הוד השרון הוא הישוב הירוק ביותר בישראל
מה שווה דירה נוצצת אם היא נמצאת בישוב שראשיו לא ממש חושבים על הסביבה? התייעלות אנרגטית, מיחזור אשפה והקמת פארקים, הם רק חלק מהמאמצים של רשויות מקומיות בתחום הסביבה. אז איפה השקיעו בכם בשנה האחרונה?
קרבה לתל אביב? פרויקטים חדשים? התאמת המחיר לכיס? אולי הגיע הזמן שבעת הבחירה במקום המגורים, נעריך את השקעת הרשות המקומית בסביבה. בועידת קלין-טק 2013, לטכנולוגיות מים, התייעלות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת, בנייה ירוקה, מחזור ותחבורה ירוקה, החליטו להרים את הכפפה ודירגו שוב את הערים הירוקות ביותר בישראל, ובמקום הראשון הוצבה הוד השרון.
- הרשויות הירוקות ב-2102: ערי השרון, חולון ודימונה
- עירייה - רוצה להיות ירוקה? שלמי 220 מיליון
- חברות הכי ירוקות בעולם: יצרניות כלי הרכב
- לראשונה: קמפיין עולמי למיתוג ישראל כ"ירוקה"
רשימה של עשרת הישובים חולקה לשלושה תת-קבוצות: רשויות מקומיות מעל 50 אלף תושבים, רשויות מקומיות קטנות יותר ומועצות אזוריות.
שופטי התחרות בדקו 11 פרמטרים שנעשו ברשויות המקומיות בשנת 2012. בין היתר נבדקה ההתייעלות האנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה, מחזור והפרדת פסולת, טיפול במים ושפכים, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית ובניה ירוקה. כמו כן, ניתן משקל גם לנושא הגינון, החינוך הסביבתי, חזות פני העיר ועוד.
לתחרות נרשמו 40 רשויות, כאשר תנאי הסף היה כי הרשות המקומית אינה מעורבת בהליכים פליליים נגדה בתחום הסביבתי.
בזכות שיקום נחל הדר
הוד השרון, שהוצבה בראש הרשימה, זכתה בתואר,בשל מודל ייחודי של ניהול טבע עירוני, ובמיוחד הקמת פארק האחו-לח בן ה-80 דונם הנמצא מערבית לאזור תעשיה נווה נאמן. המקום שיקם את נחל הדר ונחלים נוספים העוברים בעיר. עוד נלקח בחשבון נושא שיקום השכונות בעיר ותחילת העבודות להחייאת המרכז העירוני.
יבנה הוצבה ברשימה בשל התקנת מערכות טכנולוגיות לייעול מערכות התאורה בעיר והשקעה בנושא המיחזור. בשכונת יבנה הירוקה בעיר נעשה שימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות לטיפול באשפה שמובילה באופן תת קרקעי פסולת ביתית מקומת המגורים בבניין לטרמינל איסוף מחוץ לשכונה (מערכת פנאומטית).
בנתניה אהבו שופטי התחרות את הקידום של נושא ההתייעלות האנרגטית בעיר, בעיקר בעזרת התקנת משנקים ומרכזיות לבקרת תאורה וכן את הקמת תוכנית האב לתחבורה בעיר שתכלול מערכת מודרנית להסעה המונית.
פורום לצמצום הצריכה
בהרצליה הוכנסו מערכות מתקדמות לחיסכון באנרגיה בתאורה העירונית. כמו כן, בתחום המגזר העסקי הוקם פורום עסקים ירוק עבור עסקים גדולים באזור התעשייה, שמטרתו קידום חיסכון וצמצום בצריכת משאבים, בשיתוף העירייה ומנהלת אזור התעשייה.
באר שבע נבחרה לאחר שקידמה תהליכי ההתחדשות העירונית, בעיקר בעיר העתיקה, וכן אימצה מדיניות הכוללת ייעול של השימוש בקרקע, עידוד ציפוף ועיבוי והרוויית הבינוי הקיים.
הטמעת סטנדרט תכנוני ירוק
ראש העין קידמה השנה את הטיפול בפסולת וכן את הבנייה הירוקה. ביישוב נקבעו סטנדרטים גבוהים, שהוטמעו בתב"עות ובתוכניות הבנייה, והן כוללות מיגון אקוסטי, קרינה אלקטרומגנטית, שימור נגר עילי, הגדרת שטחי החדרת מים למי תהום ועוד. הנחיות אלו מוטמעות בשכונות החדשות ובעבודות הפיתוח המבוצעות בשטח.
נס ציונה בלטה בהפרדת האשפה והמיחזור, עם אישורה של תכנית מפורטת לפריסת מערך מיחזור להפרדה במקור לשני זרמים. 43% מבתי האב בעיר נוטלים חלק בפרויקט. כמו כן נלקח בחשבון הקידום של תחבורה ציבורית בעיר והקמת שביל אופניים.
בכפר ורדים הותקנו 120 מערכות סולריות בבתים פרטיים, ושיעור המיחזור בישוב עומד על 45% מסך האשפה. כמו כן, הוחל בקידום שיווק קרקעות לבניה על פי תקן הבנייה הירוקה.
שבילי הליכה ואופניים
במועצה האזורית עמק חפר קידמו בשנה החולפת תוכנית אב מפורטת לטיפול בפסולת והפרדתה לשלושה זרמים: רטוב, יבש והטמנה. הפסולת היבשה מחולקת ל-12 סוגים. כמו כן, נעשתה פעילות המביאה לחיסכון במים בתחומי המועצה.
במועצה אזורית לב השרון החליפו את הנורות לחסכוניות וקידמו תוכנית אב להפרדת פסולת שהחלה כפיילוט בשני יישובים במועצה. כמו כן, צויין כי פרויקט "דרך הלב" הכולל רשת שבילי הליכה ורכיבה על אופניים משרת את הסביבה.
שמונה השופטים שבדקו את הרשויות היו: פרופ' אורי מרינוב (לשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה), פרופ' נאוה חרובי (מכללת נתניה), ד"ר דיויד כץ (בית הספר פורטר ללימודי סביבה ואוניברסיטת חיפה), אדריכל רפי רייש (לשעבר מנהל אגף בכיר לבניה במנהל התכנון של משרד הפנים), צביקה פופר (מנהל תחום אחריות תאגידית ופיתוח בר קיימא ב"עדנה פשר" יועצים), אריאל ברזילי (מנכ"ל עמותת קיימות בגליל), עו"ד צבי לוינסון, אורלי רונן (מנכ"ל מרכז השל והמרכז לקיימות מקומית ) ונאור ירושלמי (מנכ"ל חיים וסביבה).
לפנייה לכתב/ת 
