וזאת לתעודה: טוב מאוד לציון, מספיק בקושי לנינט
ט"ו בשבט הגיע, חג לתעודות - אז הפעם אנחנו החלטנו להעניק לכוכבי המדור גליון הערכה על פועלם במחצית הראשונה. באיזה מקצועות השקיעה בר? האם הזוגיות החדשה תקפיץ את גאולה אבן כיתה? ומי קיבל טעון שיפור במודעות עצמית? עלו והצליחו
אחח, התעודות. הן היו מגיעות יחד עם ט"ו בשבט, מומתקות בכמה פירות יבשים. חלקנו רץ איתן הביתה, החלק שני עשה כל עיקוף אפשרי כדי להאריך את הדרך (ואפילו לא היה לנו waze בשביל לעשות את זה במקומנו). כל כך האמנו שהן באמת משנות משהו, שהן אלה שיקבעו מה ייצא מאיתנו. שיום אחד מישהו אשכרה ירצה לדעת כמה קיבלנו בהיסטוריה, תנ"ך, מתמטיקה, לשון, אם השבענו רצון בהתנהגות. איך כתב דורון נשר ב"בלוז לחופש הגדול"? ככה היינו, כל כך יפים, כל כך טהורים, כל כך מטומטמים.
אז לזכר הטמטום והתמימות ההם, בואו ניתן לתעודות את הכבוד האמיתי שמגיע להן. בואו רק הפעם נהיה אנחנו אלה שמחלקים את התעודות, שנותנים ציונים, שמצביעים על הישגים או כישלונות, כדי לגלות שדקה מאוחר יותר, כמו בחברה מתוקנת באמת, אף אחד לא זוכר, ולאף אחד לא אכפת.
התלמידה: מאיה בוסקילה
שני פירות עיקריים של בוסקילה נקטפו על ידיה השנה. האחד, אני משוכנעת, מוצלח ועסיסי, השני – על זה אפשר להתווכח. ממש כמו ההריון, גם ל"לה לה לנד 2" לקח זמן להתבשל בחדרי העריכה עד שעלתה השנה ב-yes. בוסקילה, עדיין מונעת בטורים גבוהים בעקבות החלום להחזיר את הקריירה המוזיקלית שלה לאוטוסטרדה, מוכנה לשלם את מחירי הדלק הגבוהים. או בקיצור, כאילו לא למדנו כלום מ"האח הגדול", בוסקילה הסכימה להביא את האישיות שלה לשולחן הניתוחים של הצופים, תמורת האופציה לקבל חוזה להקלטות בארצות הברית. זה לא באמת קרה. הסיכויים שבוסקילה תזכה נמוכים, ובדרך היא שוב נפלה באותם פחי ריאליטי שהציגו אותה באור שלילי. במודעות עצמית - טעון שיפור. במוטיבציה - מצוין. נקווה שאת האנרגיות הבלתי נדלות האלה היא תנתב בתבונה למשפחה החדשה שהקימה. שיהיה במזל!
התלמידה: בר רפאלי
אחרי שייצבה את המותג שלה בעקבות זעזוע הפרידה מליאו דיקפריו, בר רפאלי עוברת לחיות את החיים. השנה היא סימנה צ'ק על כל הקטגוריות המתבקשות מעצם היותה הוד מותגיותה, קטגוריות שישמרו על הנוכחות שלה בפיד ושמו החיים שלנו, וגם יוודאו שהבאזז סביבה יימשך, ואיתו גם הקריירה שלה. שערוריה קטנה – צ'ק. רפאלי העידה בבית משפט בעקבות התביעה שלה נגד יבואנית סמסונג, והנכיחה את המשפט האלמותי "כשאני מצולמת אני יודעת לסתום את הפה".
בתחום הרומנטי, חבר חדש – צ'ק. לא עוד מוטציות נמוכות קומה ורומנים מפוקפקים עם ריח של שטרות. הפעם היא מצאה בחור עשיר אבל גם איכותי – עדי עזרא , חומר לזוגיות, לילדים, לשיחה תרבותית ולמה לא. בתחום המקצועי רפאלי התארגנה על פרסומת בסופרבול (צ'ק!), מה שאומר שהיא תזכה לדגמן עבור Go Daddy, חברה עם היסטוריה של פרסומות שגברים אוהבים. רפאלי גם רשמה עוד התקדמות בתחום מחקר העצבים, כשהצליחה לעצבן את הגולשים. הפעם היא עשתה את זה בעזרת פרובוקציה מתריסנית במיוחד – היא ייחלה לשלום בינינו לבין הפלסטינים! באמת מגעיל. בקיצור, רפאלי קוטפת טוב מאוד בכל הסעיפים.
התלמידה: נינט טייב
בעוד שרוב העם משתדל להתכנס אל המיינסטרים החמים ושם את יאיר לפיד בכנסת, נינט עושה את התהליך ההפוך, כלומר מרד גיל ההתבגרות הארוך ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. אומרים שעל כל שנה של מערכת יחסים צריך חודש של אבל והתגברות, אצל נינט זה הפוך - על כל חודש בו התייחסנו אליה כאל פלקט, נקבל ממנה שנה של מרדנות והתרסה. השנה נינט סוגרת מעגל וחוזרת אל אחד מאבני הדרך הבולטות שלה - הפונינט. אלא שהפעם, מתוקף הנסיבות, זה לא פוני אלא אמירה על פוני, ואם תקשיבו טוב תוכלו לשמוע בסוף כל שערה דיסטורשן חזק של גיטרה. כאות התחשבות בציבור הרחב היא העלתה מדרגה את היחסים עם יהודה לוי, ומשני אנשים שמדי פעם אמרו שיום אחד הם יתחתנו, הם עברו להיות שני אנשים שאמרו שיום אחד בעתיד הם די בטוח יתחתנו, למרות שבטוח-בטוח זה אתם יודעים מה. גיוון – מספיק בקושי.
התלמיד: רמי קלינשטיין
מי אמר שגברים לא מתבגרים יפה? רמי קלינשטיין הוכיח שהוא כל כך התבגר, שהוא כבר עשה הקפה שלמה של התבגרות ומוכן לסיבוב שני. בגיל חמישים המכובד הוא הביא לעולם ילד עם הפעוטה אלכס, וקרא לו תיאודור, על שם חוזה המדינה, מה שמבטיח שהילד יידע איזה שימוש לעשות בדרכון אירופאי. עכשיו הוא רק צריך להסתובב מתוך שינה, גם אם הקולות שהוא שומע בלילה לא נשמעים כמו מישהו שהוא היה רוצה לצרף לנבחרת שלו. על התעוזה, המוכנות והביצים ללכת נגד הזרם, קלינשטיין מקבל כמעט טוב מאוד. על השם הצאצא עצמו כבר יחלק לך ציון כשיגדל.
התלמיד: יובל בנאי
יובל בנאי הגיע השנה לכמה הישגים לא רעים בכלל בכל מיני מקצועות. קודם כל, אם גברים בגילו בדרך כלל מתחילים או מתקדמים בהתקרחות, יובל עושה דווקא את התהליך ההפוך ורק משתער עם הזמן. אז שאפו על ההליכה נגד הזרם. שנית, ממש כמו קלינשטיין לפניו, הוא גם הולך להפוך לאבא בגיל 50, אבל הוא לא עושה את זה בקטע של "בחורה צעירה – מכונית ספורט גג נפתח – דירה ברוטשילד" אלא יותר בקטע של "עמליה רוזנבלום – בית בגליל – שלי יחימוביץ' בקלפי". אפשר להגיד שבנאי בהחלט הניח את היסודות לקיימות חדשה לגמרי של משבר גיל ה-50, ונשיקת המיינסטרים שהוא מקבל ב-"The Voice" היא כנראה ההוכחה הטובה ביותר לכך. התמודדות עם הגיל – טוב מאוד. רוקנרול – מספיק בקושי.
התלמיד: ציון ברוך
מהצד זה נראה כאילו ציון ברוך נשאר כיתה, כי הוא עושה בכל פעם את אותו הדבר - מוצא חברה חדשה ומעלה תוכנית חדשה. הפעם זאת יאנה יוסף ו"בובה של מדינה", ולהיפך. עם הטלוויזיה זה אולי עוד לא תפס, אבל עד שתבוא עוד עונה של "האח הגדול", יאנה יוסף היא בהחלט פיגורה שמסעירה לא מעט לבבות, ומהבחינה הזאת ברוך בחר בתבונה. יוסף דוהרת על סוג של מומנטום שמבטיח לה שגם אם היא היתה רצה בראש מפלגה כלשהי, אף אחד לא היה מצפה ממנה לפרסם מצע, ומצד שני את ליטרת הקולות שלה היא היתה מקבלת. מדורי החברה נוהגים לכנות את החיבור הזוגי הזה "הזוי", אבל אין בו שום דבר הזוי. היא בחורה יפה שרצתה להתפרסם, הוא בחור שידוע בחיבה שלו לנשים יפות כחלק מהמיתוג המחייב, ויחד הם מעבירים את הזמן ונהנים איש מיתרונותיו של השני, עד לבא/ה בתור. יחסי ציבור ובאזז - טוב מאוד.
התלמידה: גאולה אבן
וואו! ושוב, וואו! גאולה אבן הצליחה ברומן אחד סוער להפריך את כל מה שחשבנו על ערוץ 1, ובו בזמן להפריך את כל מה שחשבנו על גאולה אבן. מי אמר שזה ערוץ מנומנם, שמדשדש מכוח האינרציה בתלם המשעמם בן עשרות השנים? מי אמר שאין תמורה לאגרה? מי אמר שאין תכנים חדשים ומפתיעים? גאולה פאקינג אבן, היונית לוי של הערוץ הממלכתי, פצחה בסמסטר האחרון ברומן בלתי אפשרי עם לא אחר מאשר פצצת הכריזמה, שר החינוך גדעון סער. בדיוק כשחשבנו שאנחנו כבר יודעים הכל על הקשר בין הממשלה לרשות השידור, מגיעה אבן ומוכיחה ש-we ain't seen nothing yet.
אז קודם כל, סחתיין על האומץ, ובעיקר על היכולת לבנות מחיצות בין אידיאולוגיה לאהבה. בכל זאת, אם הבנו נכון, לא באמת שילשלת לקלפי 'מחל' בבחירות הטריות. ויכול להיות שעכשיו אתם מאוהבים עד ההאשטאג, אבל יום אחד תצטרכי להתעמת עם העובדה שאת מתעוררת בבוקר עם אדם ש"מודאג מאחוזי ההצבעה הגבוהים" ומכין שליפים למבחני המיצ"ב. עד אז תיהנו לכם מהבאזז שגדול מסכום חלקיו, ושהפך את שניכם לפאוור קאפל מפתיע ומעורר סקרנות. טוב מאוד בגזרת ההפתעה, מספיק בקושי בבחירות.
התלמיד: דן שילון
לא סמסטר קל לדן שילון. בגיל 72 הוא מחליט עם אשתו על התנתקות והולך לחפש בשוק מישהי שתרים לו חזרה את הוודג', שזה בסדר, אפילו רצוי. מצד שני, פניו של שילון לא ממש אל ה'יש עתיד' אלא דווקא אל הצד של ה'יש עבר' (שם מעולה למפלגה, תודו), אחרת איך תסבירו את הרצון שלו להחזיר לטלוויזיה את "המעגל"? יש רטרו ויש וינטג', ויש 'טייק אוף על' ויש 'מחווה ל', אבל יש גם פג תוקף. אפשר לקוות שהחזרה של שילון למעגלי הפנויים פנויות לימדו אותו שמה שעבד לפני יותר מ-20 שנה כבר לא באמת עובד היום. הגרסה האליטיסטית והמתנשאת משהו לא משתלבת יפה בעולם הריאליטי בו כל פרחח משחיז את הטרגדיה שלו ככה שתעבור מסך. תעוזה – טוב. התחדשות – מספיק בקושי.
עד כאן חלוקת התעודות להפעם. לא צריך מבחנים חוזרים, לא צריך להחתים את ההורים ומפה לשם אפילו לא הפרענו ליערות הגשם ולא בזבזנו ניירת. שיהיה חג אילנות שמח!
