"רציתי שהבן שלי יזכה לאבא"; אביעד רזה 41 קילו
תאונת דרכים שינתה את חייו של אביעד פורמן, שניהל אורח חיים ספורטיבי עד אותו רגע נורא. עם 40 קילו עודפים הוא שקע בדיכאון והתנתק ממשפחתו ומחבריו - עד שאזהרה אחת מרופא החזירה אותו למסלול. היום הוא מייעץ לאחרים כיצד לרזות
עד לפני עשר שנים ניהל אביעד פורמן, בן 34 מנתניה, אורח חיים פעיל וספורטיבי. הוא שקל 84 קילו, התאמן בחדר הכושר והקפיד לשחות ולשחק כדורסל וטניס. אלא שאז, מעט לאחר שהתחתן, נפצע פורמן בתאונת דרכים קשה וחייו השתנו ללא היכר. בין היתר, התבטא הדבר בהשמנה משמעותית.
"תמיד הייתה לי משיכה לאוכל, גם גנטית, כי להורים ולאחים שלי יש נטייה ברורה להשמנה" הוא מספר בראיון ל-ynet. "אבל כל עוד דבקתי באורח החיים הקודם, הכל היה בסדר".
עוד סיפורי דיאטה מעוררי השראה:
אחרי התאונה, כאמור, הדברים נראו אחרת. "הייתי כל היום בבית", אומר פורמן, "מתוסכל ובלי יכולת ללכת, בלי יכולת לעשות כלום. מנשוי טרי ופעלתן הפכתי לאדם מוגבל. נכנסתי לדיכאון והנחמה היחידה שלי הייתה באוכל".
יושב על הספה ואוכל
פורמן השמין במהירות, ובתחילה העלה 13 קילו. "לא הייתי בבקרה, הדיכאון עיוות לי את סדר העדיפויות ולא היה אכפת לי מה הכנסתי לפה. מה שבא - נכנס", הוא אומר.
מעבר לכאבים הפיזיים בשל התאונה, כאב טרי לתינוקת קטנה פורמן לא יכול היה לסבול את ההתנהגות האנוכית שלו. "חשבתי רק על עצמי והייתי מלא ברחמים עצמיים", הוא אומר, "וזה היה הכי גרוע ומתסכל.
"אדם שמביא ילדים לעולם לא אמור להיות במקום כל כך אנוכי, אבל היצר הרע התגבר עליי וחזרתי כל יום מהעבודה בלי סבלנות לכלום - לא לילדה, לא לעזור בבית, רק לשבת על הספה, לאכול משהו טוב ולראות טלוויזיה". כך, לאט-לאט, איבד פורמן כל קשר ומחויבות לתא המשפחתי.
גם מבחינה חברתית מצבו לא היה מזהיר. "נשארו לי רק שני חברים קרובים מהילדות שהיה להם ממש אכפת ממני. הם לא ויתרו עליי למרות שלא הראיתי להם אכפתיות בחזרה. הם עשו את זה גם מרחמים, אבל בעיקר מאכפתיות ובכנות אמיתית. הפסקתי לצאת ולבלות, כי לחברה לא היה כוח למצבי הרוח שלי ולזה שצריך לרדוף אחריי ולשכנע אותי לבוא".
ניסית לשפר את מצבך הפיזי באותה תקופה?
"הייתי מוגבל מכדי לרוץ ולהתאמן, אבל בדיעבד אני יודע שיכולתי לצאת, ללכת, לעלות במדרגות. בפועל, פשוט לא היה לי רצון וחשק. הרופאים מצדם אמרו שאני צריך לרזות, אבל הם עשו זאת בעדינות כדי לא לפגוע בי".
נקודת משבר ב-122 קילו
שמונה חודשים לאחר התאונה התגלו אצל פורמן שתי פריצות דיסק ישנות, שהחלו להיות מורגשות בשל העלייה במשקל והעומס הרב שהוטל על גבו. הוא הגיע למשקל שיא של 122 קילו, ובוקר אחד התעורר כשתחושת עקצוצים לא נעימה מציפה את רגליו.
"אלה היו ימים שבהם פשוט לא הרגשתי את הרגליים", הוא נזכר. "הן היו מנומלות ובקושי הלכתי. זאת תחושה מציקה ומטרידה 24 שעות ביממה, והכל כמובן לווה בכאבי גב ובחוסר אונים, עד שרציתי לתלוש לעצמי את השערות".
מבחינת פורמן, מדובר היה בנורת האזהרה הראשונה. "חוויתי שבר נפשי. לא יכולתי לעמוד וזחלתי לכיוון אשתי כדי שתיקח אותי לבית החולים. שם נתנו לי מורפיום כדי להרגיע את הגוף, והאורתופד הבכיר שם קבע בנחרצות שהטיפול ביותר למצבי הוא לרזות.
"הוא אמר שניתוח יהיה מסוכן עבורי, כיוון שברגע שאמשיך לאכול יכולים להיפרץ עוד דיסקים בגב, ואני גם צעיר מדי לניתוח מורכב כזה".
לבסוף עבר פורמן טיפול אחר, שבו הזריקו לו קוקטייל תרופות לעמוד השדרה. למזלו, אף שלטיפול רק 50% סיכויי הצלחה, בתוך עשרה ימים נרשמה הטבה במצבו וחזרה התחושה לרגליו.
באותו רגע החליט פורמן לקחת את עצמו בידיים, והוא עבר במהירות לקיצוניות השנייה. "מדיכאון ואכילה עברתי לפחד אובססיבי מאוכל", הוא מספר. "עשיתי דיאטת הרעבה, אכלתי רק מרקים וסלטים, כמעט בלי לחם ובשר. בתוך חודשיים הורדתי 17 קילו, אבל לא הבנתי שזה לא נכון. היום אני מבין שזה פגע באיזון של הגוף שלי".
השד התחיל לרדוף שוב
פורמן התחיל להרגיש טוב יותר וחזר לשגרה, ו"אפילו חזר לי קצת החיוך", הוא מוסיף, "אבל כשטוב לנו אנחנו שוכחים מהר מאוד את מה שהיה לפני כן, והשד הרע התחיל לדחוף אותי שוב ולומר שמותר לי".
פורמן העלה כמעט את כל המשקל בחזרה, ובעיות הבריאותיות לא איחרו לשוב. "הגב כאב לי, סבלתי מאבנים בכליות, בעיות בתפקוד הכבד שלא עמד בעומס ולבסוף גם הפרעות בקצב הלב בגלל תזונה לא נכונה", הוא מספר.
בהתאם לכל זאת, בדיקות הדם שלו לא היו מעודדות. "אשתי הייתה אז בהריון השני והרופא אמר שאם אני רוצה לראות את הבן שלי אני חייב לקחת את עצמי בידיים ולהפסיק לדחוף כל דבר לפה", הוא מספר. "אז נפל לי האסימון. חיכיתי כל הזמן להולדת הבן כדי לפצות על העובדה שלא הייתי מעורב בגידול הילדה הגדולה, ומה שהרופא אמר פגע בי בשכבות העמוקות. החלטתי שאני משתנה".
באותו שבוע הוא נעתר לשכנועי אמו, והצטרף לקבוצת התמיכה לדיאטה של חלי ממן. "בהתחלתי ממש התנגדתי לזה", הוא אומר, "כי שמנים מתביישים לדבר על ההשמנה בפומבי, אבל הבטחתי לעצמי שאנסה הכל, ונרשמתי עם אמי ואחותי".
בשבוע הראשון הקפיד פורמן על כללי התוכנית, שש ארוחות ביום, בכל שלוש שעות, עם פחות טיגון, סוכר וקמח לבן. "הקפדתי לשתות שני ליטר ביום ולאזן את הגוף", הוא אומר. בשבוע זה רזה שני קילוגרמים ראשונים.
"ראיתי את המטרה, הבן שלי, והלכתי צעד אחר צעד תוך שאני מציב לעצמי מטרות קטנות. המפגשים השבועיים נתנו לי דלק וחיזוק להתמודד עם הקשיים, והתחברתי לאנשים בקבוצה שמלווים אותי כל שבוע".
לא רוצה לפספס את הילדים
אחרי חודשיים ועשרה קילו פחות, החל פורמן לשלב הליכות בסדר יומו. בשלב מסוים הוא אף גילה את הרולר-בליידס ונשבה בקסמיו. "ניסיתי והתאהבתי בספורט הזה, כי הוא סימן מבחינתי את ההפך מהעצלנות שהייתה בי".
מהיכן שאבת את הכוחות לתהליך?
"מאשתי ומהמשפחה. רציתי שהבן שלי יזכה לראות אבא רזה ובריא, ולא עצלן. שהתרחיש הזה של חוסר תשומת לב לא יחזור על עצמו יותר. חשבתי לא על עצמי, אלא על המשפחה שרציתי לפצות ולשקם".
ואכן, במשקלו החדש - 81 קילו - הגיע פורמן למטרה. "היום אני מרגיש טוב, נמרץ ועושה פעילויות עם הילדים שלפני חמש שנים יכולתי רק לחלום לעשות. כיום זה בא ממני, מאהבה ומיוזמה אישית. אני יודע שאני לא רוצה לפספס את הגדילה של הילדים שלי, ולהיות שם בשבילם כל הזמן".
לאחרונה חזר פורמן לעסוק בפעילות גופנית ארבע פעמים בשבוע. "נרשמתי לחדר כושר ואני מעצב את הגוף מחדש כדי להיפטר מעודפי העור. אני מרגיש נפלא - כבר יותר מעשור לא השתוקקתי לאימון. זה מנקה את כל הרוע בגוף ובמחשבות, ואני יוצא מהאימון נקי, טהור ומלא אנרגיות וחיוך ליום חדש.
"היום אני לובש בגדים מלפני החתונה ושוקל כמו בגיל 18, וזו הרגשה צעירה וטובה. היום אני שלם עם עצמי".
פורמן עדיין מתחרט על התקופה הקשה שחווה. "הייתי שקוע בעצמי וחשבתי רק על הנוחיות שלי", הוא אומר. "זה הדבר היחיד שאני מתחרט עליו, מעבר לכך שזה פגע בי פיזית וגם נפשית. אני לא רוצה להכליל, אבל שמן חושב על עצמו יותר.
"אלוהים נתן לי את הכלים, וכאות תודה היום אני סוג של מנטור ומוכן להקריב עבור זה את הסיפור האישי שלי. אני רואה שמנים בעין אחרת, כאנשים שחולים במחלה שקשה להתמודד איתה, והם צריכים סביבה תומכת ולא מלגלגת. כשאני רואה ברחוב אנשים שמנים או כאלה שקרובים אליי, אני מציע עזרה, תומך בהם ונותן טיפים כשקשה. יש לי גם קבוצת תמיכה בפייסבוק ואתם מוזמנים לחפש אותי".
עצות הדיאטה של אביעד
- לא להתבייש ולפנות לעזרה.
- לחשוב טוב-טוב איך אתם רוצים שהחיים שלכם ייראו.
- לשתות הרבה מים.
- לגוון באוכל ולאכול ארוחות רבות, קטנות ובריאות, כי הגוף כל הזמן צריך דלק.
רזיתם והחיים שלכם השתנו? כתבו לנו
לפנייה לכתב/ת 
