אילוף הסורר: איך תגרמי לו להתחייב אלייך
את רוצה שיציע לך נישואים, ומבחינתך מצאת את "האחד". הוא מצידו, לוקח את הזמן ולא ממהר למסד את הקשר. מה עושים? נתחיל בכך שנמנעים מלהלחיץ אותו
הכרת בן זוג חדש, הכימיה ביניכם מופלאה, הסקס מצוין ואתם מאוהבים. את מרגישה שאת בשלה להתקדם הלאה ולהפוך את מערכת היחסים שלכם ליותר מחייבת, אולם הפרטנר שלך מסמן ללא מילים, שהוא כלל לא נמצא בקצב או בכיוון הזה.
עוד בנושא:
דמות הרווק הנצחי: מניאק שימות לבד
מצד אחד, הכל ממש בסדר, אך מצד שני את מפחדת שאולי גם בעוד שנה או שנתיים הוא לא יהיה בשל לקשר מחייב, ושאת מבזבזת לעצמך את הזמן. אין ספק שהסיפור הזה מוכר. כל אחד או אחת מאיתנו חווה לפחות פעם בחייו התלבטות לגבי יתרונותיו וחסרונותיו של העברת הילוך במערכת יחסים. לרוב מדובר בנשים שמרגישות את הצורך למסד את הזוגיות, בעוד הגברים אינם מרגישים או יותר נכון - משדרים, שאינם מעוניינים במערכת יחסים "רצינית" יותר או מחייבת.
באופן כללי, אם אינכם מתקדמים באותו קצב, סימן שמשהו פוספס כבר בתחילת ההיכרות. אל תתפשרו על קשר סטטי שלא מתקדם לשום מקום. חשוב להבין איפה אתם עומדים ומה הסיבה לתקיעות של הקשר. לפעמים הקשר עצמו טוב ודווקא בשל כך הגבר לא מבין מדוע יש להעביר את הזוגיות הזאת הילוך. הרי טוב לו והוא נהנה מהלך הרוח הנוכחי.
גברים פוחדים משינויים דרמטיים, ולכן כל דבר שישנה את ההתנהלות הקבועה עלול לזעזע את עולמם. כל הכרזה והתפתחות דרמטית מדי עשויה להפחיד אותם. לנישואין באופן כללי, יש תדמית של אירוע שלאחריו משתנים החיים מן הקצה אל הקצה, ולא בהכרח לטובה (אחריות, פשרה, שעמום וכו'...).
גברים לעומת נשים, לוקחים בחשבון תרחישים שליליים במערכת יחסים ולו בשל העובדה שהם פגיעים יותר מנשים, ומנסים להימנע מפגיעה אפשרית במקרה פרידה.
איך להעביר הילוך
נתחיל בביטחון שלך. בחני אותו בינך לבין עצמך: האם הוא הגבר איתו תרצי לבלות את שארית חייך? האם הוא מסוגל לחיות במערכת יחסים מחייבת? האם יש בו את כל התכונות שאת רוצה שיהיו לפרטנר שלך לשנים הבאות? האם את אוהבת אותו ונמשכת אליו מינית? האם הוא נמשך אלייך?
כעת דברי איתו גלויות. וודאי שאכן הוא ראה ורואה אותך כבת זוג לכל החיים, והבעיה היא רק בקושי שלו להתחייב. חשוב שיהיה אישור תיאורטי להמשך הקשר הרציני. גברים יודעים תוך מספר פגישות מועט לאן הם מכוונים את הקשר, ואם הוא לא רואה בך את הפרטנרית שלו לכל החיים - אל תתעקשי ותאמיני לו. זה לא ישתנה בהמשך, וחבל על הזמן והעצבים שלך.
באופן כללי, חשוב מאד שתמיד תהיי את. אל תשני את עצמך כדי לרצות או למצוא חן בעיניו. כפי שכבר ציינתי, גברים שונאים שינויים באופן כללי, ולבטח לא שינויי אישיות שיתגלו כשקר לאחר הנישואין. חשוב גם שתמנעי מפיתוח כל תחושה של תלות כלפי בן זוגך. אף אחד לא מעוניין בבת זוג פסיבית הנתלית על זרועותיו. כל בן אדם שראוי להתאהב בו ירצה שלזוגתו יהיו חיים עצמאיים, ויעריך אישה שמעריכה את עצמה.
כל עוד לא הכרזתם על כך (אפילו בפני עצמכם), אל תעשי שינויים דרמטיים בחייך המערבים אותו כשותף מלא (כדוגמת מעבר או רכישת דירה). ערבי אותו כאדם היקר ללבך שאת מעוניינת בתמיכתו או בדעתו. יתכן שבסוף התהליך תחול התקרבות נוספת, אך בינתיים, בשום פנים באופן אל תקחי בצורה מובנת מאליה שהוא חלק מהחבילה - ולבטח אל תגידי לו את זה. מאידך, אל תדחי אף תוכנית דרמטית עד התבהרות מהות היחסים. חשוב מאוד שתפגיני עצמאות.
אגב, גם עצמאות יתר יכולה להיות מאיימת ומפחידה: גבר יכול לפרש התנהגות אובר עצמאית של אישה כשתלטנות וחוסר רגישות. זכרי שכפי שאת זקוקה לאינטימיות, אהבה, תמיכה וקשר, כך גם הוא, וחשוב לזכור שבמערכת היחסים יש לתת ביטוי שווה לשני הצדדים.
הראי לו מה אוהבת בו, ולא למה את רוצה אותו כבן זוג. היכולות הכלכליות שלו ואיזה אב הוא יהיה - לא רלוונטיות לשלב זה של מערכת היחסים, והן עשויות לפגוע במוטיבציה שלו לרצות לקשור את חייו עמך. התענייני בו ובתחביביו, הכירי את חבריו, אבל אל תהפכי את עצמך לאחד מהם. כפי שאת צריכה שתהיה לך פינה משלך, כך הוא צריך מקום משלו.
להכשיר את הקרקע
אל תשחקי עמו משחקים. נכון שכדאי לפלרטט עמו מדי פעם, אבל אינכם בשלב החיזור ויש דרכים אחרות כדי להצית את אש התשוקה. להשיג את תשומת לבו באמצעות משחקי "קשה להשגה", עשוי ליצור פרשנות פלרטטנית ולא אמינה להתנהגותך ולהרחיק עד להעלים את רצונו להתמסד עמך. תני לו להבין שמיסוד מערכת היחסים אינה בהכרח שינוי דרמטי בחייו. את צריכה להיות חלק מחייו ולא כל חייו. זה בסדר שתהיי מעורבת מדי פעם בדברים שהוא אוהב ועושה. אך הוא צריך להרגיש שלא יהיה שינוי משמעותי בחייו ביחס למה שהיה לו קודם.
כל התקדמות במערכת היחסים - קחי בשוויון נפש ואל תעשי ממנה חגיגה (למשל ציון שבוע או חודש למגורים המשותפים). כל החלטה או שינוי, תני לה להיעשות בקצב הטבעי שלה. אל תזדרזי לתבוע מענה, אל תציבי אולטימאטום, אל תדחפי מהלכים (כולל מפגש עם ההורים). עדיף תמיד לתת לו להוביל את ההחלטות האלו. האחריות שלך היא להכשיר לו את הקרקע.
באופן כללי, אני ממליץ שלא לעשות שינויים דרמטיים. לדעת מה הגבר רוצה ולהעניק לו את זה במערכת היחסים (בדיוק מה שאת רוצה: אמון, חברות, קרבה, הערכה). לתת לו להרגיש שיש לו את החופש לעשות מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ושהשליטה נמצאת בידיים שלו.
מתי המקרה אבוד
אם מערכת היחסים שלכם לא התקדמה כבר הרבה זמן, ואין סימן או כוונה לעשות זאת בעתיד; אם את מרגישה שמערכת היחסים לא מתקדמת, ואת חוששת לשוחח על כך עם בן זוגך; אם את מרגישה שהוא בשל למחויבות - אבל לא איתך.
בהצלחה!
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
ד"ר דניאל דריי – רופא סקסולוג, מטפל מיני וזוגי, מנהל פורטל המיניות והזוגיות "תורת היחסים"
לפנייה לכתב/ת 
