אל תמהרו לסגור את בתי הדין לעבודה
ההצעה הפתאומית לסגור את בתי הדין לעבודה טומנת בחובה שאיפה לכאורה לשינוי תוכנם של דיני העבודה
ערכאות בעלות מומחיות מקצועית מיוחדת - כמו בתי הדין לעבודה - נחשבות בדרך כלל למוסדות יעילים יחסית, כי התמחות אמורה להביא לכך שהשופטים מכירים היטב את הדין ואת סוגי הטענות והסוגיות, מה שמאפשר להם להבין את התיקים ולטפל בהם מהר יותר משופטי ערכאות כלליות. ועדת זמיר מ-2006, שבחנה את המבנה והתפקוד של מערכת בתי הדין לעבודה, ניסתה להעריך את יעילות בתי הדין לעבודה לעומת בתי המשפט הכלליים, אך לא העלתה תוצאות מובהקות, ולא ידוע לנו על ממצא אחר לפיו בתי הדין לעבודה אינם יעילים באופן חריג.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
חולים יקרים, חכו בסבלנות / תומר סעד
זכותם של החרדים לא ללמוד אנגלית / יהודה שיין
ייתכן שהמחשבה לסגור אותם אינה קשורה ליעילותם, אלא לתוכן הפסיקות. העובדה שלצד ההצעה לסגור את בתי הדין מופיעה גם הצעה לשנות את דיני העבודה המהותיים - הגבלת זכות השביתה של עובדים חיוניים - מרמזת על כך שמי שהעלה את הרעיון סבור שבתי הדין לעבודה עולים למדינה כסף בגלל האופי של משפט העבודה שהם פיתחו.
קיימת ביקורת עקבית על בתי הדין לעבודה שהם נוטים לטובת העובדים, אך קשה לאפיין מגמה אחידה בנושא זה, ובפועל הפסיקות נוטות בנסיבות שונות לכיוונים שונים. עם זאת, נכון יהיה לומר שבתי הדין לעבודה עוצבו מלכתחילה מתוך הכרה בפערי הכוחות המובנים בשוק העבודה ותוך התייחסות למאפייניה המיוחדים של מערכת היחסים שבין עובד ומעביד. לכן למשל יש בהם הגמשה משמעותית של סדרי הדין ודיני הראיות - מה שמאפשר גם לבעלי דין שאין להם יכולת לשכור ייצוג איכותי - בדרך כלל עובדים מוחלשים - לנהל הליכים מועילים. בתי הדין לעבודה לוקחים בחשבון את מערך הכוחות בין הצדדים בפיתוח המשפט, אך בכך אינם שונים מאוד מבתי המשפט הכלליים שמתחשבים בפערי הכוחות בין הצדדים כאשר הם דנים במערכות יחסים אחרות שמתאפיינות בחוסר שוויון מובנה בין הצדדים - כמו חוזים צרכניים, חוזי ביטוח ועוד.
ביקורת אחרת על בתי הדין לעבודה היא שהם נוטים לקדם משא ומתן ופשרות, בדגש בסכסוכים קיבוציים, במקום לפסוק. אך מנגד יש רבים שתופשים את יחסי העבודה כתחום שמתאים במיוחד ליישוב פשרני של הסכסוכים, וטוב שיש ערכאה נפרדת - שבה מכהנים באופן חריג גם נציגי ציבור שאינם שופטים מקצועיים - שיכולה לפתח תרבות מוסדית הולמת.
לתת ביטוי גם לקולות אחרים
נקודה זו מובילה לטענה רחבה יותר בזכות ההתמחות של בתי משפט: הפיצול של השפיטה לערכאות שונות מאפשר למערכת המשפט להכיל בתוכה כמה תפישות נורמטיביות, ולתת ביטוי מוסדי לפלורליזם שמאפיין חברה מורכבת ומגוונת כישראל. ריכוז השפיטה בתחומים מגוונים בערכאה כללית אחת מטשטש את המאפיינים השונים של הסכסוכים השונים ואת האפשרות לתת ביטוי לקולות נורמטיביים מתחרים בתוך מערכת אחת.
אכן, ניתן לשער שהייחוד המוסדי של בתי הדין לעבודה מאפשר להם לטפל באופן שונה ומותאם במערכות יחסים שאולי היו נתפשות אחרת בבית משפט כללי. כך למשל נשים העוסקות בזנות או מהגרי עבודה - קבוצות שבדרך כלל מטופלות כמושאים של המשפט הפלילי או של דיני ההגירה - זוכים להגנה במסגרת המוסדית הייחודית של בתי הדין לעבודה מכוח חקיקת המגן של משפט העבודה.
בפועל, בפני ועדת זמיר שבחנה ב-2006 את המבנה והתפקוד של בתי הדין לעבודה, תמכו גם העובדים וגם המעבידים בהמשך קיומם של בתי הדין, וזו גם הייתה מסקנת הוועדה. יצירת ערכאה מומחית לתחום, בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, הביאה לכך שהצדדים ליחסי עבודה היו יותר נכונים לגשת לערכאות הללו, ודרך תהליך זה קיבלנו משפט עבודה עשיר שספק אם היה נוצר אילולא הקמתם של בתי הדין.
כל זה לא אומר שערכאות מתמחות הן ההסדר הראוי לכל תחום במשפט. אך זה אומר שכאשר חושבים על התמחות בתי משפט, ראוי שנחשוב על השאלה הזו באופן מערכתי וכולל. ההצעה הפתאומית לסגור את בתי הדין לעבודה טומנת בחובה שאיפה לכאורה לשינוי תוכנם של דיני העבודה, ואם זה כך ראוי שהשאיפה הזו תיאמר בצורה ברורה ולא תוסווה בהצעה לשינוי מוסדי נקודתי.
ד"ר אורי אהרונסון הוא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. ד"ר הילה שמיר היא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
