מתי היא תשחק עם חברים? מדריך לשנה השלישית
בין גיל שנתיים לשלוש הפעוטות שלנו הם כבר אנשים קטנים של ממש. הם רצים, משחקים ואפילו מבינים בדיחה. למה לצפות בגילאים הללו ואיך ניתן לעזור להם לפתח את המיומנויות שלהם? לידה עד שלוש - כתבה אחרונה בסדרה
בין גיל שנתיים לשלוש הפעוטות מבינים ומודעים יותר, חזקים יותר וסקרנים מאוד לגבי העולם המרתק שבחוץ. אבל העולם הזה, עם כל המדרגות, הדלתות, השיחות והקודים החברתיים שבו, מאוד מבלבל והם מנסים להבין טוב יותר את עצמם דרך מה שהם רוצים או לא רוצים.
רק בגלל שהם מתחילים לדבר במשפטים קצרים ולפעמים אומרים דברים בקול גדול וברור, אנחנו יכולים לחשוב בטעות שהם כבר די בוגרים. אך עלינו להזכיר לעצמנו כל פעם מחדש שבגיל הזה הם עדיין יותר תינוקות מאשר ילדים.
עוד כתבות של יעל זקוב בערוץ הורים :
רוצים ילד חכם יותר? למדו אותו להפעיל את הדמיון
נולד לכם פג? כך תעזרו לו להדביק את הפערים
שלב אחר שלב: איך ללמד ילדים להתרכז
מפתח חשיבה מרחבית: למה חשוב לשחק בפאזל
המושג Terrible Two’s (שנתיים הנורא) הוא שם נפוץ להתנהגות לא מאופקת שמאפיינת את הגיל הזה. הפעוטות יודעים להכיל את הרגשות העזים שלהם בתוכם לזמן קצר בלבד. איבוד השליטה מול רגשות חזקים של "אני רוצה את זה!" או "אני לבד!" נראים כמו סערה וגם נחווים על ידם די מפחידים. לעתים קרובות הם עלולים להרגיש ממש רע אם הם חושבים שהם עשו דברים לא טובים.
זהו גיל שבו הקשרים עם האחרים תופסים תאוצה, במקביל ללמידה הדרגתית שהם בני אדם בפני עצמם
ואינם חלק מההורים. ההבנה הזו לא מתרחשת ביום אחד ולרוב הם בטוחים כי ההורים יודעים לקרוא את כל מחשבותיהם. כאשר הם מבינים שהם יכולים לעמוד על דעתם הם נהנים להגיד "לא!" ולהתנהג כמו ה"בוס" של הבית. "אני" ו"שלי" הן מילים נפוצות ואילו מושגים כמו לחכות או לוותר, נרכשים אט אט בעזרת הדרכה ודורשים סבלנות (שלנו, כי להם אין!).
העולם הגדול הוא מורכב וקשה להבנה, ובין גיל שנתיים לשלוש הפעוטות מנסים להבין את "החוקים" ומה ההיגיון שפועל מאחורי הדברים. בגלל שנקודת המבט שלהם מצומצמת, הם ישלימו את מה שהם לא מבינים מעצמם ולכן תפיסת העולם שלהם מערבת מציאות עם דמיון. אם הם נופלים, למשל, המדרכה היא האשמה.
לעתים קרובות יתקשו הפעוטות להבין שדברים שהם רואים בסרטים או בהצגות הם לא אמיתיים, ואפילו דברים שהם שומעים בשיחה אקראית יכולים לקבל פרשנות אישית, מוטעית ומלחיצה.
טיפ להורים:
הציגו לילדים דברים בעולם במנות קטנות, איתם יוכלו להתמודד.
ספקו הסברים פשוטים וקצרים וענו על השאלות בתשובות שהם יכולים להבין.
היו רגישים לפחדים של הילדים. הסבירו את ההבדל בין מה שאמיתי ובין מה שלא באמת.
מגיל שנתיים עד שנתיים וחצי
במהלך השנה השלישית לחיים מצליחים לעתים הפעוטות להסתכל על הדברים מנקודת מבט שונה משלהם, אבל בדרך כלל הרגשות שלהם עצמם, הקנאה והצורך בקרבה לבני משפחתם כל כך חזקים - עד שלא נשאר מקום לדמיין מה אחרים מרגישים. הפעוטות מתעניינים מאוד במה שבני גילם עושים, הם עוקבים ומחקים ומתחילים במשחק משותף קצר. כעת הם יכולים להתחיל להעדיף את חברתם של חבר או שניים מכל השאר.
אבל, כצפוי, די מהר מתחילות תקלות, שעליהן יתקשו להתגבר לבד, ולכן ברוב המקרים קל יותר לפעוטות לשחק עם ילדים גדולים מהם. בגיל זה, קשה לחלוק בצעצועים והגיוני לראות את הקטנים דוחפים וחוטפים. האינטראקציה עם ילדים אחרים מפתחת את המיומנויות החברתיות ובעזרת המשחק המשותף אפשר לעזור בהדרכה כיצד לוותר ולשחק בתורות.
טיפ להורים:
תנו לילדים את ההרגשה שאתם מבינים שקשה לחלוק.
עזרו להם למצוא משחק "שווה" אחר לשחק בו, בזמן שהם ממתינים לקבל בחזרה את מה שהם כל-כך רוצים עכשיו.
ללמוד לחכות זה קשה, שכן פעוטות לא יודעים עדיין כמה זה "כמה דקות". אפשר להשתמש בטיימר של התנור או בסטופר בטלפון הנייד כדי להקציב את הזמן לכל ילד בצורה יותר מובנת.
משחקים בכאילו: תחילתה של חשיבה מופשטת
הבנות והבנים נהנים לשחק עם בובות, שכן אפשר להשתמש בהן כדי לחקות את התנהגות המבוגרים ולהבין טוב יותר את הקשרים החברתיים. הפעוטות יגלו יצירתיות וניצנים של חשיבה מופשטת כאשר יתחילו להשתמש בחפצים המיצגים דברים אמתיים בחיים, למשל קופסת נעליים שהופכת למיטה של הדובי. הם נהנים להשכיב לישון, להאכיל או לרחוץ את הבובות - ובקיצור להיות "בכאילו" המבוגר האחראי.
תוך כדי, תוכלו להציץ למעט מהרגשות החבויים יותר ולכן אל תתפלאו אם תבחינו למשל בסתימת הפה של הבובה ודרישה נחרצת ממנה להפסיק לבכות (אם יש אח קטן או תינוק אחר בסביבה שדורש יותר מדי תשומת לב).
ההכרות עם סדר הפעולות הצפוי או רצף הגיוני של מהלכים, עוזרת להם להבחין בשיבושים מצחיקים ולפתח הומור. סביר שהם יפרצו בצחוק אם במשחק עם האוטו תשמיעו "מממווווווו" (של פרה) במקום ה"ביפ-ביפ" (של האוטו) כמצופה מכם, או כל בדיחה קטנה אחרת.
טיפ להורים:
אם אתם משחקים ביחד ב"כאילו" תנו להם להוביל את המשחק. שאלו "מה לעשות?", "מה יקרה עכשיו?".
אפשר להשתמש במשחקי דמיון כדי לעזור לפעוטות להתמודד עם מצבים מאתגרים. למשל "להכיר" לבובות את הבייביסיטר החדשה.
רצים קדימה - ולא יודעים לעצור
בתקופה זו לומדים הפעוטות לעלות ולרדת במדרגות עם תמיכה, ללכת הפוך ולעמוד על רגל אחת,
למסור כדור מעל הראש ולהתחיל לקפוץ קדימה עם שתי הרגליים. הם בטוחים יותר בעצמם וביכולותיהם הפיזיות, אבל עדיין לא מיומנים ביכולת חשובה: לדעת איך ומתי לעצור. חלקם ביישנים וזהירים, אבל לרוב בגיל זה הם אוהבים לבדוק את הגבולות. הם נהנים לרוץ (לרוב לא אלינו אלא דווקא רחוק רחוק), להתנדנד, לטפס ולרכב על צעצועים ומשחקים.
גם המוטוריקה העדינה, של תנועות כפות הידיים והאצבעות, מתפתחת והם מתחילים לדפדף בספרים ולאחוז בספל ביד אחת. לקראת גיל שנתיים וחצי הפעוטות מצליחים לרוב לפשוט גרביים ומכנסיים פשוטים. מחזיקים בכפית באצבעותיהם ואוכלים לבד. מקנחים את האף עם עזרה, מצליחים לצחצח שיניים, לשטוף ולנגב את הידיים ללא עזרה, פותחים את הדלת בעזרת הידית ובכך הופכים לעצמאיים יותר ויותר.
הידיים והרגליים עדיין "מתבלבלות" והם מפספסים או נופלים לעתים קרובות. מוחם המתפתח של הפעוטות לומד לארגן את התנועות הפשוטות לתכנית פעולה מוטורית די יעילה והמשימה שעומדת בפניהם עתה היא לשכלל את התנועות. אתם יכולים לעזור דרך משחק תנועתי כאשר תבקשו מהם להפוך ל"עצים" ולנפנף בידיים כמו בענפים, לשכב כמו "צב על הגב" ולבעוט למעלה עם הידיים והרגליים באוויר, לקפוץ כמו צפרדע ועוד ועוד כיד הדמיון.
טיפ להורים:
צאו לטיולים בשכונה, תנו לילדים לעצור ולבדוק דברים מעניינים.
למדו אותם לשחק ב"ים יבשה".
לרוב, מתקשים הפעוטות לשפוט בעצמם מהו קצה גבול יכולתם, ולכן ירצו לרוץ רחוק או לעלות גבוה מדי. חשוב להוציא מרץ ולתרגל את כל היכולות המוטוריות וחשוב גם לספק להם את הגבולות ולשמור על בטיחותם.
מילים, מילים, מילים
בגיל זה הפעוטות רוצים להגיד לנו מה הם חושבים ומרגישים ולומדים להגיד משפטים ארוכים יותר. הם מבינים הרבה יותר מילים ממה שהם מבטאים ויודעים להגיד בעיקר שמות ופעולות. המשפטים הראשוניים הם לרוב חיבור בין שם של אדם או חפץ ופעולה כדי שנבין את העניין המרכזי (עדיין קשה להגדיר רעיונות מורכבים בעזרת אוצר מילים מוגבל וזה מאוד מתסכל שאנחנו לא מבינים). כדי ללמוד לדבר, הפעוטות צריכים לשמוע את המבוגרים מדברים אליהם בדרכים מגוונות.
טיפ להורים:
תנו הסבר וחברו בין הסיבה לפעולה: "אני נועלת את הבית כדי שאף אחד לא ייכנס כשאנחנו לא פה".
תארו אירועים ואת הקשר בין דברים: "את רואה את התינוקת, גם את היית פעם כזו קטנה".
שאלו שאלות ועזרו לפעוטות להצטרף לשיחה: "אתה יודע מה הצבע של הנעליים שלי?".
מגיל שנתיים וחצי עד שלוש
היכולות הגופניות עוזרות לפעוטות לעשות "דברים של גדולים". הם לומדים לרכב על תלת אופן ולהניע את הפדלים, ללכת ולרוץ בקו ישר - אבל הם עדיין מתקשים לעצור או לפנות במהלך הריצה.
טיפ להורים:
הראו לילדים איך אתם הולכים מהר ואחר כך לאט, בצעדים "ענקיים" ואחר כך עקב בצד אגודל - ועודדו אותם לחקות אתכם. הם ישמחו מאוד להתחלף בתפקידים ולראות איך אתם מחקים אותם באותה הרצינות.
לאחר שהפעוטות מיומנים בתפיסת כדור מתגלגל על הרצפה ומבינים את משמעות משחק המסירות, אפשר להתאמן על תפיסת כדור בעמידה. כדאי להתחיל בכדור גדול ורך וממרחק קרוב. הילדים יפרסו את הידיים מול גופם, יחכו לכדור ויתפסו אותו תחילה בעזרת הידיים והגוף. לאט ובהדרגה נסו להגדיל את המרחק.
מתלכלכלים כדי להבין טוב יותר
לקראת גיל שלוש מבינים הפעוטות תכונות רבות של החפצים סביבם ויודעים לקבוע שהמרק חם, החולצה רטובה והדובי רך. הם לומדים זאת בזכות הידיים החקרניות והדחף הבריא לגעת ולבדוק. עוד לא אכפת להם להתלכלך וללכלך אבל הם לא עושים בכוונה, הם פשוט רוצים להבין טוב יותר.
טיפ להורים:
פעוטות, כמו כולם, אוהבים להכין משהו טעים לאכול. הריח, הטעם והמגע באוכל בשילוב עם ההבנה של תהליכים ותוצאותיהם, מזמנים למידה רב ממדית. אז מה אפשר לתת לקטנים לעשות? לקלף בננה (לנועזים אפילו בצל או שום), לפתוח בקבוק שתייה קטן ולשים בו קש, (לנסות) לשטח את הבצק בעזרת מערוך, להסיר את העטיפה מחפיסת השוקולד, (לנסות) לשבור ולהוסיף את הקוביות לקערה כשמכינים עוגה. בסביבות גיל שלוש אפשר למרוח ממרחים על טוסט (כשהפרוסה קשה, זה יותר קל) או להוציא דגני בוקר מהקופסה ולנסות למזוג לבד את החלב.
הבנת מושגים וסיווג לקבוצות
החשיבה משפיעה על התפתחות השפה והשפה מעשירה את החשיבה, ולכן המילים הנאמרות עוזרות לפעוטות להבין. הפעוטות לומדים לקלוט את המילים מתוך הקשרי השיחה, אבל ישמחו לקבל זאת ישירות, כאשר תצמידו לחפצים את שמות התואר המתאימים להם. כאשר תכינו ביחד עוגיות עם תבניות חיתוך או בזמן סידור המשחקים בחזרה לקופסאות, הם ילמדו את ההבדל בין "קטן" ל"הכי קטן" או "קטן יותר" ויפתחו תוך כך את תפיסתם המרחבית.
הם מבינים עתה מעט יותר מה מתאים למה ויכולים לסווג יותר ויותר דברים בעולם סביבם לקבוצות - ציפור, אווירון ועפיפון: עפים בשמיים, או מזלג צלחת וכוס: שאוכלים איתם. הורים "מבולבלים" יכולים לעזור בעזרת שאלות מופרכות כמו: "אפשר לרחוץ ג'ירפה באמבטיה?באמת? היא גדולה מדי? אה! אז מה אפשר להכניס לאמבטיה?" או "את יכולה לאכול מקרר? אה, נכון, זה לא אוכל! אז את מה אפשר לאכול?".
רופא ואופה: משדרגים משחקי "כאילו"
משחקי הדמיון מתרחבים עתה ויכולים לכלול גם סיטואציות שקורות מחוץ לבית וזה הזמן לשדרג את צעצועי "הכאילו" כמו ערכת רופא, חיות או כלי מטבח. לקראת גיל שלוש, הפעוטות לומדים להמציא דמויות או שימושים חדשים לחפצים, ויכולים להפוך בדמיונם קובייה לטלפון או ארגז לארמון.
ציור: מרגישים גאווה מול התוצאה
לאחר גיל שנתיים מפסיקים הפעוטות לאחוז את העיפרון בתוך אגרוף כף היד ואחיזת מתקרבת לאחיזה בשלה יותר של אגודל ושתי אצבעות (אצבע ואמה). לאחר שילמדו לצייר קוים אנכיים יופיעו גם הקווים האופקיים והעיגול. הפעוטות נהנים לצייר כמו גדולים ומרגישים גאווה מול התוצאה. בגיל זה הם מסוגלים לצייר נקודות, עיגולים וקווים אבל עדיין לא תמונה.
טיפ להורים:
בחוף הים או בארגז החול הניחו שני צדפים או אבנים במרחק של כ-30 ס"מ ובקשו מהילדים לסמן את הקו ביניהם בעזרת מקל או לסמן סביב כל אחד מהם את העיגול.
ציירו שתי צורות על לוח מחיק ואמרו לילדים את השם של אחת הצורות. בקשו מהם למחוק קודם את הצורה הנכונה.
עזרו לקטנים להבין מהו עיגול - בעזרת הנפת הידיים בתנועות מעגליות או בעזרת סיבובי הרגליים כמו אופניים בשכיבה על הגב.
מתמטיקה למתחילים
ההנדסה מתחילה במשחקי הקוביות ועתה יצליחו הקטנים לבנות לגובה (6-8 קוביות), ליצור רכבת וגשר. נסו ליצור עם חלקים של משחקים צורות גאומטריות על הרצפה ותראו מה הילדים עושים. האם הם מבחינים או מנסים לעשות גם? גם הבנת הכמות הולכת ומשתכללת וקרוב לוודאי שהם יעדיפו לבחור את פרוסת העוגה הגדולה יותר. עד גיל שנתיים וחצי, רוב הפעוטות מאמינים שאם חותכים מולם את הביסקוויט הם יקבלו יותר ממה שהיה להם, אך בקרוב תגלו שיותר קשה "לעבוד" עליהם וקבלו זו בברכה.
לקראת גיל שלוש מתרחבת הבנת המושגים של "קצת והרבה" במקביל ליכולת הספירה וההבנה ששניים זה יותר מארבע. העובדה שהם יודעים להגיד את המספרים בקול רם אינה מעידה על יכולת הספירה, ורוב הילדים בגיל שלוש יודעים למנות כשלושה עד ארבעה דברים.
טיפ להורים:
מה אפשר ללמוד מסלט פירות? לא מעט: לארגן סידרה על השולחן (תפוח, בננה, תפוח, בננה) או למיין לקבוצות.
להגיד מספר (מ-1 עד-3) ואז לאכול ברצף את החתיכות או לעצום את העיניים ולהרים לכף היד את המספר הנכון בלי לראות.
כאשר אתם מציעים משהו טעים, שימו בידכם האחת הרבה ובשנייה קצת. מעניין מה יקרה?
אבני הדרך המרכזיות לקראת גיל שלוש: יכולת לשחק על פי תור, יכולת לחקות פעולות של מבוגרים או חברים, דיבור במשפטים בני 2-3 מילים, יכולת לתת שם של רוב הדברים בסביבה, יודעים להגיד את שמם וגילם, משלימים פאזלים בני 3-4 חלקים, מציירים עיגול, מעבירים דף אחד בספר, רצים בקלות ועולים ויורדים במדרגות תוך החלפת הרגליים. אם שמתם לב שילדכם מרבה ליפול או מתקשה להתמודד עם מדרגות, מרייר או מדבר בצורה לא ברורה, אינו מבין הוראות פשוטות, לא מדבר במשפטים קצרים, אינו מתעניין במשחק עם חברים או בצעצועים, מתקשה לשחק במשחקים הדורשים מוטוריקה עדינה (לדוגמה: השחלות, לגו, פאזל), מומלץ להתייעץ עם רופא התפתחותי/ אחות טיפת חלב על כך.
הכותבת היא מרפאה בעיסוק לתינוקות ופעוטות. טיפים נוספים בנושא התפתחות בשנה הראשונה - באתר של יעל "פשוט לגדול ". מנחת סדנת ליווי התפתחותי יחודית לפגים בדיאדה. לעמוד הפייסבוק של יעל
