הפנים האמיתיות של בניון
כמה לכלוך זרק שגרירנו באנגליה על רפא בניטס, כשעזב את ליברפול, ואיך הוא נאלץ להתפתל כשמצא אותו שוב, בצ'לסי
הזיקית
בניון הופך את עורו
חלון ההעברות נסגר, יוסי בניון מדדה בחזרה לצ'לסי, והשבוע הוא הצליח לעשות לי מה שאפילו אורן זריף לא מסוגל: להפיל אותי מהכיסא. "רפא בניטס הוא זה שהביא אותי מווסטהאם לליברפול ונתן לי הזדמנות ענקית", אמר בניון על מאמנו החדש־ישן, ולרגע חשבתי לעצמי: איזה גבר! לא שוכח את המאמן הראשון שהביא אותו לקבוצה גדולה באמת.
עוד ב-ynet ספורט:
- אלמוג כהן מתקרב להפועל ת"א
- סטיב נאש חזר לפיניקס - והפסיד
- ערב של דרמות בפרמייר-ליג
- ומכבי ת"א שוברת שיאים של בזבזנות
אלא שאז נזכרתי בעוד ראיון עם שגרירנו באנגליה, מיולי 2010, שבו הוא נשמע קצת אחרת. בקיץ ההוא יוסי עבר מליברפול לצ'לסי, ושימו לב מה הוא אמר לעיתון "ניוז אוף דה וורלד": "רפא בניטס ניסה לשבור אותי. הוא חיסל את הביטחון שלי ומעולם לא נתן לי את הכבוד המגיע לי".
בראיון ההוא, מלפני שנתיים וחצי, בניון גם החמיא מאוד למאמנו החדש בצ'לסי, קרלו אנצ'לוטי, ש"יודע איך להתנהג עם שחקנים". כזה הוא בדיוק הקפטן הפצוע שלנו. כשהוא מגיע לקבוצה או לנבחרת, יש לו רק מילים טובות על המנג'ר. אבל כשלא נותנים לו לשחק מגיעה הג'ננה, ולא משנה אם למאמן קוראים בניטס, פרננדז או קשטן. או־אז, לא רק שיוסי לא רואה את המאמן שלו ממטר, הוא גם עושה לו סצינות כדי שכולם יידעו שהוא כועס.
יריקה לבאר ששתית ממנה היא דבר מכוער, וכשאתה עשוי לחזור לאותה באר, זו גם טיפשות. בתכלס, גם אנצ'לוטי, שיודע להתנהג עם שחקנים, לא השתמש בבניון יותר מדי, ואחריו ויתרו על שירותיו גם ארסן ונגר בארסנל וסם אלרדייז בווסטהאם. עכשיו יוסי חוזר אוטומטית לצ'לסי, מוצא שם את האיש שניסה לשבור אותו, והשבוע, כשנשאל על יחסיו עם בניטס, הוא נאלץ להתפתל ולהשיב: "היחסים בינינו רגילים".
בניון נשאל כמובן גם על הנבחרת, והצהיר: "גם אם לא נעלה למונדיאל, אהיה שלם עם עצמי במיליון אחוזים, כי תמיד שמתי את הנבחרת מעל לכל ונתתי את הכל". אה באמת?! אז בואו נעזוב את כל המשחקים שהוא לא הגיע אליהם בגלל פציעות, וניזכר בסיפור מעניין אחד.
באוגוסט 2005 יצאה נבחרת ישראל למחנה אימונים ומשחקים באוקראינה, כהכנה
המבליג
הזיכרון הקצר של אוחנה
ואפרופו אנשים עם זיכרון קצר, בואו נדבר על אלי אוחנה. גם פרשננו ביציע העיתונות נדרש לסוגיית טוהר הגזע ביציע המזרחי, ובא בטענות בעיקר ל"אלה שעושים רעש מכל עניין קטן". בשלב הזה שלמה שרף שאל אותו: "איך אתה היית מגיב אם הקהל היה מקניט אותך?" ואוחנה ירה מיד: "אני נתתי דוגמה לא פעם ולא פעמיים. שמעתי קריאות של 'ז'ואיף' ו'יהודון' בבלגיה ואתה יודע מה עשיתי? אני חייכתי להם בפרצוף. זה מה שאני עשיתי". פששש, איזו יכולת הבלגה.
אז זה נחמד שאלי מספר סיפורים על בלגיה, רק חבל שהמחנך הדגול שכח לתת דוגמאות אחרות, שגם הן קרו לא פעם ולא פעמיים. כמו למשל משחק מוקדמות המונדיאל במלבורן 1985. בדקה ה־64 אוחנה ניגש להוציא כדור חוץ, הקהל האוסטרלי הקניט אותו, ואלי ממש לא חייך להם בפרצוף. הוא זקר לעברם אצבע משולשת, הורחק, השאיר את הנבחרת בעשרה שחקנים ולמעשה גמר לה את חלום המונדיאל. גם כשהשופט הפורטוגלי שלף לו אדום, אוחנה לא חייך לו בפרצוף. הוא השתולל, צעק, דחף בפראות את הקוון ונגרר אל מחוץ למגרש על ידי חבריו לנבחרת.
20 שנה חלפו, אוחנה התבגר, הפך למאמן בית"ר ירושלים,
היום, כידוע, המחנך הדגול עם האצבע המשולשת מאמן את נבחרת הנוער של ישראל. בואו כולנו נחזיק לו אצבעות.
הקוסם
שמח בגנון של אלי כהן
לפני המשחק מול בני־יהודה, בבית"ר ירושלים שלפו שפן ולקחו את הקבוצה להופעה של קוסם. בטח, הרבה יותר קל להביא לשם קוסם מאשר את אחמד קסום.לפי הדיווח, אלי כהן ושחקניו נותרו פעורי פה כשהקוסם, ויקטור עטיה, העלים למאמן שטר של 20 שקל ואחר כך שלף אותו מתוך אתרוג. אחרי זה הוא הורה למאמן השוערים, משה בן־דוד, להצביע על כוס זכוכית, והכוס התנפצה!
אין לי מושג אם אחרי ההופעה של הקוסם כל שחקן קיבל שקית עם טופי, בייגלה וביצת קינדר, אבל נדמה לי שאווירה אינפנטילית כזאת לא הייתה בבית"ר מעולם. מי יודע, אולי בהמשך העונה עוד יביאו למתחם האימונים את יובל המבולבל, ואז גם יוכלו לשנות את שמו מבית־וגן לבית־וגנון.
המר"ן
מועצת החכמים של כץ
שבוע גדוש פעילות עבר על יואב כץ. זה החל ביום שישי, כשהבעלים של הפועל חיפה נקלע לוויכוח עם משה פרימו בשידור חי, ובמקום לספק תשובות, שלף מהארנק שני שטרות ירוקים ואמר לו: "תעשה עם זה משהו טוב". פתאום, האיש שהתקמצן על בקבוקי מים וארוחות לשחקניו, משחק לנו אותה רוטשילד ומפזר דולרים.
ולמה בעצם הוא מסתובב בארץ עם מט"ח? אני אגיד לכם למה. בשביל הפוזה. בדיוק כמו הראיונות המופרכים איתו שנערכים בחצי־עברית וחצי־אנגלית. סטנלי פישר, שעלה לישראל בשנת 2005 ודיבר אנגלית כל חייו, מתראיין רק בעברית, טל ברודי, שגדל והתחנך בארה"ב, שובר את השיניים עד היום בשפת הקודש, ורק ליואב, שגדל בקריית־אליעזר ועזב את הארץ בגיל 23, יש בעיה עם אוצר המילים שלנו. כנראה בגלל המילה אוצר.
הדאווין הזה גם הוביל השבוע להקמת "מועצת המנהלים המייעצת של כץ", בה יושבים כמה אוהדים מוכרים של הקבוצה, בניסיון זול ושקוף לתת קונטרה למחאה ביציעים. איזה יופי. עכשיו לא רק לש"ס, לאגודת ישראל ולרמי קלינשטיין יש מועצה, אלא גם למר"ן כץ.
כצעד ראשון, אני במקום המועצה החדשה הייתי בודק איך קרה שהכישרון הכי מבטיח שצמח במועדון בשנים האחרונות, עמית אמזלג, הועבר להפועל ת"א מתחת לאפו של ראש המועצה. לדעתי אפשר אפילו לערב בעניין את המועצה לשלום הילד ואת המועצה הלאומית למניעת תאונות.
הפרקט
מי על הקו בנוקיה
בשבוע שעבר התייחסתי כאן להסדרי הישיבה בהיכל במשחקי מכבי ת"א ביורוליג ולכך שאלכס גלעדי יושב על הפרקט בעוד שמיקי ברקוביץ' יושב ביציע. בטור לא נטען שגלעדי מקבל הזמנות, אבל למי שהבין אחרת, זה המקום לעדכן כי אלכס משלם הרבה כסף עבור המקום שלו. במכבי ת"א אף הציגו קבלות, מה שאומר שזה בהחלט משתלם מצידם ויפה מצידו.ואחרי שהעמדנו דברים על דיוקם, עדיין נשאלת השאלה: מי צריך לשבת על הפרקט? אוהדים שמשלמים ים כסף או כוכבי העבר שזכו בגביע אירופה מעבר לים. אני כמובן הייתי הולך על האופציה השנייה ומושיב שם את מיקי ברקוביץ', טל ברודי, מוטי ארואסטי, אולסי פרי ושוקי שוורץ. בעצם, לאור התוצאות האחרונות ביורוליג, גם הייתי רושם אותם בטופס המשחק.
מילה זו מילה
29.1.12 - "נבוא חדורי מוטיבציה לנצח ולמנוע הפתעה"
מאמן הפועל פ"ת אלון מזרחי מתכונן למפגש עם אסי גלבוע. הצחקת את סינדרלה.