בודדים, חולים, מזדקנים, עניים. חיי ניצולי השואה

"אני אוכל פעמיים ביום, זה מספיק. אבל אין די כסף לתרופות או לחימום אז אתה כל יום חושב מאיפה לחסוך ומה להוציא", כך מתאר שלום לזר, ניצול שואה ממעגל שני, את התמודדותו בתנאים של מחסור קבוע. "אני נעזר במתנדבים שמביאים אוכל פעם בשבוע, אחרת לא הייתי יכול לשרוד", הודה לזר בן ה-75, שכל הכנסתו מסתכמת ב-2,800 שקל מקצבת זקנה והבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי.

כילד, ניצל מידי הנאצים כשנמלט עם משפחתו מברית המועצות. "רוב הזמן הסתתרנו ללא אוכל ובתנאים מאוד קשים", נזכר. אל ישראל הגיע בתחילת שנות ה-70. הוא לא הקים כאן משפחה והיום הוא מתגורר בגפו בדירת חדר וחצי בחיפה. "זה ייאוש גדול. הבדידות קשה כשאתה מגיע הביתה ויכול לדבר רק עם הקירות".

לזר אינו לבד. נתוני הקרן לרווחת נפגעי השואה, שמפורסמים לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה, מלמדים שהוא מייצג במידה רבה את חיי היומיום של אלפי ניצולים נוספים. אלו מתמודדים עם בדידות ועם מצוקה כלכלית קשה, ועל אף העלייה השנתית האחרונה בתקציב הממשלה בנושא - 50 מיליון שקל עלייה, יותר משני מיליארד שקל בתקציב הכולל - נראה כי אין מענה לכל צורכיהם.

שלום לזר בביתו(צילום: אבישג שאר-ישוב)

לזר בצעירותו(צילום רפרודוקציה: אבישג שאר-ישוב)

(צילום: אבישג שאר-ישוב)

(צילום: אבישג שאר-ישוב)

(צילום: אבישג שאר-ישוב)

כ-200 אלף ניצולי שואה חיים בישראל, רובם בני יותר מ-80. בשנה החולפת מתו 12,800 ניצולים. להערכת הקרן, כל ניצול רביעי סובל ממצוקה כלכלית. 87% מניצולי השואה שביקשו סיוע כלכלי ב-2012 - כ-20 אלף בני אדם - חיו מהכנסה של פחות מ-5,000 שקל בחודש, 58% מהם נאלצו לשרוד עם הכנסה של עד 3,000 שקל בלבד. הבקשות כללו גם מימון טיפולי שיניים או קניית משקפי ראייה, בכפוף להרעה במצבם הבריאותי של הניצולים שהולכים ומזדקנים. גידול חל בבקשות לסיוע סיעודי מהקרן וכך גם עלייה בבקשות להחזרים רפואיים.

בדידות, כאמור, היא אחת הבעיות המרכזיות שמאפיינות את אוכלוסיית הניצולים. כ-10,000 ניצולי שואה הם עריריים, מחציתם אלמנים או אלמנות, ורבים נוספים מעידים כי אינם בקשר עם בני משפחתם.

"הנתונים הללו מעידים על הצרכים ההולכים וגדלים של אוכלוסיית ניצולי השואה המזדקנת", אמר רוני קלינסקי, מנכ"ל הקרן. "סל השירותים לניצולי השואה שנקבע בשנת 2007 לא הוצמד למדד ולא התעדכן מאז חרף הגידול המתמיד בצורכיהם, כך שלצערי גם בשנת 2013 שהולכת להיות שנה של גזירות קשות, ניצולי השואה בישראל ימשיכו לסבול". לדבריו, "שלוש השנים הבאות הן שנים קריטיות שמהוות את ההזדמנות האחרונה לאפשר קיום בכבוד לניצולי השואה". 

שנת 2012 התאפיינה גם בעליית מדרגה במספר האירועים האנטישמיים בעולם, וכן במעשי הטרור ובניסיונות פיגוע נגד מטרות יהודיות, בעיקר על ידי גורמים המזוהים עם תנועות איסלאם קיצוני או ימין רדיקלי, כך קובע דו"ח האנטישמיות השנתי של מכון קנטור באוניברסיטת תל אביב. הדו"ח, שיוגש הבוקר לממשלה, מצביע גם על החרפה בהתנכלויות רחוב ובמעשי אלימות כלפי יהודים, בעיקר במערב אירופה, ובסמוך לבתי כנסת ובתי ספר יהודיים. 

"עלייתן של מפלגות מהימין והשמאל הקיצוני וכניסתן למוסדות השלטון ברחבי העולם (כדוגמת יוון ואוקראינה) תרמה לחיזוק ביטויין של תופעות דמוניזציה ודה-לגיטימציה למדינת ישראל, שקיבלו, כביכול, גושפנקה תחת חסות נציגי ציבור רשמיים", נכתב בדו"ח. מסרים

אנטישמיים חריפים נשמעו מצד ראשי מפלגות ונציגיהן בפרלמנטים, בעוד במדינות שונות באמריקה הלטינית נעשה שימוש בוטה במוטיבים אנטישמיים כחלק מהמערכה הפוליטית הפנימית.

בהתייחסות למדיה המקוונת, מציינים מחברי הדו"ח כי נמשכת המגמה של ביטויי שנאה מקוונת ואנטישמיות קלאסית באתרים שונים ברחבי הרשת, במדיה החברתית, ובאפליקציות לסמארטפונים. במקביל, תיאוריות קונספירציה, ובראשן הפרוטוקולים של זקני ציון, ממשיכות להיות פופולריות ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט.

יום השואה הבינלאומי נקבע על ידי האו"ם ב-2005 והוא מצוין ב-27 בינואר, יום שחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו על ידי הצבא האדום ב-1945. הטקס המרכזי באו"ם התקיים כבר ביום שישי. האירוע נפתח בדקת דומייה לזכר קורבנות השואה והסתיים בתפילת "אל מלא רחמים". שגריר ישראל רון פרושאור נשא דברים והוקרן סרטון שבו נאם מזכ"ל האו"ם באן קי-מון. גם האיחוד האירופי מציין את היום.

מידע על זכויות הניצולים ניתן למצוא באתר ההנצחה שהקימה עמותת "דורות ההמשך ". באתר ניתן לפתוח דף משפחתי ולהעלות אליו מסמכים ותמונות, להצטרף לקהילות שונות ולהפוך את הדף לארכיון שמתעד את סיפור הניצולים. 

Read this article in English