המהלך החשוב של הנגיד הפורש: רכישות המט"ח
למרות הביקורת שנמתחה על המהלך, הרכש המסיבי של מיליוני הדולרים אותו יזם סטנלי פישר, יאפשר למשק מרחב נשימה ממושך יותר בכל משבר ומרחב גדול וגמיש למקבלי ההחלטות
בסקירות מפעלו של הנגיד פישר נשכח או הוצנע ציון דרך בעל משמעויות ארוכות טווח ליציבות המשק. חשיבותו והשלכותיו מאפילות על הביקורת המוטחת בו ערב פרישתו כנגד מדיניות זו או אחרת שהכתיב לבנק המרכזי או הטיף למשק. הכוונה לרכש המסיבי של מיליוני הדולרים להגדלת היקף יתרות המט"ח.
פישר: "מיציתי התפקיד, אשאר בחיים הציבוריים"
הנגיד שאין לו תחליף
סטנלי פישר - העולה שלימד אותנו על כלכלה
למהלך הזה יש היום משקל כבד ומרכזי בקבלת ההחלטות האסטרטגיות של הממשלה במישור המדיני-ביטחוני, לא פחות משיקולים אחרים. זאת, נוכח המהפכים המערערים את היציבות של המשטרים במדינות הערביות הגובלות עם ישראל, והאיומים הגוברים על קיומה מעבר לאופק הקרוב, דוגמת הגרעין האיראני. יוזמת הרכש של פישר הבטיחה למשק הישראלי כרית ביטחון לקיום המדינה במצבים של מצור כלכלי ממושך.
קונים יותר ויותר דולרים
רכש המט"ח
החל באביב 2008 במנות יומיות של 25 מיליון דולר. תוך מספר חודשים הוכפלו המנות ל-100 מיליון דולר ביום.במשק הסבירו את המהלך, כמאמץ של הנגיד לסייע ליצואנים בשוק המט"ח על ידי התערבות בשער הדולר שתגדיל את תמורתו בשקלים. בנק ישראל לא ערער על הפרשנות, והמהלך נמשך, אפילו בקצב גדול יותר, גם לאחר שהתברר כי בפועל הוא לא משפיע רבות על השער.
עבור בנק ישראל הפרשנות הזאת עמעמה את המטרה העיקרית שמאחורי המהלך. למי שהתעניין איך קונים 100 מיליון דולר ביום, נמסר גם ההסבר על הצורך בהגדלת יתרות המט"ח על פי הנחיות חדשות של קרן המטבע הבינלאומית. הקרן המליצה למדינות החברות בה לעדכן את היקף היתרות על פי מבנה המשק, פעילותו השוטפת, והסיכונים שהוא נדרש להתמודד איתם בימים רגילים ובעיתות חירום.
באותו הזמן עמדו היתרות על כ-38 מיליארד דולר. היעד שקבעה הקרן לישראל היה 52 מיליארד דולר. המלצת הקרן היתה למלא את החסר בהקדם האפשרי. אבל בנק ישראל לא עצר אחרי שהגיע ליעד. היום עומדות היתרות על כ-75 מיליארד דולר, חלקן מהרכש היזום וחלקן מפירות ההשקעה של היתרות בבנקים בעולם. בשלב מסוים הבנק חדל לפרסם את הרכש היומי ופרסם רכישות תקופתיות.
בינתיים פחתה ההתעניינות הציבורית בנושא והבנק הסתפק בדיווח התקופתי השוטף על מצב יתרות המט"ח, וטוב שעצם קיומן נדחק לפינה. שכן מדובר בתוספת של 23 מיליארד דולר מעל לתקרה שקצבה קרן המטבע. אם התקרה של 52 מיליארד אמורה לשמש כרית ביטחון רשמית למשק הישראלי בשעת חירום - המהלך של פישר להגדיל את הכרית בשיעור של כמחצית גודלה - יאפשר למשק מרחב נשימה ממושך יותר בכל משבר ומרחב גדול וגמיש יותר למקבלי ההחלטות.
הצליח לשמור על יציבות הבנקים
במבט לאחור, שנה אחרי שהבנק החל להגדיל את יתרות המט"ח ברכש הדולרים המסיבי, נראה שהיתה לפישר סיבה נוספת להמשך הרכישה - הכנת המשק גם לקראת המשבר העולמי שפרץ בשלהי 2008, בתגובת השרשרת להתמוטטות בנק להמן-ברדרס. הכתובת היתה על הקיר כבר ב-2007, במשבר הסאב-פריים הנדל"ני בארה"ב, אבל בארץ רק מעטים זיהו אותה.
בית גידולו האמריקני של פישר עזר לו לראות את הנולד, בזיהוי מוקדם של תוצאות ההפקרות שבה מתנהל השוק הפיננסי בארה"ב והשלכותיה. שמירה על יציבות הבנקים בישראל עמדה בראש דאגותיו מיום כניסתו לתפקיד.
נראה כי דריכותו לקראת המשבר המתפתח בארה"ב, שעלול להקרין על שווקים רחוקים ממנה, חלחלה למערכת הבנקאות. היא חיזקה את תשתית מדיניותם השמרנית אשר חיסנה אותם מהווירוסים של המשבר שתקפו מערכות מקבילות במערב, וגרמו לקריסת עשרות בנקים, ובכך תרמה להגנת המשק המקומי מרוב גלי ההדף של המשבר.
בפרוץ המשבר העולמי, תהליך הגדלת יתרות המט"ח הישראליות לא הספיק להגיע לתקרה החדשה עליה המליצה קרן המטבע. אבל המשבר והשלכותיו חידדו אצל פישר את אמצעי הזהירות, בהמרצת הרכש להגדלת כרית הביטחון של היתרות מעל לתקרה המומלצת. וכך, הודות ליוזמת פישר, ניצבת ישראל היום על קרקע פיננסית בטוחה יותר, מאז החלה לפני כשנתיים קריסת המשטרים של המדינות השכנות, וחייבה היערכות אסטרטגית ביטחונית בהיקף חדש וחסר תקדים.
לפנייה לכתב/ת 
