כמות ואיכות - ייצוג נשים בכנסת החדשה

27 נשים נבחרו לכנסת ה-19 (22.5%). האם מספר זה (לעומת 23 בכנסת היוצאת), הוא הישג משמעותי? הישג בעל משמעות איכותית ולא רק כמותית? נראה כי מבחינה כמותית ההישג הוא צנוע. על השאלה האיכותית ניתן יהיה להשיב רק בהמשך הקדנציה. מה שניתן לומר בשלב זה הוא שהפן ה"נשי" התבסס כעניין מרכזי בזירה הפוליטית, מעבר לתוצאות המספריות.

כבר בבחירות הקודמות התברר כי יש "קול נשי". ציפי לבני הגיעה להישג כמפלגה הגדולה ביותר. בהמשך לניצחונה ובמידה רבה בזכות שינוי התודעה בציבור ביחס למנהיגות נשים, הצליחו שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון להיבחר לראשות מפלגותיהן. חברות כנסת רבות בליכוד, בעבודה, במרצ ובמיוחד בקדימה התבלטו בעשייה פמיניסטית וחברתית מרשימה וענפה בכנסת היוצאת. הנהגתן של שש מפלגות, שהשתתפו בבחירות, בידי נשים הייתה עוד ביטוי להתחזקות מעמדן הפוליטי של נשים בישראל.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

והזקנה עדיין במסדרון / זאב פלדמן

מי מפחד מאופוזיציה? / רון שביט

לעומת לבני, יאיר לפיד היה פתוח לביקורתן הנוקבת של נשים בתחילת דרכו הפוליטית, כשהקיף את עצמו בגברים מחוגי ההון והביטחון. בעקבות הביקורת הוא שיבץ ברשימתו נשים רבות. אם כי, את יעל גרמן, אישיות כובשת ופמיניסטית בנשמתה, הוא מיקם אחרי הרב פירון ורק במקום ה-3 ואת האישה הבאה, ד"ר עליזה לביא, מיקם רק במקום ה-7. ייתכן שאת ההצלחה הגדולה ביותר של הרשימה מגלמת כניסתה לכנסת של פנינה תמנו-שטה, בת העדה האתיופית, שהצהירה במפורש על כוונתה לפעול למען הקהילה המודרת והמוחלשת הזו ולמען קבוצות מוחלשות אחרות.

יחימוביץ' הוכיחה מנהיגות

בשונה מרוב הפרשנויות ביחס לתוצאות של מפלגת העבודה בבחירות, אני סבורה שיש לזקוף לזכותה של שלי יחימוביץ' הצלחה והישג משמעותיים. נטייתם של אנשי תקשורת ופוליטיקאים לרומם ולפאר מחד, ולבזות ולגדף מאידך בהינף קולמוס, היא שטחית ובעיקר הרסנית. עבודתה של יחימוביץ' בשיקום הריסות מפלגת העבודה הייתה יוצאת דופן וראויה להערכה. אין לבטלה בשל העובדה שמפלגת העבודה קיבלה "רק" 15 מנדטים במקום 17, שניבאו הסקרים, ובשום אופן אין לזלזל ביחימוביץ' בעקבות הצלחת מפלגת ד"ש/שינוי/מרכז של בחירות 2013. היא הוכיחה עצמה כמנהיגה נחושה עם יכולת ארגונית מנהיגותית יוצאת דופן, הרואה למרחוק. אם שועלי העבודה ייצאו למלחמת חיסול נגדה, סופם שיחסלו את עצמם ואת המפלגה החשובה הזאת.

יש לזכור גם כי המפד"ל ההיסטורית שינתה פניה עד ללא הכר, בוודאי מבחינת ייצוג נשים. לאחר כמה קדנציות ללא נשים ועם הצטמקותה המתמשכת - בין השאר בגלל ההתעלמות מציבור הנשים המסור של המפלגה, במסגרת תנועת אמונה - נכנסו לכנסת שלוש נשים ב"בית היהודי" (25%). נראה שגם מי שמתנגדת לתפישתן הפוליטית לא תוכל להתעלם מהעולם הנשי, של גידול ילדים ומהממד התרבותי-נשי, שהן מביאות לפוליטיקה.

אי אפשר לנתק התרחשויות ותהליכים אלו מפעילות השטח של ארגוני נשים רבים, שתרמו גם למודעות הציבורית ביחס לחשיבות השוויון הפוליטי לנשים וגם לביטחון העצמי של נשים, המעזות יותר ויותר להתמודד על תפקידי הנהגה. להתפתחויות הללו יש קשר עמוק גם למאבקים חברתיים רבים, שאותם מובילות נשים. המבחן של חברות הכנסת החדשות, שאותו על כלל הנשים בישראל ללוות בתמיכה וגם בביקורת, הוא במאבקן נגד הדרת נשים, למען השוויון שלהן בשוק העבודה ובכל תחומי החיים, בפעילותן למען הרחבת שילוב נשים בהנהגת המדינה. פעילות משולבת זו, של הנבחרות עם פעילות השטח, תביא להנהגה מאוזנת ושוויונית בישראל. 

פרופ' אסתר הרצוג, אנתרופולוגית חברתית, מרצה במכללה האקדמית בית ברל ובמכללת לוינסקי ומרכזת פרלמנט נשים .

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il