מוסלמים אחים? אחמדינג'אד מגיע השבוע לקהיר
תהום פעורה בין המשטר השיעי באיראן לבין השלטון הסוני במצרים. למרות זאת, ההתחממות ביחסים תגיע לשיא בביקורו ההיסטורי של נשיא איראן בפסגת המדינות המוסלמיות בקהיר - ביקור ראשון של מנהיג איראני במצרים זה 34 שנה. השאלה: האם זו התקרבות של ממש, או שהמחלוקות דוגמת סוריה יישארו?
מחמוד אחמדינג'אד יעשה השבוע מה שאף נשיא איראני לא עשה מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979, ויבקר במצרים. נשיא איראן יעמוד בראש המשלחת של ארצו לפסגת ארגון שיתוף הפעולה האיסלאמי (OIC) שתיערך בקהיר ברביעי ובחמישי. "אני מקווה שהיחסים האיראניים-מצריים יחזרו לרמה דיפלומטית מלאה", אמר הערב (שבת) ראש משרד האינטרסים האיראני בקהיר, דרג דיפלומטי הנמוך משגרירות, לסוכנות הידיעות רויטרס.
האירוע הוא תוצאה של ביקור דומה של נשיא מצרים מוחמד מורסי בטהרן באוגוסט בשנה שעברה, שבמהלכו הסכימו הוא ועמיתו האיראני לפתוח מחדש את השגרירויות באופן הדדי. אולם, חרף ההצהרות בקרב שני הצדדים על הרצון להעלות את הדרג הדיפלומטי, עד כה לא הוכרז הדבר רשמית.
ההתפתחויות ביחסי איראן-מצרים:
- איראן בוחשת במצרים: שר פוטר בגלל בכיר טרור
על רקע האירועים הללו עולות תהיות רבות באשר להתחממות ביחסים בין מצרים לאיראן בעידן מורסי. בעידן מובארק קיבלה איראן כתף קרה מהמשטר המצרי, ולהיפך, והיחסים היו בקיפאון עמוק – המשך ישיר לניתוק היחסים בשל חתימת מצרים על הסכם קמפ דיוויד עם ישראל.
יחס שונה מהאחים המוסלמים
קשה להתעלם מההתפתחויות בחודשים האחרונים. באוגוסט נפגשו השניים בכינוס במכה של אותה הוועידה שאמורה להתכנס בקהיר השבוע. כלי התקשורת הערביים הבליטו את הנשיקות והחיבוקים בין השניים - מראות שלא היה ניתן לראות בזמן מובארק. כשבועיים לאחר מכן הפתיע מורסי בכך שנענה להזמנה של אחמדינג'אד להשתתף בוועידת המדינות הבלתי מזדהות שנערכה בטהרן.
עוד סימן להתחממות החיצונית עלה מהדיווח כי מפקד זרוע הביון וטרור של משמרות המהפכה באיראן, "כוח קודס", קאסם סולימאני, ביקר במצרים בסוף דצמבר ונפגש עם יועצו של מורסי לענייני יחסי החוץ, עיסאם אל-חדאד. לפי הדיווח, השניים דנו באמצעים להשתלט על מנגנוני הביטחון במצרים. במצרים מיהרו להכחיש את קיום הפגישה, שלפי הפרסומים הייתה ביוזמתם של האחים המוסלמים.
גם שר החוץ האיראני עלי אכבר סאלחי היה שותף למאמצי ההתקרבות. סאלחי הציע שמצרים תארח את סבבי השיחות הבאים בין איראן לבין מעצמות המערב בסוגיית הגרעין. היום אמר ראש ועדת החוץ והביטחון בפרלמנט האיראני עלא א-דין ברוג'רדי כי הוא מעריך שהשיחות ייערכו בקזחסטן, אך קהיר עדיין היא אפשרות שעומדת על הפרק. לדבריו, האמריקנים מכשילים את קיום השיחות במצרים כדי לסכל את חיזוק היחסים בין שתי המדינות.
למרות המתיחות הגבוהה בין שיעים לבין סונים באזור, לפחות כלפי חוץ הצהיר שגריר מצרים בלבנון אשרף חמדי שבקהיר סימנו את ההתקרבות לציר השיעי כמטרה. בדצמבר הוא אמר שבמצרים חותרים להידוק היחסים עם חיזבאללה, מתוך הבנה כי הארגון משחק תפקיד מרכזי בפוליטיקה הלבנונית. השגריר המצרי גם שיבח את חיזבאללה על כך "שמדובר בתנועת התנגדות שעשתה עבודה טובה בהגנה על האדמות הלבנוניות ובניסיון להשיב את השטחים הכבושים שבידי ישראל".
בנובמבר השתתפה משלחת מצרית רשמית מהשגרירות בעצרת שקיים חיזבאללה בביירות, לראשונה מאז נפילת משטר מובארק. בתקופת המשטר הקודם בקהיר היחסים עם משטרו הגיעו לשפל באפריל 2009, אז נחשפה התארגנות טרור של עשרות פעילי חיזבאללה שתכננו לבצע פיגועים בסיני נגד תיירים ומטרות ישראליות.
הסיבה: משבר עם איחוד האמירויות?
אולם, למרות הדברים הראוותניים הנאמרים משני הצדדים, גורמים במצרים העריכו בפני ynet כי מתחת לפני השטח עומד אינטרס מצרי פנימי צר. להערכתם, הסיבה להתקרבות לאיראן היא משבר ביחסים עם איחוד האמירויות, בשל מעצר חברי תא של האחים המוסלמים במדינה. לטענת איחוד האמירויות, הם ניסו לחתור תחת המשטר.
מדינת המפרץ היא אחד השחקנים העומדים בחזית נגד התפשטות ההשפעה האיראנית-שיעית באזור, יחד עם שכנותיה ובראשן סעודיה. לקלחת יש להוסיף את העובדה שאיחוד האמירויות מארחת את אחמד שפיק, מועמד לנשיאות מצרים שהפסיד למורסי, שגם היה ראש הממשלה האחרון של מובארק. הוא דרוש לחקירה במצרים בגין פרשיות שחיתות.
כמו כן, למשבר הזה מוסיף שמן למדורה מפקד משטרת דובאי דאחי חלפאן, הזכור מפרשת חיסולו של בכיר חמאס, מחמוד אל-מבחוח.
חלפאן לא מפספס שום הזדמנות כדי לתקוף את האחים המוסלמים במצרים בחשבון שלו ברשת החברתית "טוויטר".
תוקף לתפיסה שהתחממות היחסים בין קהיר לטהרן מתקיימת בעיקר על פני השטח נותנות ההתבטאויות החריפות נגד מורסי סביב המשבר בסוריה. כבר בפסגה במכה באוגוסט צפו חילוקי הדעות בין הצדדים. נשיא מצרים אמר שבשאר אסד חייב להסתלק מהשלטון, עמדה שבטהרן, בעלת הברית הקרובה של אסד, אהבו פחות לשמוע. אותם הדברים גם גרמו למשלחת הסורית בראשות שר החוץ וואליד אל-מועלם לצאת מהאולם במחאה.
מורסי זוכה לקיתונות של ביקורת בכלי התקשורת המזוהים עם משטר אסד, ובהם גם כלי תקשורת איראניים, בייחוד בימים האלה שבהם המחאה נגדו מבית מתגברת עם כל יום שעובר. וגם מעבר לעמדתו בנושא סוריה, שאינה נעימה לאוזניים איראניות, יהיה קשה לצדדים לגשר באופן מעשי על הפערים העמוקים בין שלטון האחים המוסלמים הסוני לשלטון האייתוללות השיעי. כך שהמציאות המדינית במזרח התיכון מספקת תמונה מעורבת מאוד, שמקשה להצביע על כיוון ברור על ציר מצרים-איראן.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
