שנה אחרי הפרידה ואני רחוקה מלהמשיך הלאה

ברגע הפרידה ישנה דממה קשה באוויר שבשנייה אחת מתחלפת בהקלה, כעס, התגוננות, האשמה כלפי בן/ת הזוג, או האשמה עצמית, געגוע, ריקנות, נקמה ופחד עצום מהלא נודע. הרגשות הללו הם טבעיים ומתרחשים בכל פרידה. הם מהדהדים ימים ספורים עד שנים על גבי שנים.

תחושות הפרידה מציפות אותנו יומם ולילה, לעיתים הן נמשכות עד הזוגיות הבאה וגם הרבה אחריה. למה זה קורה? האם חייבים כל פעם מחדש לעבור את החוויה הקשה הזאת, ואיך לעזאזל מפסיקים את הכאב?

הסיפור של טליה

"ניהלתי זוגיות שנה וחצי שברובה סבלתי ולא הייתי מאושרת כלל. לכן בלית ברירה, יזמתי את סיומה. חיכיתי להקלה הגדולה והיא לא הגיעה, ולא רק זה – היום, שנה אחרי, ואני רחוקה מלשכוח אותו או להמשיך הלאה".

בשלב הראשון בדקנו אם היתה רוצה לחזור לזוגיות ההיא. על כך היא השיבה שאין לה עניין לחזור לעבר. ניסיתי להבין מדוע בכל זאת היא מתקשה להשתחרר מכאב הפרידה, ולבסוף הבנתי שהיא פשוט מאוכזבת מהתנהלותו של בן הזוג כלפיה.

לדבריה, בתקופת הזוגיות היא עברה משבר אישי, והייתה לה ציפייה שבן הזוג יתנהג בצורה מסוימת. משלא הצליח לעמוד בסטנדרטים שלה, ההתנהלות שלו גרמה לה לחוש שכל תפיסת עולמה על זוגיות הולכת ומתנפצת.

בינה לבין עצמה, נגמר לה האמון בזוגיות. אם כן, הכאב שטליה עוברת כיום, לא עוסק בבן הזוג או במערכת היחסים שהייתה ונגוזה, אלא באותו חלום זוגי שהתנפץ על טיבה של מערכת יחסים לפי אמות המידה, כפי שהיא רואה אותן בדמיונה.

אני עם עולם הזוגיות - סיימתי

פרידות מטבען הן קשות, מצלקות ומפרקות. לא משנה אם אתם יוזמים אותן או בן/ת הזוג. לא פלא שיותר ויותר אנשים אומרים "עד כאן!". אין להם עניין לקחת את הסיכון של לחוות את כאב הפרידה, ולכן מצהירים שהם סיימו עם עולם הזוגיות, שהרי כל זוגיות יכולה להסתיים ולהכאיב.

מובן שאחד הדברים הכי אנושיים הוא הרצון להימנע מכאב, אבל חשוב להבין שההחלטה להימנע מזוגיות, מכאיבה לא פחות. הרי בסופו של יום, הבדידות תכאיב לא פחות מפרידה.

כאב הוא הזדמנות לבדוק את הדברים, להבין מה קרה באותה פרידה או זוגיות בעייתית, איך ממשיכים מכאן הלאה ומה הם הרצונות שלי עכשיו. והכי חשוב: הרשו לעצמכם לחוות את ההתאבלות על הפרידה עד תום. אם תמהרו לסיים אותה מוקדם מדי, היא עשויה לעלות בחזרה לפני השטח מאוחר יותר.

אבל הוא אלמנט מרכזי בסגירה אך בעיקר בצמיחה. אל תברחו ממנו, ואם הקושי גדול מדי, נסו להיעזר באיש מקצוע.

בהצלחה!

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

הכותבת היא יועצת ומגשרת זוגית