60:60 זה לא תיקו

זה עוד יכול להשתנות בימים הקרובים בגלל קולות החיילים, אולם כבר כעת ברור כי התיקו הבין-גושי שנולד בבחירות האחרונות הוא כרטיס צהוב לבנימין נתניהו. שנה דרכיך, צעקו הבוחרים. עם זאת, קשה לומר שהציבור חתך שמאלה. זה לא קרה, ועל כן ה-60:60 הוא לא באמת תיקו בין-גושי.

עדכוני בחירות אחרונים:

• שוויון בנטל על הפרק: "הישג לפיד - סיוט לחרדים"
• ליברמן: לפיד שר חוץ? אולי ייקח את האוצר
• התרגיל של יחימוביץ': "מוכנה להמליץ על לפיד"
  

המנדטים של המפלגות הערביות אמנם נספרים בגוש המרכז-שמאל, אך בפוליטיקה הישראלית - המפלגות הערביות נספרות אחרת. באשר ליש עתיד הפופולרית - זו הפכה להפתעת הבחירות לא בגלל עמדותיה השמאליות המובהקות, אלא בגלל קמפיין מתוחכם. הודעתו של יאיר לפיד אמש כי לא ישתף פעולה עם חנין זועבי היא עוד מסר שאמור לצנן את החגיגות במרכז-שמאל. עם מספרים, מתברר, כן אפשר להתווכח.

לפיד. לא ישתף פעולה עם זועבי (צילום: אבישג שאר-ישוב)

לפיד ויש עתיד הצליחו לשבור בבחירות האלה את הקיפאון הבין-גושי, אך המסר העיקרי שהישראלים רצו להעביר לפוליטיקאים הוא מסר של מיאוס ואי אמון. בהצבעתם הבהירו אזרחי המדינה לנתניהו ולמפלגתו כי הם אינם סומכים עליו, על דרכו ועל מדיניותו בארבע השנים האחרונות.

מפת התוצאות מרתקת - היא מציגה תמונה של מדינה, שחלק גדול מאזרחיה מצביעים לפי האינטרסים האישיים שלהם. הדרום נצבע ליכוד-ביתנו, אולי בגלל השקט שהושג לאחר מבצע עמוד ענן. גוש דן והמרכז הבורגני נכבשו על ידי לפיד, המזרח (ההתנחלויות) נצבע נפתלי בנט ובפריפריה חולקו הקולות בין כמה מפלגות, כאשר הצבע האדום של מפלגת העבודה מבצבץ במקומות שונים בצפון ובדרום, אך לא שולט כמעט באף אחד מהם. מרצ הפכה בבחירות האלה למפלגת המחאה שזכתה בקולות המאוכזבים והמוחאים, ואילו ציפי לבני שתתה את מה שעוד נשאר מקדימה המפורקת.

נתניהו. לפיד וגם החרדים יהיו לצדו בממשלה (צילום: אוהד צויגנברג)

הרכבת הקואליציה הבאה לא תהיה פשוטה. נתניהו יצטרך להחליט אילו נושאים הוא מבקש לקדם, ובאיזו חזית להילחם - את לפיד הוא חייב לצדו בכל מקרה, וגם את החרדים. נתניהו לא מסוגל להרכיב ממשלה רק עם יש עתיד, העבודה והתנועה. הוא פשוט לא סומך על אנשי המפלגות האלה, לכן לא ישאיר את החרדים בצד. לא בכדי אחת השיחות הראשונות שקיים לאחר פרסום תוצאות המדגמים הייתה עם ראשי ש"ס, עמם הוא רוצה להגיע להבנות בנוגע לחוק השוויון בנטל. קואליציה עם לפיד והחרדים, ואולי עם עוד מפלגה אחת מגוש המרכז-שמאל, תאפשר לו לתמרן גם בזירה המדינית.

הלחץ האמריקני והאירופי לחידוש המשא ומתן המדיני צפוי להתגבר בתקופה הקרובה. תומס פרידמן, פרשן הניו יורק טיימס, פרסם מאמר שבו הציע למזכיר המדינה האמריקני החדש, ג'ון קרי, לפתוח במשא ומתן ישיר עם הפלסטינים, כדי להכיר במדינה פלסטינית ולשלוח שגריר אמריקני לרמאללה.

נתניהו לא יוכל להישאר אדיש להצעה מן הסוג הזה, גם אם לא תתרחש באופן שבו פרידמן הציע. המשמעות: הוא יזדקק לקואליציה שתאפשר לו לתמרן בזירה המדינית מבלי לאיים בהפלתו. "חידוש המהלכים המדיניים יובילו ללא ספק לוויתורים ישראליים", אומר שר בקבינט. "לא מדובר בוויתורים בשטח, אלא במהלכים בוני אמון דוגמת הקפאת בנייה כזו או אחרת. בשביל זה צריך קואליציה עם החרדים. הבית היהודי לא פרטנר למהלך כזה".