כמו דור המדבר: האם יש לנו ניסיון בניהול מדינה?

פרשת "בשלח" מספרת את סיפור יציאת בני ישראל ממצרים. הנס הגדול של קריעת ים סוף והתחלת מסעות בני ישראל במדבר לקראת ההגעה לארץ ישראל. "וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה". (שמות י"ג, י"ז).

• לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
• עדכונים ופרשנויות - באתר הבחירות של ynet
  

פירושים רבים נכתבו על קריעת ים סוף, מחלוקות אמוניות רבות ומחלוקות התכנותיות נכתבו על עניין זה ולא אנסה למצוא לכך תשובה כאן. סיפור יציאת מצרים מוכר לכולם. ידוע מה היה מצבם הקשה של בני ישראל בכל הרמות: המצב הפיזי בשל החירות שנשללה מהם והמנטאלי בשל הלחץ המתמיד, ההשפלה והעבודה הקשה.

תמוה מדוע בחר הקב"ה לעכב את בני ישראל במדבר זמן כה רב ולסובב אותם ארבעים שנה בדרך לא דרך ולהעמידם בניסיונות רבים וקשים. מדרש רבה מסביר את הפסוק "ולא נחם אלוקים": "משל למלך שהיה לו בן והיה מבקש ליתן לו ירושה ואומר :אם נותנה אני עכשיו עדיין קטן הוא ואינו יודע לשמרה. אלא עד שילמד בני כתבין ויעמוד על עמקן ואחר כך אני נותנה לו".

בני ישראל יוצאים ממצרים עם שפל ומוכה. הוא אינו בשל עדיין לנהל מדינה. אם יכנס לארץ ישראל בלי הכנות והתארגנות הוא עלול להחריב את הארץ. "מלך אחראי שולח את בנו ללמוד כלכלה, חברה, משפט ויחסים בינלאומיים בטרם יפקיד בידו את ניהול הממלכה" (נעם פרל)

ימים אחדים אחרי הבחירות המטלטלות, שעשויות לשנות את כללי המשחק הפוליטי שהיה עד כה. 52 חברי כנסת חדשים נכנסים למשכן המחוקקים. מה יודעים הם על ניהול מדינה ועל הדרכים הנכונות להובלה של העם. העם לא טעה, כמו שאמר יצחק בן אהרון, ולא צריך להחליף את העם. העם אמר בצורה ברורה שהוא רוצה אנשים חדשים עם דרך חדשה. הפוליטיקה הישנה, הקטנה והמסואבת כבר הבאישה. העם רוצה דם חדש ורענן.

ניסיון נרכש עם הזמן. כל עוד הכלים והיסודות המוצקים הם בסיס איתן, המושתת על עקרונות של יושרה וצדק, יוכלו הח"כים החדשים להוביל את העם.

הסבר נוסף נותן המדרש רבה על הפסוק: לפי שביקש הקב"ה ליתן אימתן של ישראל על עובדי כוכבים, עכבן ארבעים שנה במדבר ומאיר להם בעמוד ענן ביום ובעמוד אש לילה, ושמעו כל העובדי כוכבים ונפלה עליהם רעדה".

למעשה התהליך הארוך במדבר יוצר "באז" תקשורתי. כולם מדברים על העם שמסתובב לו במדבר ונהנה מנסים גלויים כל יום. עם ישראל צובר מוניטין כעם חזק ושורד כך שבבוא היום צבאות כנען יחששו ממלחמה מולם.

האם כך חשנו כולנו במבצע "עמוד ענן" שהסתיים טרם התחיל? האם יצרנו לעצמנו מוניטין של עם חזק, או שמא ההיפך בדיוק? מהתגובות בעולם הערבי כנראה שהשגנו את ההיפך בדיוק.

אנו חייבים להכיר במגבלות שלנו 

"וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." (שמות י"ג, י"ח).

"אמר הקב"ה שלא יראו ישראל המלחמה ויחזרו להם למצריים... מה עשה הקב"ה? הוליכן דרך אחרת שנאמר "ויסב אלוקים את העם" (שמות רבה כ' ,י"ז) ושוב תמיהה, מדוע לעשות סיבוב ארוך במדבר סיני ולא לעבור ישר דרך ארץ פלשתים.

יש משימות שלא ניתן לעמוד בהן ללא הכנה מוקדמת. הכישלון עלול לגרום לנזק בלתי הפיך ולא לחיזוק. צריך להיות מוכן מספיק להתמודד עם משימות גדולות. לעיתים נדרשת הכנה מנטאלית ארוכה ולמידה טרם ההתמודדות.

עם ישראל, עם של עבדים שיצא מעבדות מצרים, לא יצליח להתמודד עם עמים וצבאות מאורגנים. עליו להתגבש כעם טרם יהיה בשל להתמודדות כה קשה.

המשימות הדחופות של מדינת ישראל

הבשלות שלנו כעם נבנית כבר למעלה משישים שנה. לעיתים נראה כי אנו טרם מוכנים להתמודדות גדולה, אך במקרים רבים נראה שאנו מעדיפים לדלג מעל מכשולים, לעקוף אותם מימין ומשמאל מתוך חשיבה שאם נעקוף הם ייעלמו.

מדינת ישראל צריכה לתעדף את משימותיה והיום זו ההזדמנות הגדולה. כשאנו כבר בוגרים.

לאחר הבחירות ובליל הסיסמאות שנזרקו לחלל האוויר יש צורך בשידוד מערכות ובקבלת החלטות ברורות.

המשימה הראשונה היא אחדות. רק כך נוכל להתמודד עם המשימות הגדולות. אחדות היא לא סיסמת בחירות היא צורך, אחדות אינה זהות מחשבתית. אך,פסילת האחר בשל מחשבותיו אינה מתכון מוצלח להתמודד עם משימה זו. לשם הגעה לאחדות עלינו למצוא את הדרך המתאימה לשוויון בנטל בין כל המגזרים. כאשר נקודת המוצא היא אחדות ניתן למצוא את הדרך.

המשימה השנייה היא החינוך. מדינת ישראל מפגרת באופן יחסי לעולם. אנו מעצבים כיום את דור המחר והוא עלול לעזוב ולברוח. חסרה תוכנית ארוכת טווח לשיפור מערכת החינוך בישראל. מורי ישראל הם המעצבים את הנוער ולכן עלינו להשקיע בהם. פתרונות קסם אין. החינוך הוא תהליך ארוך טווח וככזה עליו להתחיל ולהיות מוגדר כמשימה הלאומית. בעיות הביטחון תמיד יישארו. התירוץ הקבוע כי אין די תקציב לחינוך בשל תקציב הביטחון לא מתקבלות במדינה בה יש מנהיגות בוגרת ואחראית.

המשימה השלישית היא צמצום הפערים החברתיים. המחאה החברתית הועלמה בתהליך הבחירות והבליחה בתשדירי הבחירות של המפלגות השונות. הפערים בין שכבות האוכלוסייה במדינת ישראל כה גדולה והקצוות מתרחקים האחד מהשני עד שלא ניתן יהיה לגשר על הפער.

המושג אחריות חברתית תאגידית אינו סיסמה, הוא תהליך עסקי ברור בו על החברות העסקיות מוטלת האחריות להחזיר לחברה באמצעים מגוונים של תרומה לקהילה. כל המחקרים מוכחים כי חברות שחרטו על דגלן את התרומה לקהילה באופן אמיתי, מובהק ומתמשך הן חברות בעלות עוצמה כלכלית גדולה יחסית בענף בה הן פועלות .

בפרשת השבוע אנו רואים את המעבר המרתק מדור של שעבוד וגלות, לדור של חירות וגאולה. מעם של עבדים לעם בוגר ועצמאי. מעבר מבני ישראל לעם ישראל. על הממשלה מוטלת האחריות הכבדה להתמודד עם משימות אלו טרם יהיה מאוחר.