עשיר ורע לו: תוצאות הבחירות הכלכליות שלנו
מה באמת מעיד על עושר או על עוני - רמת ההכנסה שלנו או הבחירות הכלכליות שאנחנו עושים? בדקנו שתי משפחות עם הכנסה שונה. מי מהן עשירה ומי ענייה? תופתעו
"כמה אתה מרוויח?" זו שאלה שנשאלת לא פעם בדייטים, במילואים, בין חברים וכו'. אנו מתייחסים לגובה ההכנסה כאל פרמטר עיקרי בהגדרת השווי של העומד מולנו, אך מה באמת מעיד על עושר או עוני - רמת ההכנסה או הבחירות הכלכליות אותן עשה אותו אדם בחייו?
- חילוץ מהמינוס: קצינים מנחים משפחות בקשיים
גם לאמהות חד הוריות יש הזדמנות כלכלית
האוצר מקדם חינוך פיננסי. ומה עם דוגמה אישית?
כדי לענות על שאלה זו, נסתכל על שתי משפחות. הראשונה היא משפחת אביב, השייכת לעשירונים העליונים מכניסה בחודש 32 אלף שקל. משפחה זו, בה בני הזוג עברו את אמצע שנות ה-40 לחייהם, יכולה להרשות לעצמה רמת חיים גבוהה והיא אכן עושה זאת. בעבור 10,000 שקל לחודש היא שוכרת דירה גדולה באזור יוקרתי ומגדלת בה את 3 בנותיה, היא נוסעת לחו"ל לפחות פעם בשנה, והיא לא מגבילה את בני המשפחה בהוצאות כלל.
עושר הוא פונקציה של בחירות כלכליות
כאשר אנו בוחנים את שתי המשפחות, נניח בוודאי כי משפחת אביב היא המצליחה מביניהם, שהרי נראה כי היא הגיעה להישגים מרשימים יותר. אך מה יקרה כשנבדוק את השווי של כל אחת מהמשפחות?
לפני מספר שנים משפחת אביב רכשה בית מגורים, אך מכרה אותו וחזרה להתגורר בשכירות, לאחר שגילתה כי ההתחייבות למשכנתא מגבילה כלכלית יותר משרצו. את הכסף ממכירת הדירה הם השקיעו בקניית ציוד חדיש לעסק ההפקות של אבי המשפחה, ואת שאר הכסף, שעומד על 400 אלף שקל, השאירו בפק"מ בינתיים.
הם מתכננים להשקיע את הכסף, רק שלא היה להם זמן וכח עד כה לברר על אפיקי השקעה מועדפים. המשפחה אמנם לא מסיימת את החודש במינוס, אך בחודשים קשים היא מוצאת את עצמה נוגסת בחסכון.
השווי הממוצע של משפחה בגילאי 45 ועם הכנסה של 32,000 שקל נטו, עומד על 1.8 מיליון שקל. משמעות הדבר היא שעד לגיל זה היה על המשפחה לצבור נכסים בשווי זה, כדי לעמוד בממוצע, ובכדי להצטיין היה עליה להשיג סכום גדול בהרבה.
מכיוון שלמעט החסכונות בגובה 400 אלף שקל אין למשפחת אביב כל נכסים נוספים, היא נמצאת הרבה מתחת לממוצע. משמעות הדבר היא שלאחר שיפרשו, הם יאלצו לקצץ באופן דרסטי ברמת חייהם כדי להמנע מתסבוכת כלכלית.
אצל משפחת מרום המצב שונה. למשפחה זו יש מטרות כלכליות ברורות, ובני הזוג יודעים שהם ירצו לתת לכל אחד משלושת ילדיהם סכום מצטבר של 70,000 שקל כעזרה, והם אף הגדירו את התחנות השונות ואיזה סכום יתנו בכל אחד מהם. מכיוון שלבני הזוג תאומות, הם הבינו שעליהם להערך מראש להוצאות כפולות שיתרחשו בתקופות זמן קרובות, ולכן במשך השנים הקפידו על חסכון והשקעה ועל רכישת הכלים שיעזרו להם להתנהל כלכלית הכי נכון שיש.
השווי הממוצע של משפחה בגילאי 45 ועם הכנסה של 13,000 שקל נטו לחודש, עומד על 800,000 שקל. שווי הדירה בניכוי המשכנתא והחסכונות של בני המשפחה מסתכמים לנכסים בשווי 1.3 מיליון שקל, ושמים אותם מעל הממוצע ביחס לקבוצת ההשוואה שלהם. ההתנהלות של משפחת מרום יצרה עבורה בטחון כלכלי, ואת האפשרות להעלות את רמת החיים מבלי לסכן את המצב.
לא כל הנוצץ זהב
רבים בטח תוהים כיצד יכול להיות שמשפחה שמרוויחה הרבה שווה כל כך מעט? התשובה לכך היא שסטטוס אולי מעיד על הצלחה בעיניי המתבונן, אך הוא אינו יכול לעמוד לרשות המשפחה אם רמת ההכנסה שלה תרד.
משפחה בעלת הכנסה גבוהה מחד וללא יעדים כלכליים ברורים מאידך, צפויה להשתעבד למרדף אחר רמת החיים והסטטוס ולהוציא את מירב הכנסותיה על הוצאות עכשוויות במקום על השקעה בעתיד. ההכנסה הגבוהה יוצרת גם תחושת בטחון מדומה, הן משום שקל להאמין שהיא לא תפסק גם בעתיד והן משום שלמשפחה קל לקבל אשראי במידה והיא נזקקת לו, ולכן היא מרגישה שביכולתה להתגבר בקלות על משברים.
ההכנסה הגבוהה של בני הזוג גורמת להם לזלזל במה שנראה להם ככסף קטן, והם מוציאים מאות שקלים מיותרים בחודש על קנסות משום שלא שלמו תשלומים בזמן, על סעיפי הוצאה שניתן להוזיל בהם ברגע כדוגמת הכבלים, חבילות התקשורת וכו', ועל קניות במרכזי קניות יקרים שלא לצורך. גם אם הם חוששים מירידה ברמת החיים, באמצעות אימוץ התנהלות צרכנית חכמה יותר הם יוכלו לחסוך לפחות מאות שקלים מדי חודש מבלי לפגוע בשגרת החיים שלהם ועל ידי השקעתם בחסכון, לשפר את מצבם הכלכלי לעתיד.
עלינו לזכור גם כי למשפחה אין נכסים מניבים וכי אפי עצמאי וחסכונותיו הפנסיוניים נמוכים. ללא שינוי בדרך ההתנהלות, המשפחה תאלץ לרדת משמעותית ברמת החיים לאחר שהוא וירדנה יפרשו, והחלטה זו צפויה להיות כואבת וקשה לכל בני הבית.
תקופת בחירות
שתי המשפחות נמצאות בתקופה קריטית בחייהן, שכן יש להן עוד 2 עשורים מקסימום כדי לקבל את ההחלטות שיאפשרו להן לשמור על רמת חיים טובה בעתיד. משפחת אביב תצטרך לבצע את הבחירה הכואבת ולהחליט מתי לקצץ – כעת, בצורה מבוקרת ובהסכמה, או לאחר הפרישה כשרמת ההכנסות שלהן תצנח משמעותית.
משפחת מרום תצטרך להגדיר מטרות ברורות עבור שני העשורים הללו, ולא לשקוע בשאננות משום שעברה כיום את הממוצע. חשוב לזכור כי ככל שהגיל עולה, גם סכום הנכסים הדרוש לעמידה בממוצע עולה, ולכן עוד לא הגיע הזמן לשחרר את המושכות.
ההשוואה בין שתי המשפחות יכולה ללמד אותנו כי הסכום אותו אנו מרוויחים אינו הגורם העיקרי המשפיע על השווי שלנו, וכי להתנהלות כלכלית חכמה ולרכישת השכלה פיננסית יש משקל גדול ומשמעותי יותר בקביעת השווי שלנו ביחס לממוצע.
התנהלות כלכלית חכמה תאפשר לנו לעקוף בסיבוב אחרים בני גילנו שמרוויחים יותר מאיתנו, כיוון שבמבחן התוצאה אנו נמדדים על פי היכולת שלנו לעמוד בפני משברים ושינויים כלכליים, ולא על פי כמות הפעמים בהם נסענו לחו"ל, גודל הדירה שלנו או המותג שעל הג'ינס. ההפנמה שעושר הוא לא תוצר של גודל ההכנסה יכולה לפתוח עבור רבים פתח להתקדמות כלכלית וליצירת חוסן כלכלי אמיתי.
הכותב הינו מנחה סדנאות "סוד הכסף הדרך שלך לחופש כלכלי ומנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
