיוונים מנוגדים: פעם יצמדו אליכם, יעקבו אחר כל תנועה ופשוט יעתיקו. רגע אחרי יתרחקו כדי ללכת לאן שמעניין אותם, לעשות דברים בדרך שלהם ולבד. זוהי תקופה מלהיבה ומאתגרת, בה ההורים נדרשים להיות מקור הכוח, לשמור ולהגן אך גם לאפשר את החופש לפרוח.
עוד כתבות של יעל זקוב בערוץ הורים :
רוצים ילד חכם יותר? למדו אותו להפעיל את הדמיון
נולד לכם פג? כך תעזרו לו להדביק את הפערים
שלב אחר שלב: איך ללמד ילדים להתרכז
מפתח חשיבה מרחבית: למה חשוב לשחק בפאזל
מגיל 12-15 חודשים: קצת בני אדם
אתם מכירים כבר לא מעט את מזגו של ילדכם ואת הדרך האישית שלו לגשת לעולם. יש כאלו שקל להם יותר להתמודד עם שינויים ולעומתם אחרים המגיבים בעצמה למשהו שנראה לנו כשינוי קטן (אפילו פ'יגמה חדשה). יש ילדים מאוד אקטיביים שאוהבים לזוז, ואילו אחרים מעדיפים לשבת ולהסתכל כיצד אחרים מסביבם זזים. יש שנהנים מחוויות וממפגש עם אנשים חדשים ולעומתם אחרים ש"מתחממים לאט" בסיטואציות חדשות.
דוגמאות אלו מאפיינות סוגי מזג שונים ואין פה נכון או לא נכון, או טוב ורע. אי אפשר לבחור את המזג איתו נולדים והשפעת ההורים עליו היא מועטה ביותר. לכל מזג יש את היתרונות והחסרונות שלו וילדכם ירוויחו כאשר ידעו שאתם מקבלים אותם כמו שהם.
פעוטות בגיל הזה רוצים לעשות דברים בעצמם, הם אומרים "לא" או מראים לכם כיצד הם רוצים לעשות דברים בדרך שלהם. הם עדיין לא מבינים שלאחרים יש רצונות או רעיונות משלהם ולכן לא מסוגלים לדעת לוותר.
טיפ להורים:
ערבו את התינוקות במשימות יום יום (כמו שטיפת הידיים).
תנו להם לבחור בעצמם את המשחקים או הצעצועים והצטרפו אליהם.
תנו להם אמצעים לעשות דברים לבד כמו כלי אוכל קטנים, טלפון צעצוע או מטאטא קטן.
אני זז: הצעדים הראשונים
ישנם פעוטות שעושים את צעדיהם הראשונים לפני גיל שנה והולכים היטב בגיל 14-15 חודשים. אבל לא צריך לדאוג גם
לפעוטות שעדיין לא עוזבים את שולחן הסלון. לכל ילד קצב משלו, ויש כאלו שיתחילו ללכת באופן עצמאי לקראת גיל שנה וחצי וימשיכו משם להתפתח באופן תקין וטוב. כדאי אם כן לשים לב לתהליך הלמידה ולהתקדמות משלב לשלב לקראת ההליכה: במעברים לעמידה, בהליכה לאורך רהיטים או קירות או בדחיפת כיסאות קדימה.
טיפ להורים:
תנו לפעוטות הזדמנויות לתרגל הליכה בלי להרים אותם על הידיים לעתים קרובות מדי.
צרו "מסדרון" בין שתי שורות של כיסאות ועודדו את הפעוטות ללכת קדימה תוך אחיזה בכיסאות כבמעקה.
כשאתם מציעים לפעוטות לאחוז באצבע שלכם לעזרה, השתדלו להוריד את ידיכם כמה שיותר נמוך.
פעוטות שמנסים ללכת ועדיין לא מרגישים בטוחים לעזוב יהנו להפוך את כיסאות הבית להליכונים. הכיסאות כבדים ויציבים ולכן טובים הרבה יותר מהליכונים על גלגלים שאינם בטוחים מספיק ולכן אינם מומלצים.
הליכה ברגליים יחפות תעזור לפעוטות ללמוד את התנועות הדרושות להליכה עצמאית וכדאי לשמור את הנעליים להליכה בחוץ.
כבר לא סתם מלמול: מילים ראשונות
אחרי שנה של תרגול קולות ומלמולים הפעוטות, מתחילים להגיד מילה או שתיים. זכרו שפעוטות מבינים הרבה (הרבה, הרבה) יותר ממה שהם מסוגלים לבטא ובשלב זה ההבנה חשובה יותר מעצם ההפקה הכרוכה באמירת מילה. זה מאוד מסובך להגיד משהו ברור בגיל הזה ולכן כשיצליחו ילדכם להגיד מילה מובנת, הם ינצלו אותה לתאר כמה דברים בבת אחת. אם קל יותר להגיד אבא - הם יקראו כך גם לאמא ולכל בני המשפחה האהובים כולל הכלב (סליחה לכל האבות שחשבו שאותם אוהבים הכי הרבה). כשירכשו את היכולת לתת שם לבקבוק בכינוי כלשהו, הם ישתמשו בו כדי להגיד שהם צמאים או להצהיר שהבקבוק נפל או שהם מבקשים משקה אחר בתוכו.
כדאי להקשיב לדרך שבה הפעוטות אומרים את המילה ולא רק למילה עצמה, כדי לנסות ולנחש את הכוונה שעומדת מאחוריה. הפעוטות יכולים להראות לכם מה הם רוצים בעזרת הפעולות שלהם. למשל: לדפוק על כיסא האוכל כאשר הם רוצים לאכול עוד.
טיפ להורים:
לפעוטות קל יותר לדבר בעזרת תנועות הגוף (הג'סטות) שיכולות להגיד הרבה ולכן מומלץ "להקשיב" גם להן.
בחרו ספרים עם דברים שמעניינים את התינוקות שלכם כמו חיות או ילדים.
בטיול בחוץ, הצביעו על דברים ספקו להם תיאור מעט רחב יותר: האוטו האדום נוסע על הכביש.
תנו שמות לאנשים, מקומות או דברים שהתינוקות רואים כל יום: זה אוטו זבל שלוקח את כל הזבל שלנו.
שחקו במשחקים שמערבים מעקב אחר הוראות: תמסור לי את הכדור.
עבודת כפיים: הכי מעניין זה להוציא ולהכניס
יכולות האחיזה והשליטה בתנועות הידיים מלהיבה את הפעוטות והם מצליחים להחזיק, לקרב, להוציא ולהכניס כל יום קצת יותר טוב. תוכלו למצוא אותם פשוט מכניסים דברים לקופסה ואז מוציאים אותם אחד אחד רק בשביל להכניס אותם בחזרה.
מה כל כך מעניין בזה? מוחם המתפתח של התינוקות מתעניין בשאלות חשובות כמו: מה זה בפנים? מה זה בחוץ? מהו הצליל שנובע מנפילת חלק מפלסטיק לתוך הקופסה? ולמה חלק מחומר אחר לא משמיע צליל בכלל?
כעת הם לומדים להחזיק בכל יד חפץ וייהנו מהרעש של מחיאת הכפיים עם שתי קוביות. היכולת להסתכל ולהבין בעזרת הראייה הולכת ונבנית, אך עדיין, כאשר יבחינו בדבר מה קטן ולא מוכר על הרצפה, ימהרו להשיג אותו ובעזרת אחיזת אצבע-אגודל יעילה ירימו אותו ישר לפה. לכן זהו הזמן להשגיח בשבע עיניים - כדי למנוע תאונות.
טיפ להורים:
בזמן האוכל יכולים הפעוטות לאחוז ולאכול לבד פסטה או קורנפלקס ויתחילו להתעניין בכפית.
לא משנה כמה משחקים יש בסלון - הפעוטות יהנו לשחק עם הכלים במטבח. כדי להפוך את המשחק למעניין יותר תנו להם סוגים שונים של כלים בלתי שבירים כמו כפות עץ, סירים ומחבתות וכוסות מפלסטיק לתרגול אחיזה ושחרור והבנה של סיבה ותוצאה (אם דופקים חזק-יש רעש חזק).
גיל 15-18 חודשים: אני לבד!
בתקופה זו הפעוטות מתחילים להשתמש בשילוב כל יכולותיהם החדשות (לנוע, לחשוב, לרצות ולדבר) כדי להשיג דברים שהם רוצים. הם יכולים לדחוף שרפרף אל הדלפק כדי לטפס אליו בעודם מצביעים על צלחת העוגיות המונחת שם ולהגיד משהו כמו: "שלי!".
עתה, ברגליים קלות ובאצבעות זריזות, הם חופשיים יותר לנסות ולהוציא לפועל רעיונות חדשים. היכולת לפתור בעיות מלהיבה ומרגשת ולכן יתחילו לדרוש לעשות בעצמם. כאשר ירכשו מיומנות חדשה הם יחזרו עליה שוב ושוב כאילו שמעו את האמרה "תרגול מוביל לשלמות" והחליטו שהיא נכונה, אפילו אם לכם מהצד זה נראה משעמם.
בזכות יכולות חשיבה אלו הם לומדים מהי הדרך האמתית להפעיל דברים: לדבר בטלפון, לצייר עם צבעים או לנגב את השולחן בסמרטוט - ואת כל זה הם לומדים בעיקר בזכות המעקב הקפדני אחר מעשכם. כמובן שיכולות להיות "תקלות", למשל בזריקת משחקים לפח האשפה ולא רק את המפיות המלוכלכות לאחר הארוחה.
טיפ להורים:
כאשר ילדכם לומדים לעשות פעולה חדשה, למשל לזרוק כדור, הוסיפו להם עוד משהו, כמו סל כביסה, לזרוק אותו אליו.
בתנועה קדימה: בדרך לריצה וטיפוס
ההליכה הראשונית יציבה ובטוחה יותר ובקרוב יגבירו הפעוטות את המהירות וילמדו לרוץ ולטפס.
טיפ להורים:
כריות הן אמצעי רך ומאתגר לשכלול היכולות המוטוריות של הפעוטות: בנו ביחד עם ילדיכם הר כריות עליו אפשר יהיה לטפס ואז לרדת. כאשר הפעוטות עומדים ומסביבם כריות, אפשר לדחוף אותם בעזרת אחת מהן ולנסות להפילם ברכות.
הניחו משחקים כמו רעשנים, כדורי גומי או כל דבר אחר מתחת לכריות דקות או למזרן כדי ליצור "גבעות" קטנות שיאתגרו את ההליכה.
בנו שביל כריות ועודדו את הפעוטות ללכת רק עליו (אפשר עם יד) או להיפך, להרים רגל גבוה ולעבור מעל הכרית בלי לגעת.
הראו לילדכם כיצד אתם הולכים בין הכריות המפוזרות בחדר והסתכלו מה הם בוחרים לעשות: ללכת כמוכם, לדרוך על או "לבעוט" עם הרגל.
שפה: מפתחים אוצר מילים קטן
השפה הנרקמת במוחם של הפעוטות עוזרת להם להבין טוב יותר את העולם סביבם. כעת הם לומדים להבין שאלות או הוראות פשוטות כמו: תזרקי אליי את הכדור או תן לי את המשחק. ברשותם עומד אוצר מילים קטן שהם יודעים להגיד (כ-20) וכן היכולת להצביע על דברים שהם רוצים לקבל.
טיפ להורים:
הציגו לפעוטות שאלות: רוצה לאכול תפוח או בננה?
ענו על מחוות הגוף (הג'סטות) שלהם במילים: את מראה לי את הציפור שעפה בשמיים.
השירים והסיפורים שתשמיעו לפעוטות מבנים את אהבתם לשפה ולמילים.
צחוק ובכי: תחילתם של התקפי הזעם
עתה מתחילים הפעוטות להבין מה הם עצמם מרגישים ואף רגשות של אחרים סביבם. הם יכולים לנסות לנחם מישהו אחר שנראה להם עצוב או לחזור על קולות או פעולות כדי לגרום לכם להמשיך לצחוק. הרגשות הגועים בהם יכולים להיות מעיקים לעתים ולפעוטות שליטה מועטה בלבד ביכולת הריסון העצמי. זו הסיבה להופעת התקפי הזעם המפורסמים, מולם זקוקים הפעוטות לעזרתכם כדי להירגע.
טיפ להורים:
זכרו כי היכולת להשתלט על תסכול עדיין לא הבשילה במוחם של ילדכם (וזה לא יקרה בקרוב, אז קחו נשימה ארוכה). ככל שתישארו רגועים מול התקף זעם אקראי, כך הוא יעבור יותר מהר.
אפשר להתחיל "לדבר על זה" באמצעות ספרים המתארים רגשות. למשל על ילד שעצוב כשהוא נפרד מההורים.
אבני הדרך המרכזיות לקראת גיל 18 חודשים: הליכה, הצבעה, ידיעת תפקידם של חפצים מוכרים (כמו כפית, טלפון, מברשת), הצבעה על איבר גוף אחד, משחקי דמיון פשוטים כמו האכלת בובה. אם שמתם לב שילדכם אינו הולך, אינו מצביע על דברים כדי לעניין אתכם, אינו מחקה אחרים, אינו אומר שלוש מילים לפחות או אינו שם לב כאשר אתם עוזבים אותו או חוזרים, מומלץ להתייעץ עם רופא התפתחותי/אחות טיפת חלב על כך.
גיל שנה וחצי עד שנתיים: כל יום הפתעה חדשה
זוהי תקופה מענגת שבה הפעוטות מתחילים ללמוד עוד ועוד מילים חדשות ולהגיד אותן בדרך חמודה במיוחד. מיומנות הדיבור היא אבן דרך מרכזית בשנים הראשונות, אך כל ילד ירכוש אותה בדרך ובקצב משלו. ישנם ילדים שילמדו להגיד מילים מוקדם וירבו לדבר ואילו לאחרים ייקח יותר זמן. ככל שתרבו לדבר עם ילדכם, כך ילמדו יותר מילים.
טיפ להורים:
הכניסו את המילים שהפעוטות יודעים להגיד למשפט משלכם: את רוצה לשתות עוד מים בכוס שלך.
כאשר אתם מקריאים סיפור, שאלו שאלות על התמונות והסיפור.
זה הזמן לגלות: מי אני?
בסביבות גיל שנה וחצי מתחילים הילדים לפתח תחושה של מודעות עצמית ולדעת שהם נפרדים ובעלי תחושות, מחשבות והעדפות. לאחר מכן יבינו שגם לאנשים אחרים יש רגשות, מחשבות והעדפות משלהם. היכולת הזו עוזרת לפעוטות ללמוד לחוש אמפתיה כלפי אחרים ובעזרתה יוכלו לנחש מה אחרים מרגישים.
עכשיו אפשר להגיד להם שהחבר עצוב בגלל שלקחו לו את המשחק. זכרו שהרעיון לוותר על משהו שרוצים, כדי שמשהו אחר לא יהיה עצוב, לא היה עולה בדעתם של הפעוטות ואי אפשר להבינו בבת אחת ללא הדרכה חוזרת. הורים יכולים לעזור לפעוטות לפתח אמפתיה על ידי דיבור על הרגשות של הפעוטות. למשל: אתה פוחד מהכלב? הוא כלב טוב, אבל הוא נובח ממש חזק וזה יכול להפחיד, אני אחזיק לך את היד ונעבור לידו ביחד.
היכולת להתייחס אל אחרים משרתת התפתחות ביכולת המשחק הדמיוני. אם עד עכשיו הם "עשו בכאילו" דברים עם עצמם, עכשיו יתחילו גם לשחק במשחקי הדמיון עם בובות. זהו עוד צעד בהבנת רעיונות מופשטים כאשר הפעוטות משחזרים באופן סמלי דברים מחיי היום יום: להאכיל את הבובות להשכיב אותן לישון או להסיע מכונית בליווי קולות (הההאאאאןןןן). זה כיף גדול לעשות כמו הגדולים וזה גם עוזר להבין טוב יותר איך להפעיל ולשלב פעולות.
טיפ להורים:
שחקו ביחד עם הילדים: אתם יכולים להיות הכלבלב שנובח ורץ אחרי הכדור.
ספקו להם אביזרים (תיק, כובע, צעיף), בובות של חיות, קוביות גדולות וכלים ומאכלים מפלסטיק כדי להעשיר את משחקי הדמיון.
מדענים צעירים: לומדים על העולם
הפעוטות שלכם ממשיכים להיות עסוקים ולהוטים לחקור ולגלות. הם מבינים טוב יותר את הדברים סביבם ומקבלים מושג על התהליכים שקורים בעולם. למשל שאם שופכים מים על חול הוא רטוב ונדבק ואם מועכים בצק הוא משנה את הצורה. עתה הם מרותקים מהיכולת לסגור,לפתוח ולהתאים חלקים והמשחקים של להכניס ולהוציא מקבלים תפנית לכיוון של מיון.
לקראת גיל שנתיים תוכלו למצוא את חלקי המשחק מחולקים לקטגוריות ברורות, כל פעם לפי נושא אחר.
גם היכולת לפתרון בעיות מתפתחת ומול בעיה מקרית, הפעוטות ינסו לחשוב על פתרון משלהם או שישלפו מהזיכרון פתרון שראו בדיוק בזמן הנכון: יעשו "פוווווו" כשתגידו שהאוכל עדיין חם, או ינסו ללבוש את המעיל בעצמם לפני היציאה החוצה.
טיפ להורים:
שלפו תבניות עם שקעים מארונות המטבח והראו לפעוטות איך אפשר למיין חלקי לגו, פונפונים או כל דבר אחר, תוך העברת חלקים משקע לשקע.
עזרו לפעוטות לפתור בעיות אבל השתדלו לא לעשות הכל בשבילם. ככל שיעשו בעצמם, כך הם ילמדו יותר.
הציעו לשחק במשחקים הדורשים פתרון בעיות כמו פזל (3-4 חלקים) או התאמת צורות לחורים.
אבני הדרך המרכזיות לקראת גיל שנתיים: יכולת עמידה על קצות האצבעות, בעיטה בכדור, ציור קווים על נייר, ניסיון לעשות דברים לבד, נהנים בחברת ילדים אחרים ומתחילים במשחק משותף ראשוני (בעיקר רודפים אחד אחר השני), יכולת להצביע על התמונה על פי שאלה "איפה ה...?" שיום שמות אנשים מוכרים ואיברים, מיון ראשוני על פי צורות וצבעים, בניית מגדל בן 4 קוביות, מעקב אחר הוראות בשני שלבים (לקחת את הנעליים ולשים בארון). אם שמתם לב שילדכם אינו משתמש בצירוף של שתי מילים (למשל: "לשתות מים"), אינו יודע מה עושים עם חפצים מוכרים כמו טלפון, מברשת, כפית או מזלג, אינו מחקה מילים או פעולות, או הפסיק לעשות פעולות שידע לעשות בעבר, מומלץ להתייעץ עם רופא התפתחותי/ אחות טיפת חלב על כך.
הכותבת היא מרפאה בעיסוק לתינוקות ופעוטות. טיפים נוספים בנושא התפתחות בשנה הראשונה - באתר של יעל "פשוט לגדול ". מנחת סדנת ליווי התפתחותי יחודית לפגים בדיאדה. לעמוד הפייסבוק של יעל
