האינטרס של גאידמק / טור
אין ספק שהסערה שהתעוררה סביב בואם של שני השחקנים המוסלמים חשפה את הצד המכוער של חלק מאוהדי בית"ר. אבל למה פתאום הפך הבעלים לסוכן שחקנים בשירות נשיא צ'צ'ניה? יהונתן משעל על השבוע המטורף בטדי
סערת בית"ר ירושלים - כל הכותרות:
- בית"ר רוצה להחתים שני מוסלמים. הסערה החלה
- פליטת הפה של אלי כהן
- התשובה של גאידמק לאוהדי בית"ר
- לנשיא צצ'ניה אין בעיה עם המהלך
- ומה חושב ברוך מרזל על המהלך?
- הידעתם? בניו של אלי כהן משחקים בכפר קאסם
- ומה יש לאחמד טיבי להגיד?
- קורנפיין ביקש: לארח את המשחק ללא קהל
- וחזר בו כעבור פחות מיממה
זוכרים? 11 שחקנים בכל קבוצה, שופט אחד וכדור עגול. נדמה שבחסות הסערה הציבורית, הגינויים הפוליטיים והדיון הבלתי נלאה בתופעת הגזענות שמרימה את ראשה המכוער במזרחי של טדי, נשכחה העובדה שבית"ר ירושלים היא קבוצת כדורגל. קבוצת כדורגל שרק לפני עשרה ימים ניצחה את הפועל ת"א בבלומפילד. קבוצת כדורגל שבניגוד לתחזיות המוקדמות התגבשה לכדי אוסף שחקנים צעיר, כישרוני וחדור מוטיבציה. קבוצת כדורגל שאחרי תקופה ארוכה החזירה את החיוך לאוהדיה. קבוצת כדורגל שחזרה למקומה הטבעי בצמרת ליגת העל. קבוצת כדורגל, שמאז הודעתו של ארקדי גאידמק על החיזוק המוסלמי מצ'צ'ניה, שכחה שהיא קבוצת כדורגל.
אבל מה בדיוק רוצה ארקדי גאידמק? היכן הוא היה בארבע השנים האחרונות? מדוע לא השמיע את קולו כשבקיץ עמדה בית"ר על סף פירוק?
האם המועדון שבבעלותו מעניין אותו בכלל? איך לעזאזל הוא הפך פתאום לסוכן שחקנים בשירות טלמאן איסמאילוב? האם זה קשור לעסקים הפרטיים שמנהלים ביניהם האוליגרכים? ואולי מדובר בכלל בהחלטה חינוכית שנועדה למגר את הגזענים מלה־פמיליה? ובכן, כשזה מגיע לגאידמק, אתם כבר יודעים, תשובות אמיתיות קשה למצוא.
ולפני שאתם קופצים: אני לא מתנגד להבאת שחקנים מוסלמים לבית"ר. כלפי תופעות גזעניות מכל סוג או צורה יש לגלות יד חזקה ותקיפה. קריאה גזענית צריכה להישמע מאחורי סורג ובריח. עוד מעצר, ועוד אחד, ועוד הרחקה לצמיתות, עד שבמגרשי הכדורגל לא יישאר אוהד אחד מהזן הנחות הזה. זו מערכה אליה חייבים להתגייס אוהדי בית"ר ירושלים שאכפת להם, לפני שכמה פרחחים יגרמו לנזק בלתי הפיך. ויסלח לי ראש הממשלה לשעבר אולמרט, הגישה הפחדנית לפיה מרימים ידיים בקלות ופשוט מפסיקים לבוא למגרש, לא מקובלת עלי. על עקרונות צריך להילחם.
אז לשמחת כל הצדדים, כך לפחות אני מקווה, המשחק מול אום אל-פאחם עבר בשלום. השלב הבא הוא קליטתם של סדאייב וקדאייב, והמשך המלחמה בגזענים. היציע המערבי כבר לא חושש להתעמת איתם, וזו כבר אמירה חשובה בפני עצמה.
ואז, אמור להגיע הצעד החשוב באמת. מחאה אמיתית נגד הבעלים ארקדי גאידמק. לא אציע לאוהדי בית"ר ירושלים לאמץ את מודל המאבק נגד אלי טביב, שחצה לטעמי קווים אדומים, אבל הגיע הזמן לומר בקול ברור: גאידמק צריך ללכת. ההתנהלות המגוחכת שלו, משחקי המחבואים, הזלזול במועדון, העובדה שהוא מרשה לעצמו להיעלם ואז להפציע מחדש ולצפות שכולם יסורו למרותו – כל אלה חייבים להיפסק. כי קבוצת כדורגל היא לא צעצוע. ולבית"ר ירושלים מגיע יותר.