דרושות משפחות ל-30 יישובים מרוחקים
כולנו מחפשים דירה ולרוב מתמקדים באזורי הביקוש. אבל מה לגבי מעבר למושב מרוחק? משרד החקלאות שינה השבוע את הסיווג של מושב אודם בגולן, ממושב שיתופי למושב עובדים, במטרה למשוך אליו עוד משפחות. בתנועה הציונית מספרים: "אנחנו מבקשים מהקיבוצים להיות סקסיים". האם זה יעבוד?
רבים מאיתנו מחפשים דירה באזורי הביקוש ולא ממש מוצאים. השבוע אישר משרד החקלאות את שינוי סיווגו של מושב אודם ברמת הגולן - ממושב שיתופי למושב עובדים. להערכת המשרד, שינוי פרוצדורלי זה יביא להכפלת מספר החברים במושב, שסבל מ"תת-אכלוס". אך נשאלת השאלה אם באמת בעקבות השינוי הזה - רבים שלא מצאו מקום מגורים במרכז הארץ, אכן יבצעו את המעבר למושב המרוחק.
- החיים היפים בכפר: 6 מושבים שכדאי לגור בהם
- טוב לי בקיבוץ: 6 קיבוצים שכדאי לגור בהם
- הקיבוץ ב-2012: הרחבות - אאוט, חברות - אין
מושב אודם ממוקם על הר אודם בגובה כ-1,200 מטר מעל פני הים, וסובל מאקלים קשה. משנת 1990 לא נקלטו בו משפחות חדשות וכיום הוא כולל רק 70 משפחות. במשרד החקלאות מעריכים כי תוך 8 שנים יוכפל מספר המשפחות במושב ויעמוד על כ-140 משפחות.
שינוי הסיווג, המבוסס על משקים משפחתיים ולא על משק שיתופי, צפוי לגרום לפתיחת שערי המושב לקליטת משפחות צעירות של הבני המושב ולנקלטים נוספים. מדובר בשינוי ארגוני, שיאפשר לנקלטים לנהל את פעילותם הכלכלית באופן עצמאי, בעוד הם מצטרפים למושב ותיק הנהנה ממכלול שירותי חברה וקהילה.
יישובי הרפאים מחזרים אחרי משפחות צעירות
המונח "תת-אכלוס" הוצמד ליישובים חקלאיים בצפון או בדרום הארץ המתנהלים במסגרת שיתופית, כדוגמת קיבוץ או מושב שיתופי, שלהם אמצעי ייצור וקרקעות ליותר מ-100 משפחות. אך בפועל מתגוררות בהם פחות מ-40 משפחות בלבד או רק 60 חברים. רף זה, שנקבע על ידי משרד החקלאות, נחשב נמוך, ובמקרים קיצוניים מדובר אפילו במשפחות בודדות. כך היישובים הופכים הופכים ליישובי רפאים.
במאי 2010 פרסם מבקר המדינה דו"ח אודות המצב ביישובים אלו, וקבע כי יש לפעול לתקן את האבסורד - שבו מצד אחד יש יישובים ותיקים שמנסים לאתר עתודות קרקע ולהתרחב; ומצד שני יש יישובים שקיבלו נחלות למאות משפחות - ורק בודדות מנהלות אותן.
מספר חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2011, החלה ועדת היגוי בינמשרדית לפעול בנושא. הוועדה כללה נציגים ממשרדי החקלאות, ראש הממשלה, הבינוי והשיכון וכן ממינהל מקרקעי ישראל, מהחטיבה להתיישבות, מרשם האגודות השיתופיות ומתנועות ההתיישבות. הוועדה קבעה נוהל עבודה, לפיו נדרשו יישובים דלי אוכלוסין להציג בפניה מתווה לקליטה ולצמיחה דמוגרפית.
רובם הגדול של היישובים הנמצאים בתת-אכלוס ממוקם באזורי הפריפריה הרחוקה. היישובים, המתקשים למשוך מתיישבים חדשים למגורי קבע בתחומם, קיבלו עם הקמתם אמצעי ייצור (קרקע, מים) שאפשרו להם לעבור את תקופת ההתבססות במקום. אך מסיבות שונות יעדי ההתיישבות לא התגשמו, בהתאמה לאמצעי הייצור שקיבלו.
בין 30 היישובים ניתן למנות את אודם, אלוני הבשן, גשור, נווה אטיב, מיצר, נטור, צבעון, אדמית, אשבל, כישור, מורן, פלך, בית רימון, מעלה גלבוע, חנתון, נעמה, נתיב הגדוד, אליפז, נווה חריף, כרם שלום, חולית, כמהין, טללים, רתמים, לוטן, יהל, כרמל, מעון, בית יתיר, כרמים, הר עמשא וראש צורים. יצוין כי חלק מהם הוסרו מהרשימה, מכיוון שקלטו בשנה האחרונה מספר משפחות ועברו את רף 60 החברים או 40 בתי האב, אך נותרו במעקב על ידי המדינה.
שברולט ולא סוסיתא: הקיבוצים צריכים להיות סקסיים
לדברי דני קריצ'מן, ראש החטיבה להתיישבות בתנועה הציונית, מטרת התנועה היא להגיע לקיבוצים קיימים ולבצע בהם שינוי סיווג - על מנת לשפר את חייהם של התושבים. זאת באמצעות הגדלת מרחב המחייה של התושב ועל ידי מתן ערך לנחלה שלו, כדוגמת פתרונות לבנים ממשיכים.
"חשוב לזכור שבישראל יש ביקוש גדול מאוד לצאת החוצה מהערים ולהתיישב, אך הכיוון מתועל להתיישבות במושבים. אנחנו רוצים להפוך את הקיבוץ לסקסי יותר - אז אנחנו אומרים לקיבוצים: תהיו שברולט ולא סוסיתא - ואז יבואו אליכם".
קריצ'מן מציין כי בימים האלה נרשמה הצלחה ביישוב נטור ברמת הגולן, לאחר שגם הוא עבר שינוי סיווג. "היו שם 10 חברים, וכיום יש 80 משפחות ועוד 120 משפחות בסטנד ביי", הוא אומר.
שרת החקלאות אורית נוקד התייחסה לשינוי הסיווג של מושב אודם ואמרה שהמושב "סבל במשך שנים מתת אכלוס, ושינוי הסיווג למושב עובדים יביא לצמיחה דמוגרפית ולקליטת משפחות חדשות - ובכך תיווצר קהילה יציבה ביישוב ספר מרוחק".
לפנייה לכתב/ת 
