לקלל את המנהל - ולשלוח לו את המייל
האם למעסיק מותר לעשות שימוש במידע שעובד שלח אליו בטעות במייל כעילה לפיטורים, ואילו הגנות עומדות לצידו של עובד שנפגע בעקבות שליחת מייל לאדם הלא נכון? המשפטנים מסבירים, על רקע פרשת המייל ששלח בטעות אשל ליחימוביץ'
שלחתם מייל לקולגה במקום העבודה ובו קיטרתם על הבוס שהרגיז אתכם היום, אך אבוי - הוא נשלח בטעות לבוס עצמו? האם מותר לו לעשות שימוש במידע שהגיע אליו ולהשתמש בו כעילה לפיטורים? ומה לגבי מייל שנשלח בטעות למתחרה עסקי - האם לו מותר לעשות שימוש ב"מידע החם" שנפל לידיו ולפרסם אותו ברבים?
כתבות נוספות בערוץ הקריירה :
- צניחה בהצעות העבודה; חסרי הניסיון הכי מבוקשים
- סיכום 2012: שיעור האבטלה עלה ל-6.9%
- מדוע צריך לשלוח קו"ח רק למשרות מתאימות?
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
המייל ששלח בטעות נתן אשל, ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה ליו"ר העבודה שלי יחימוביץ', שב והציף את השאלות הללו, גם במקומות עבודה. על פי עורכי דין העוסקים בתחום, החוק והפסיקה אינם מתירים עקרונית לאדם לעשות שימוש במידע שנשלח אליו בטעות במקום העבודה. אולם, יש לכך סייגים, הם מבהירים.
"חוק הגנת הפרטיות אוסר לפגוע בפרטיות של אדם ללא הסכמתו", אומרת עו"ד דגנית לפידור, מומחית לענייני עבודה. "משום כך ברוב המקרים אסור לעשות שימוש במידע שהגיע למישהו בטעות וחובתו של הנמען להשמיד אותו".
לפידור מפרטת שורה של מקרים שנחשבים פגיעה בפרטיות על פי חוק, בהם העתקת תוכן מכתב או דואר אלקטרוני שלא נועד לפרסום או שימוש בתוכנו ללא רשות מאת הכותב, וכן שימוש במידע על ענייניו הפרטיים של אדם או העברתו לגורם שלישי, שלא למטרה שלשמה נמסרו.
פגיעה בפרטיות? תלוי
עו"ד שבתאי מיכאלי, שותף וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות', מציין גם את "הלכת איסקוב" - פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה - לפיה למעסיק אין זכות לעיין במסמכים שנמצאים בתיבת הדואר האלקטרוני שבבעלותו ושהעובד משתמש בה - זאת למעט מקרים חריגים כמו מתן הסכמה מפורשת מצד הנפגע לשימוש במידע זה.
"כשמייל מגיע בטעות למישהו - הדבר מעיד על אי הסכמה של השולח שהנמען יקרא את המייל ולא ניתן לפגוע בפרטיותו", הוא אומר.
מצד שני, החוק גם קובע שורה של הגנות במשפט פלילי או אזרחי, למי שנחשד בפרסום אסור ובפגיעה בפרטיות. כך למשל לפידור מדגימה, כי אם המידע פורסם בתום לב או אם מדובר במידע שיש חובה מוסרית, חוקית, חברתית ומקצועית לפרסם אותו - הגנה שעומדת לדבריה, לזכותה של יחימוביץ' שהחליטה לפרסם את תוכן המייל שאשל שלח לה.
מיכאלי מציין הגנה נוספת, מכוח "הלכת לסקוב", המאפשרת למעסיק להשתמש במידע, במידה שמדובר בסודות מסחריים ובהגנה על האינטרסים העסקיים שלו.
שבית המשפט יחליט
אז האם מעסיק יכול לפטר עובד בעקבות מייל ששלח בטעות, בטענה שאינו סומך עליו? התשובה לכך אינה חד משמעית. "השאלה היא מי שלח את המכתב ומה תוכנו", מסבירה לפידור. "אם מעסיק רואה שעובד חותר תחתיו הוא יכול לעשות שימוש במידע. אם אדם מקבל מייל לפיו עובד בחברה מטריד עובדת אחרת - יש לו חובה מוסרית וחברתית ליידע את המעסיק".
מצד שני, מיכאלי מבהיר כי "אפשר לטעון שאסור היה לעשות שימוש במידע שבמייל, מאחר שמדובר בחומר פרטי שמוען למישהו אחר". בכל מקרה - בטרם עובד עושה שימוש במידע שנשלח אליו בטעות במקום העבודה - הוא ממליץ לבקש צו מבית הדין לעבודה שיתיר לעשות זאת.
באשר להגנות שעומדות לצידו של עובד שנפגע בעקבות שליחת מייל לאדם הלא נכון - מיכאלי ממליץ בשלב הראשון לפנות לבית הדין לעבודה כדי לנסות למנוע את השימוש במידע.
במידה שכבר חלה פגיעה - הוא מציין כי ניתן לתבוע פיצוי כספי בתביעה אזרחית, בין אם מדובר במעסיק, קולגה או גורם חיצוני, וכן להגיש קובלנה פלילית מכוח חוק הגנת הפרטיות.
לפנייה לכתב/ת 
