החוויה מדברת: ארה"ב נרגשת לקראת הסופרבול
לחלק גדול מהאמריקנים לא ממש חשוב אם בוליטימור תנצח, או בכלל סן פרנסיסקו. הם פשוט ממצים כל רגע בסופ"ש הכי מהנה של השנה. צפו בהכנות לגמר הגדול
עוד ב-ynet ספורט:
- צפו בעוד מופע גזענות של אוהדי בית"ר
- דייויס: ישראל בפיגור 2:0 מול צרפת
- מכה לחולון: שון דניאל הושעה לחצי שנה
- מג'ק בראיינט: איזה מהפך עבר על קובי?
מאז שנחתתי בארה"ב, אפילו לפני שדרכתי בניו אורלינס, זה כל מה שהאנשים מסוגלים לדבר עליו, על הגמר בין בולטימור רייבנס לסן פרנסיסקו 49'. המטוס כולו רחש וגעש בשיחות, ניתוחים, הימורים. בין האיש עם הכובע, האישה עם החולצה שגדלה עליה בשמונה מידות, הילד שהכדור לא יוצא לו מהיד – הסופרבול הוא יותר מאירוע הספורט הגדול ביותר שיש כאן להציע – הוא חג, מסיבה, קרנבל.
וכמובן שאפשר להכפיל את כל החוויות פי כמה ברגע שמגיעים לעיר הזאת. כאילו ניו אורלינס היא לא חוויה מספיק גדולה בפני עצמה, לחבר אותה עם סופרבול
זה מתכון בטוח לעדר של תיירים מבפנים ומבחוץ, אוהבי המשחק שמוסיפים עוד כמה גוונים לעיר. כמובן שהמקומיים היו מעדיפים לראות את הסיינטס שלהם משחקים בגמר הענק – אבל אי אפשר לקבל הכל. הם מסתפקים בקבלת פנים חמה לכל אוהד, ולא חשוב מאין הגיע. אירוח המסיבה, לפעמים, לא פחות כיף מאשר לראות את הקבוצה שלך מגיעה אליה.
גולת הכותרת כאן היא ה"NFL experience". המקום הזה הוא ההוכחה הניצחת לכך שאתה אף פעם לא מבוגר מדי מכדי ללכת לדיסנילנד. כי מי ששאלתי בפנים אישר בחיוך רחב: זה הדיסנילנד של המבוגרים, המקום השמח ביותר עלי אדמות – כמובן, אם אתה חובב פוטבול. אפילו אם לא, וכל התצוגות של הטבעות, החולצות והציוד מתבזבזות עליך, אתה לא יכול להישאר אדיש למגרש המשחקים בשביל הגדולים.
לאן שלא מסתכלים, יש משהו כיף לעשות. מטף ועד זקנות חולות ספורט (אחד המגזרים החביבים ביותר בעולם), המבקרים מתנפלים על כל פינה – כאן אפשר למדוד את דיוק הזריקה, שם את העוצמה שלה, במקום אחר לבעוט, או לרוץ ולתפוס כדור אחרי התחמקות מכמה מגינים. וכל מי שעומד מסביב דואג להריע או לנחם באחווה אחת גדולה של לא-יוצלחים ומעט יוצלחים שמנסים את כוחם באלמנטים של אחד הענפים הקשים בעולם.
לאיזו קטגוריה אני שייך? בואו רק נאמר שלמרבה המזל, לא היה מי שיצלם את ניסיונותיי במתקנים השונים. הישראלים, למרבה הצער, לא נולדו עם כדור הפוטבול ביד. טוב מאוד שהמארגנים דאגו להפרדה ורשתות ביטחון בזמן שניסיתי לשלוח מסירה א-לה פייטון מאנינג, כי המתנדבת הייתה צריכה ג'י-פי-אס כדי לאתר את הכדור שזרקתי.
יש גם כוכבים שחותמים על כל מה שתבקש, וכאלה שאפשר להצטלם איתם, והמון דוכנים של חולצות ומזכרות, ובירה, ואווירה טובה. ואז יוצאים בחזרה לרחוב. ועדר החולצות הצבעוניות לא עוצר שם. ישנם אנשים שאפילו לא השיגו את הכרטיס למשחק, אבל דאגו להגיע בשביל "המסביב". כי יכול להיות שבכל פינה בארה"ב מדברים על זה, אבל כאן, בימים הקרובים, חיים את זה.
והכיף הכי גדול? מעבר לאוהדי בולטימור וסן פרנסיסקו, לרוב האנשים כאן לא ממש משנה מה תהיה התוצאה (אלא אם דאגו לשים כמה שקלים עליה). העיקר החוויה, המשחק הגדול. בכל דרך שהוא לא ייגמר, כולם יעשו כיף. וזוהי, בעצם, המשמעות של חג.