העשן מהשכן "הורג" אותי: איך מתמודדים?

הסופה הגדולה שפקדה אותנו בשבועות האחרונים אמנם מאחורינו, אך על פי התחזיות גם השבוע צפוי להיות סוער. חוץ מהשלג שכולם נהנים ממנו, אין ברירה אלא לחמם את הבתים מפני הצינה שבחוץ. לחימום הבתים, חלק מסתפקים במזגנים או ברדיאטורים, אך אחרים משלבים בין הצורך לחימום הבית לבין רצונם להוסיף אווירה ונוי - ובוחרים לחמם את הבית באח המוסק בעצים.

כתבות נוספות במדור שכנים שכנים :

• חיים בעלטה: מי אחראי על תאורת הרחוב?
• עוד לא בנו מדרכות בשכונה? דרשו הנחה בארנונה
• בית הקפה מרעיש לכם מתחת לחלון? יש פתרונות
  

השימוש באח מביא עמו, לצד חימום הבית, גם תלונות מצד השכנים באשר לעשן הנפלט מארובת השכן. עשן זה גורם לרבים להימנע מאוורור הבית בשל העשן הרב והפיח שעלולים לחדור לביתם עם פתיחת חלון או דלת. רבים אף נמנעים מלתלות כבסים לייבוש, בשל העשן והפיח הנפלטים מארובת השכן.

"סתם" הפרעה זה לא מטרד. אז מה כן?

רצונו של האחד לחמם את ביתו באח לגיטימי ואין בו פסול, אך כך גם רצונו של השכן האחר לנשום אוויר נקי וליהנות מהזכות לפתוח את חלונות ביתו ולאוורר את ביתו באוויר הצח, כמו גם לשבת בחצר הבית או במרפסת וליהנות מהשמש ומהאוויר הצח. למעשה, מדובר במפגש בין זכויותיו של כל אחד מהשכנים ליהנות ולעשות שימוש בקניינם.

פקודת הנזיקין מורה כי התנהגות של אדם במקרקעין, באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר של אדם אחר במקרקעיו או להנאה סבירה מהם, מהווה מטרד. בחינת לשון החוק מלמדת כי עשיית "מטרד" אינה נבחנת ברצון העושה - אלא בתוצאת המעשה.

הפסיקה הנרחבת בנושא זה מביאה שני מרכיבים נוספים בנוסף להתנהגות, לצורך בחינה אם מעשה מהווה מטרד או לא. מרכיב אחד הוא בדיקת האינטרס של הנפגע מהמטרד ואם מדובר בפגיעה בשימוש הסביר של הנפגע במקרקעין או בהנאתו הסבירה מהם; המרכיב השני הוא בדיקה אם מדובר בהפרעה של ממש. כלומר, "סתם" הפרעה שאינה משמעותית לא תהווה מטרד.

על פי הפסיקה, מרכז הכובד בבחינת השאלה אם מעשה מהווה מטרד - הוא הנפגע. בחינת מעשה המטרד אינה מושפעת מכוונת העושה ואינה מתעניינת אם לעושה יש כוונה להטריד או לא. ההחלטה בקשר למטרד היא אך ורק ביחס לנפגע, אם אינטרסים שלו נפגעים באופן סובייקטיבי ובאיזו עוצמה.

אל תעשו דווקא

לפיכך, גם אם רצון השכן הוא רק להתחמם ולחמם את ביתו, רצון שאינו בו רע חלילה והשכן אף משתמש בתנור ובארובה - שהם על פי כל התקנים המחמירים; אם בעצם מעשה החימום יש בכדי לפגוע באינטרס של השכן האחר לשימוש סביר בביתו - חימום הבית יהווה מטרד.

יחד עם זאת, מאחר שמדובר במפגש של שני אינטרסים לגיטימיים, בית המשפט יתן סעד בדרך כלל, המאפשר לשני השכנים להמשיך ליהנות מביתם - תוך צמצום הפגיעה באחר. לפני שבית המשפט יאסור על שכן לעשות שימוש באח לחימום הבית, הוא יבחן אם אפשר להסיר את המטרד בפתרונות פחות קיצוניים כמו הגבהת הארובה, באופן שהעשן הנפלט ממנה לא ייכנס לבתי השכנים.

כך ייתכן גם שבית המשפט "יחלק" את היום בין השכנים ויאסור על השימוש באח לשעות היום, באופן שיאפשר לשכן לאוורר את ביתו ולהתחמם מהשמש בחצר הבית מבלי לסבול מהעשן; ויתיר את השימוש באח בשעות הערב והלילה, בהן בלאו הכי חלונות הבית סגורים.

כמו כן, בית המשפט יבחן אם השכן הביא את המטרד על עצמו. כך, למשל, בית משפט דחה תביעה בעניין מטרד במקרה שבו לאחר שנים שבהן עשה השכן הנתבע שימוש באח באופן שלא היווה כלל הפרעה לאחרים, החליט התובע להוסיף חדר לדירתו ולפתוח את חלון החדר - דווקא לכיוון הארובה ובסמוך לה.

אפשרות נוספת לנפגע היא חיפוש סעד, במסגרת תביעה על פי חוק אוויר נקי, תשס"ח-2008 או התקנות למניעת זיהום אוויר. ואולם, תביעה בעילה של זיהום אוויר אינה דבר של מה בכך, מאחר שדרושה הוכחה מקצועית כי מדובר בזיהום החורג מהתקנות. זאת בעוד שעל פי הפסיקה, לצורך הוכחת קיומו של מטרד יכול בית המשפט להסתפק במראה עיניים ובניסיונו, ואין חובה להוכיח טענות אלו בחוות דעת מומחה.

לסיכום, באופן רגיל הפתרון הראשון שטוב לנקוט בו הוא הידברות, מציאת דרך פשרה, המאפשרת לשני הצדדים ליהנות - זה מבית חם וזה מבית מאוורר. אם נכשלו הדיבורים, אין סיבה לסבול או אפילו לחיות ללא הנאה מהבית, ויש לבחון הגשת צו מניעה נגד שימוש השכן באח לפני החלטה על מכירת הבית או כניסה לדכדוכים. יש לזכור שבתובענה בעילת מטרד, אין אפשרות לתבוע פיצוי כספי, אלא אם מדובר בנזק כספי ממשי ומוכח.

הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות ובעברו שימש כיו"ר ועדת ערר לענייני ארנונה. הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול

המידע הראשוני לידיעה הגיע באמצעות הדואר האדום