תקועים באמצע / על הניצחון של מכבי ת"א
הצהובים הגיעו למשחק מול בשיקטאש כשיש להם רק מה להפסיד, למזלם בלאט הוא מאמין בן מאמין ונתן להם סיבה טובה לחיות. עידו אשד מסכם את הטיול בטורקיה
מכבי תל אביב הגיעה הערב (ה') למשחק החוץ מול בשיקטאש במצב פסיכולוגי מהגרועים שיש לספורטאים. יש כאלה שאין להם על מה לשחק - והם משוחררים. יש כאלה שרצים חזק בצמרת - ובאים עם דחיפה של אדרנלין להמשיך מומנטום. אבל המכבים תקועים באמצע - אלה שיש להם רק סיכוי תיאורטי, ומגיעים עם רצף הפסדים כדי לשחק מול הקבוצה הגרועה בבית.
עוד ב-ynet ספורט:
יש רק מה להפסיד, ובאולם ענק וכמעט ריק ואווירה של משחק אימון - זהו מוות מנטלי לספורטאי. אלא אם כן המאמן מצליח לתת לך סיבה טובה לחיות.
דייויד בלאט הוא מאמין בן מאמין. או פשוט מקצוען-מקצוען, שנולד בתרבות הספורט האמריקאית שבה עד שזה לא נגמר זה לא נגמר. כיוון שגם רוב
השחקנים שלו אמריקאים, קל לו לשאת דרשות ולהדליק אותם. והאמת היא שגם בשיקטאש עזרה לו.
על הנייר זו קבוצה קשה למכבי. כי אין סדר, אין תבנית, רמת האימון נמוכה מאוד, ומקשה על בלאט להתכונן נגדה. אבל מול קבוצה חלשה כל כך אין מה להתכונן, צריך רק לשחרר את השחקנים לרוץ ולשחק כמו בשכונה.
כדי להתמודד עם תסמונת הרבע השני החלש, בלאט ירה את מחסנית החילופים כבר ברבע הראשון, ואז התייצבה חמישייה שלחצה, רצה וסגרה עניין. הטורקים שיחקו מביך, ונדמה לי שראיתי את ג'רלס מצטלב אחרי הסל היחיד שקלע ברבע.
אפילו התרגיל שבלאט תיכנן בפסק זמן האחרון עבד בול כמו בשרטוט, בניגוד לזיכרון האחרון מנוקיה. הרבע השלישי שוב הזכיר את הבעיות, אבל למשחק אחד מותר ליהנות מהחיובי.
במשחק כזה משתמשים לשפר ביטחון. מעולם לא היה שחקן שקיבל יותר צ'אנסים במכבי מקיינר מדלי. רוט כמעט לא שותף, כי להחזיר את הביטחון של יוגב זה הדבר הכי חשוב למכבי כרגע.
ועדיין שילוב של לוגן והיקמן לא יעבוד מול קבוצה מסודרת, חייבים רכז טבעי.
הבעיה היא שההפרש הגבוה מדי עלול לייצר מצג שווא של הרמה, ולתת ביטחון מוגזם. ולסיכום - סימנים שמצבך עדיין קשה: אתה הופך לאוהד של הקבוצה הכי גרועה בבית אחרי שניצחת אותה, ומאחל לה שתפתיע את יריבותיך. אהדת עניים.
לפנייה לכתב/ת 
