העבירה של הירשזון - התוצאה קבעה את העונש

עונשים לעברייני תנועה - זה רק עניין של מזל? אתמול (ד') נגזר דינו של ברק הירשזון, בנו של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, שהורשע בעבירות של נהיגה בשכרות, גרימת תאונה, וגרימת חבלה של ממש. על-פי גזר הדין, במקרים דומים מוטלים עונשי מאסר בפועל לתקופה שבין שלושה חודשים ושנה. מדוע בעצם נגזר על הירשזון עונש של שבעה חודשי מאסר, ולא פחות או יותר מכך?

ברק הירשזון: "גזירת העונש היא נגזרת חומרת התוצאה"(צילום: מוטי קמחי)

גזר הדין של השופט שמואל מלמד חושף בכנות ובהירות, את התפקיד הטרגי לעתים שמשחק מזל בעבירות תנועה. לדבריו, תוצאת העבירה קובעת במידה רבה את העונש - אם נהג מבצע עבירת תנועה אך אינו גורם לתוצאה חמורה, גזר דינו יכול להסתכם בקנס כספי בלבד. אלא שאם אותה עבירה גורמת לתוצאה קשה, למשל פגיעה חמורה בהולך רגל או נוסע, דינו של אותו נהג יכול להיות מאסר של חודשים ארוכים ויותר.

קנס של כמה שקלים, או מאסר?

ראוי לציין כי בנוסף לתוצאת התאונה, לחובת הירשזון נזקף גם עברו התעבורתי. בנובמבר 2007 הורשע בעבירת נהיגה בשכרות, וכן בעבירות של נהיגה בקלות ראש וחציית צומת באור אדום. השופט מציין כי העונש בגין עבירות אלה היה 33 חודשי פסילת רישיון, וכן מאסר על-תנאי. עד כמה השפיע העבר הזה על העונש? "האירוע הטרגי הוא לא תולדה של טעות", מסביר השופט, "אלא של היעדר הפנמת הפסול שבעבירת השכרות".

"להחמיר בעונשם של הנאשמים"

בניגוד לדעת השופט מלמד, יש שופטים שסבורים כי עצם ביצוע עבירת התנועה הוא שיקול מרכזי בקביעת העונש. כך למשל מוסברת החלטת בית המשפט לתעבורה בתל אביב לגזור שישה חודשי מאסר על נהג שפגע בהולכת רגל, וגרם לשיתוקה: "נהג אשר החליט לחצות מעבר חצייה, בהיעדר שדה ראייה פתוח, חזקה עליו כי צפה שהולכי רגל יימצאו על-פני המעבר וכי הפגיעה עלולה להיות קטלנית... חזקה עליו כי לקח על עצמו סיכון בלתי סביר לגרימת תוצאה קטלנית".  

למעשה, במקרים שכאלה יכול השופט שלא להתחשב בנסיבות מקלות, כמו למשל היות הנהג אזרח נורמטיבי וללא הרשעות קודמות. "עצם היותו של נאשם אדם נורמטיבי, אינה בגדר נסיבה מכרעת לעניין העונש הראוי", הובהרה ההחלטה לשלוח את הנהג לשישה חודשי מאסר בפועל. "זאת לנוכח העובדה כי עבירות מסוג זה מבוצעות, במקרים רבים, על-ידי אנשים נורמטיביים".

וכך, גם אם התוצאה של ביצוע העבירה אינה קטלנית, וגם אם הנהג אינו עבריין מועד אלא אזרח נורמטיבי, על השופט להחמיר את עונשו. "במקרים שבהם אך כפסע בין החבלות שנגרמו כתוצאה מהתאונה, לבין גרימת מוות כתוצאה מאותה התאונה, יש להחמיר בעונשם של הנאשמים".