נתניהו, מרכיב קואליציה? קח צעד אחורה

הבחירות הסתיימו בהפתעה גדולה, אך פרשנים פוליטיים רבים מסכימים כי דפוסי ההצבעה ממשיכים, למעשה, את המחאה החברתית - ומדגישים את חשיבות הנושאים כלכליים. אפילו המאבק על השוויון בנטל הוא נושא כלכלי ממעלה ראשונה הקשור לחלוקת תקציבים, לתרומה לתל"ג וכו'.

• כל העדכונים, ההצבעה המלאה והפרשנויות באתר הבחירות של ynet
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
  

כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

• כשהמשפחה מתוסכלת: התמודדות עם רילוקיישן
• שוק העבודה ישנה את פניו בעקבות גילויי הגז
• עבדתם ביום הבחירות? לא בטוח שתקבלו 200%
  

לאור זאת, עולה השאלה האם יאיר לפיד וחברי מפלגתו, שרובם חסרי ניסיון בפוליטיקה ובכלכלה, הם השותפים הראויים עבור הקואליציה שיבנה בנימין נתניהו. ממחקרים בעבודת צוות עולה תשובה מפתיעה לשאלה זו.

יותר ויותר מחקרים מראים כי קבוצות וצוותים - ולא מנהיגים כריזמטיים או גאונים יוצאי דופן - הם הקריטיים ביותר להובלת תהליכים, לקבלת החלטות ולהתפתחות החברה. כך, למשל, פרופ' בריאן אוזי, חוקר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, הראה שבתחומים מגוונים - החל ממחקרים מדעיים וכלה בהפקות של מחזות זמר בברודווי - צוותים הם שהיו אחראים להישגים המשמעותיים ביותר.

ההתמקדות בצוותים צריכה להתאים גם לפוליטיקה הישראלית, שכן בסופו של דבר ראש הממשלה אינו פועל לבדו - אלא בפורומים של צוותים כגון הממשלה, הקבינט או המטבחון. בשל כך מקדישים חוקרים מאמצים לבירור המשתנים האחראים ל"אינטליגנציה הקבוצתית" ולביצועים של צוותים.

המדד להצלחה: היעדר מנהיג דומיננטי

אחד המחקרים פורצי הדרך התבצע במעבדות MIT בארה"ב. המחקר, שהתפרסם בכתב העת החשוב Science, ניסה לגלות מהם המשתנים הקובעים את איכות הביצועים של צוותי עבודה. במחקר זה הצוותים נדרשו לבצע משימות מגוונות: עיבוד מידע, קבלת החלטות, יצירתיות, ניהול מו"מ וכו'.

החוקרים מדדו משתנים רבים - מציוני האיי קיו של חברי הצוות, דרך התמריצים שניתנו להם ועד זמני הדיבור וההקשבה זה לזה. התוצאות היו מדהימות. בין היתר הראה המחקר שככל שהתבלט בצוותים מנהיג דומיננטי - כך איכות הביצועים שלהם ירדה.

שלושה משתנים קבעו את ביצועי הצוות: (א) מידת האמפתיה, ההקשבה ו"הרגישות" של חברי הצוות זה לזה; (ב) השוויוניות בזמני הדיבור בין חברי הצוות (כלומר, היעדר מנהיג דומיננטי שמשתלט על הדיון); (ג) שיעור הנשים בצוות. המשתנה השלישי קשור, כנראה, לשניים הראשונים, שכן נשים הן מראש יותר רגישות חברתית ופחות נוטות להשתלט על דיונים.

לכך מוסיף מחקרו של אוזי, שהוזכר לעיל, משתנה נוסף: (ד) הרכב הצוות מבחינת שילוב עובדים ותיקים וצעירים. הצוותים הטובים ביותר הם אלה הכוללים שילוב של ותיקים וצעירים, במיוחד כאשר הוותיקים לא עבדו יחד בעבר. מעניין לציין שרמת האינטליגנציה הממוצעת בצוות או של חבר הצוות המבריק ביותר, לא השפיעה כלל על ביצועי הצוות.

אז יש עתיד?

תוצאות המחקרים הללו מאששות ממצאים מספרות העבר במחקרי צוות: במשימות מורכבות, לצוותים הטרוגניים יש יתרון על פני צוותים הומוגניים. למעשה, המחקר שצוטט לעיל מדגיש כי כדי שיתרון זה יבוא לידי ביטוי, על הצוות לתת במה לדעות השונות והמגוונות של חבריו.

אם נבחן את פורום התשיעייה (המטבחון) של ממשלת ישראל היוצאת לאור ממצאי המחקרים הללו, הרי שהרכבו מנוגד להם לחלוטין: יש בו מנהיג דומיננטי מאוד, אין בו נשים כלל, אין בו צעירים וכל הוותיקים עבדו יחד בעבר.

ממצאי המחקרים הנ"ל ינבאו לצוות זה ביצועים נמוכים יחסית לצוותים שבנויים נכון יותר, וזאת למרות הניסיון הרב של החברים בו או האינטליגנציה הגבוהה ביותר של אחדים מהם (לנתניהו וברק מנת משכל המוגדרת בתחום הגאונות).

לעומת הממשלה היוצאת, ייתכן כי דווקא ללפיד ולחברי מפלגתו תהיה תרומה דרמטית לשינוי העמוק הדרוש בנושאים הכלכליים-חברתיים: 42% מחברי הכנסת של "יש עתיד" הם נשים; רבים מהם צעירים או חסרי ניסיון כלכלי, ודווקא בשל כך יכולים לשבור את הפרדיגמות המקובלות; רובם לא עבדו עם הפוליטיקאים הוותיקים שיישבו לצדם בממשלה; ואם לשפוט על פי הראיונות של יעל גרמן או עופר שלח ביומיים האחרונים, ייתכן שתרבות הדיון של נבחרי הציבור תעבור אף היא מהפיכה. כעת יש לקוות כי נתניהו ישכיל להיות מנהיג קשוב, הנותן במה לכלל חברי הצוות בממשלה גם במישור הכלכלי.