צ'יק-צ'אק? מתקפה רפובליקנית על הייגל בסנאט
יום קשה עבר על שר ההגנה האמריקני המיועד. בשימוע בסנאט תקפו אותו חבריו הרפובליקנים, והקשו גם בנושא "הלובי היהודי". "אנו מודאגים מכושר השיפוט שלך", אמר ג'ון מקיין להייגל. יצחק בן-חורין על ה"אמבוש" הרפובליקני למועמד של אובמה
זובור כזה לא ראיתי מעולם במהלך שימוע בסנאט לאישור מועמדות בכירה בממשל. מה שעשו הרפובליקנים לסנאטור הרפובליקני לשעבר צ'אק הייגל, בשר מבשרם, גבל בהתעללות. הסנאטורים הגיעו מוכנים היטב לשימוע, ומי שלמרבה התדהמה לא התכונן אליו היה הייגל עצמו, מועמד הנשיא ברק אובמה לתפקיד שר ההגנה.
גם הסנאטורים הדמוקרטים שניסו לעזור להייגל, ושאלו בשימוע שאלות קלות כדי שהייגל יעמיד אותם על טעותם, היו די המומים מחוסר האונים שלו. צריך להקדים ולומר שהייגל הגיע מוכן להצהיר את כל ההצהרות הנכונות: על תמיכה בישראל ועל שמירה על יתרונה הצבאי ועל האפשרות לתקיפה באיראן.
לא היה נראה שתהיה לו בעיה לעבור בהצבעת הרוב הדמוקרטי בוועדת השירותים המזוינים, ולאחר מכן להשיג רוב של לפחות 60 סנאטורים כדי שיימנע מ"פיליבסטר", עיכוב פרוצדורלי מכוון של הליכים בסנאט בידי מיעוט של לפחות 41 סנאטורים.
מינוי הייגל לשר ההגנה האמריקני:
הייגל: אני לא אנטי-ישראלי. ריבלין: אנחנו מודאגים
הייגל בסנאט: אשמור על היתרון הצבאי של ישראל
הייגל מתקרב לפנטגון: סנאטור דמוקרטי תומך כעת
עוד חוזר הניגון. ישראל במרכז הקרבות בוושינגטון
פאוול: הייגל לא חייב לתמוך בכל החלטה ישראלית
אולם, למרות הציפיות - היה יום קשה להייגל. הוא היה די מבולבל, סתר את עצמו והתקשה להשיב לשאלות קשות. אחרי שבועות שבהם הוטחה בו ביקורת חמורה בנושאי ישראל, איראן, חיזבאללה ומה לא - הצפי היה שהייגל יגיע מוכן, אבל הוא היה צריך לעמוד, להתנצל, לתקן ולהבהיר כל כך הרבה דברים, שלעיתים הוא נראה ממש אבוד וכנראה רק התפלל שיניחו לו.
"אני שמח לראות כאן ידיד וותיק", אמר בפתח השימוש הסנאטור ג'ון מקיין, אולם בכך נגמרה הסימפתיה. שניהם סנאטורים רפובליקנים שנפצעו במלחמת וייטנאם, אך בשל המחלוקת על מלחמה אחרת, בעיראק, הגיע מקיין לסגור חשבון. מקיין היה הסמן הימני בדרישה לשגר עוד כוחות בניסיון לייצב את המצב בחבל אנבר בעיראק, במתקפה שהוכתרה כהצלחה צבאית.
הייגל, מנגד, ראה את התוצאה הסופית, והעריך שעיראק תהיה ביצה טובענית שארה"ב עלולה לשקוע בה. בראיונות ביטא הייגל חשש שהמצב יהיה דומה להשתלשלות האירועים האמריקניים בווייאטנם.
"אנחנו מודאגים מאיכות כושר השיפוט שלך, ומראיית העולם שלך בנושאים של ביטחון לאומי, לרבות המזרח התיכון", ירה מקיין לעברו של הייגל. לאחר מכן דרש מקיין מהייגל תשובה ב-"כן" או "לא" לשאלה: "האם אתה עדיין חושב שעיראק הייתה ביצה טובענית?". הייגל סרב לענות ואמר: "שההיסטוריה תשפוט". מקיין שב ולחץ את הייגל לפינה ואמר לו להשיב לחיוב או לשלילה. הייגל ביקש להסביר את עמדתו, אך מקיין החזיר לו בתנועת ביטול, והבהיר לו שאין צורך. כנראה את הקול של מקיין, הייגל כבר לא יקבל.
אחר כך הגיע תורו של הסנאטור לינדזי גרהאם, חברו של מקיין, שהציב מול שר ההגנה המיועד את התבטאויותיו השנויות במחלוקת בנושא ישראל והיהודים. גרהאם כיהן בעברו כתובע הכללי של מדינת דרום קרוליינה, ונחשב לידיד גדול של ישראל.
בפתח דבריו אמר גרהאם במתק שפתיים: "ברכות למינוי סנאטור הייגל. אתה איש טוב והגון ואני מעריך את הנכונות שלך לשרת את המדינה בעבר, ואת הנכונות לשרת בעתיד". עם זאת, מהר מאוד החל גם גרהאם להקשות על הייגל ודרש ממנו הסברים לגבי התבטאויותיו על "הלובי היהודי". "תנקוב בשם אחד של מישהו בסנאט האמריקני שלדעתך פחד מהלובי הישראלי".
הייגל ניסה להשיב ואמר שהיה צריך לנסח זאת כ"השפעה" ולא כ"הפחדה". גרהאם קטע אותו כמו בבית המשפט: "תנקוב בשם אחד". הייגל ענה: "אני לא יודע". גרהאם המשיך להקשות: "אז למה אמרת את זה?" והייגל התנצל: "לא היה בראשי שם מסוים". שר ההגנה המיועד נראה אבוד, וגרהאם לא הרפה: "אמרת אז שגורמים לנו לעשות דברים מטופשים. תן לי דוגמה אחת שבה 'הלובי הישראלי' הפחיד אותנו ודרש לעשות משהו מטופש בנושא המזרח התיכון, ישראל, או משהו אחר".
"אני לא יכול לתת לך דוגמה", אמר הייגל. "תודה", סיכם סנאטור גרהאם את חקירתו ואמר ל"נאשם": "אתה מסכים איתי שלא היית צריך לומר דברים כאלה?" הייגל, כמו תינוק שננזף, השיב: "כן. אני מסכים. כבר אמרתי את זה".
המבוכה של הייגל לא נגמרה כאן. בהמשך השימוע אמר הסנאטור הרפובליקני טד קרוז כי הוא מודה להייגל "על השירות המכובד וההקרבות האישיות שלך והלחימה למען
המדינה", ואז שלף קטעי ראיונות של הייגל ברשת אל-ג'זירה, שבהם דיבר הייגל על יחסה של ישראל לפלסטינים ועל מלחמת לבנון השנייה, וכן השמיע קטעים שבהם מגדיר הייגל את ארה"ב של בוש "מדינה שתלטנית".
"סנאטורים רפובליקנים חבטו בצ'אק הייגל", נכתב באתר "פוליטיקו" לאחר השימוע. העיתון "ניו יורק טיימס" כתב: "העמדות של הייגל עמדו תחת ביקורת אכזרית של הרפובליקנים". והעיתון "וול סטריט ג'ורנל" סיכם את העניין: "המועמד למשרד ההגנה הייגל נתקל במטח של הרפובליקנים".
לפנייה לכתב/ת 
