העפילו לסופר-כלום: מאכזבי העונה ב-NFL
בזמן שבולטימור וסן פרנסיסקו מתכוננות לסופרבול, כל שאר הקבוצות מנסות להבין מה השתבש אצלן. בחמישה מקרים, הכישלון היה גדול במיוחד. הקבוצות, השחקנים והמאמנים שאיכזבו
איזה מזל, חשבו לעצמם כל האנשים שהעונה הנוכחית ב-NFL הייתה כישלון אדיר עבורם. עכשיו מתקרב הסופרבול, וכולם ידברו על האחים הארבו, על בולטימור וסן פרנסיסקו, וישכחו קצת מאיתנו, הם אמרו. אבל זה לא יילך לאנשים האלה הפעם. יש עוד הרבה זמן עד לסופרבול עצמו, סוף שבוע חופשי (אם מתעלמים ממשחק הפרו-בול המיותר לחלוטין), וזו ההזדמנות לדבר על האנשים והקבוצות שפישלו בגדול השנה.
חגיגת פוטבול ב-ynet ספורט:
- צעיר לנצח: אגדת הפוטבול
- פוטבול: אם זה ייגמר, נגמור את זה יפה
- בדיחה עצובה: כוכב הפוטבול שמסעיר את ארה"ב
טום בריידי
אחרי הפספוס בסופרבול הקודם, היה אפשר לחשוב שניו אינגלנד תגיע לפלייאוף של השנה הרבה יותר רעבה. מול יוסטון זה באמת נראה ככה - אבל אז הגיע הגמר האזורי מול בולטימור. עד עכשיו אוהדי הפטריוטס לא מבינים מי הייתה הקבוצה הזו שעלתה למגרש, ומי השחקן שהתחבא מתחת לקסדה ולבש את החולצה של טום בריידי.
ברגע שבולטימור ניצחה את דנבר, הדברים היו אמורים ללכת קל יותר לפטריוטס. פייטון מאנינג היה מחוץ לתמונה, והם קיבלו במתנה עוד משחק ביתי. מעבר לכך, עד אמצע הרבע השלישי, בולטימור בכלל לא הייתה בעניינים. אבל בריידי הלך והידרדר ככל שהמשחק נמשך.
ים תקצירים ב-ynet ספורט:
- צפו בהפסד של מכבי ת"א לאולימפיאקוס/ תקצירי היורוליג
- מנצ'סטר יונייטד ספגה שוויון בתוספת הזמן/ תקצירי אנגליה
- הפועל ת"א שוב מאבדת את הראש / תקצירי ליגת העל
- כדורסל: הבלאגן הגדול באשקלון / תקצירי ליגת ווינר
הוא קיבל החלטות רעות, איבד כדורים קריטיים, וראה שחקן הרבה פחות מוכח ממנו, ג'ו פלאקו, מתחבר ולוקח את הרייבנס לסופרבול. בריידי אמור להיות הערך המוסף במקרים כאלה, ווינר עם ניסיון. אבל הוא קילקל את כל העונה, יחד עם חבריו, בהפסד הזה. וזה לא היה בגלל ההפסד - אלא בגלל הדרך. והדובדבן המקולקל על הקצפת שהחמיצה הייתה הגלישה המכוערת עם הרגל למעלה שפגעה באד ריד, ועליה הליגה קנסה אותו ב-10,000 דולר.
שיקגו
בצדק מוחלט, הברס מחשיבים את עצמם לקבוצה מובילה. הגנה מכתיבה את הטון כבר שנים, ממוקמת בצמרת הליגה, מאמללת יריבות
. ג'יי קאטלר, לבטח, הוא קוורטרבק איכותי מספיק כדי לקחת קבוצה לפלייאוף. אז איך קורה ששנתיים ברציפות הקבוצה הזו פותחת את הליגה כאילו היא משחקת מול נערים, ואז בחצי השני מאבדת את הראש? בעונה שעברה היה תירוץ מצוין של פציעות. השנה אין תירוצים.
כשזה קורה בפעם השנייה, אין מנוס מלהכריע שהבעיה היא בראש. כי הקבוצה, שוב, בהחלט טובה מספיק. יש כמה רמות של פספוס - כי אפשר לבקר קבוצות גדולות על כישלון בפלייאוף, אבל הן לפחות יכולות להתגאות בכך שהן מגיעות לפלייאוף, בניגוד לנפילה הנוכחית של שיקגו. עכשיו הברס צריכים לצאת מהבוץ. המאמן הוותיק לאבי סמית' נבעט החוצה בגלל זה, אבל זה לא צריך להסיט את האש מהשחקנים שאחראים לא פחות למצב.
פילדלפיה
דודו טסה שר "עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה". אז במקום לפנטז, ראשי האיגלס יצאו במהלך יומרני לפני שנתיים, יצרו קבוצת גלאקטיקוס
על גבו של מייקל ויק וכיוונו לאליפות. אז החלומות יצאו מהמגירה, אבל הכישלון היה ספקטקולרי. את הקריסה של העונה הראשונה עוד ייחסו לקבוצה מתחברת, אבל השנה הדברים היו גרועים אפילו יותר. פילי נדחקה לקרקעית הליגה, ובנקודה מסוימת ויק, גם בגלל פציעה, נזרק לספסל וראה את הרוקי ניק פולס משחק יותר טוב ממנו.
הבעיה הייתה שהאיגלס לא הראו שיפור מינימלי לאורך כל התקופה. הם פשוט נהיו גרועים יותר ויותר. ג'ייסון באבין, האיש שעם חתימתו היה אחרי לקביעה שמדובר ב"דרים-טים", נחתך מהקבוצה, ויק הבין לבדו שאין לו מקום, ועם סיום העונה, האיגלס עשו את המהלך המשמעותי ביותר ונפרדו גם מהמאמן הענק אנדי ריד. בשנה הבאה כבר לא יהיו הצהרות ושאיפות. רק ניסיון לתקן את הרושם.
מארק סאנצ'ז
גדולה של שחקן נמדדת גם ביכולת להתמודד עם מצבים קשים. דרו בריז, למשל, עשה הכל כדי לשלוף מהצרות את ניו אורלינס השבורה מההשעיות ומהפתיחה הגרועה. במקרה של סאנצ'ז, הוא לא הוסיף לעצמו נקודות העונה. תרתי משמע. כרגיל, לג'טס היו השנה שאיפות, וכרגיל, שום דבר לא הצליח. לא קל לשחק כשהקהל קורא שוב ושוב בשמו של המחליף הפופולרי שלך, אבל מה שסאנצ'ז היה צריך לעשות זה להתעלם מהאיום של טים טיבו, ולהוכיח לקהל שהוא השחקן הנכון. והוא לא עשה את זה.
המספרים של סאנצ'ז היו הגרועים ביותר שלו מאז עונת הרוקי, הוא איבד כמות גדולה של כדורים ואיבד מצד אחד את הביטחון ומצד שני את האמון של הקבוצה ושל הקהל. בנקודה מסוימת המאמן רקס ראיין כבר התייאש, ונתן לסאנצ'ז קצת זמן איכות עם טיבו על הספסל בזמן שגרג מקלרוי שיחק. בזמן שכל כך הרבה קוורטרבקים הפגינו יכולת גבוהה העונה, כולל כמה בעונת הבכורה שלהם, סאנצ'ז עשה עוד צעד אחורה.
ג'ים שוורץ
זה אפילו לא בגלל אותה שגיאה מפורסמת במשחק מול יוסטון, כאשר בגלל ערעור לא נכון עלה לקבוצה שלו בטאצ'דאון לא חוקי שאושר. מאמן
דטרויט הצליח לקחת השנה קבוצה איתה עלה לפלייאוף בעונה הקודמת ונראתה כמו מועדון צמרת לעתיד, ולדרדר אותה למאזן 12:4 מביך. הוא פשוט איבד שליטה.
אפשר להאשים גם את הכוכבים בנפילה הזו, את הירידה ביכולת שלהם - אבל ברגע שקבוצה שלמה משחקת פחות טוב אחרי עונה כזו נפלאה, אי אפשר להאשים רק את השחקנים, וצריך לדבר על התפקיד של המאמן. שוורץ עצמו לקח את האחריות על מה שקרה השנה, אבל הוא גם זה שיקבע מה יהיה הלאה. מי היא דטרויט? הקבוצה שמת'יו סטפורד וקלווין ג'ונסון העיפו לשמיים, או זו של העונה, שנשברה בקלות ונראתה חסרת ישע?
לפנייה לכתב/ת 
