קריסטין קאשור: "ספרות פנטזיה צריכה גיבורות"

בשנים האחרונות ניתן לזהות שתי מגמות חזקות במיוחד בספרות לבני הנעורים: הראשונה, סדרות ספרים ממשיכות של ספרות פנטזיה על תתי-הז'אנר השונים שלהן, והשנייה, גיבורות נערות שהתופסות את מקומם של הגיבורים הנערים במרחב הפנטסטי, שהוא לרוב רווי באלימות, הרס והרפתקאות. אף על פי שגיבורות היו קיימות גם קודם לכן, הופעתן של סופרות חדשות בספרות הפנטזיה לנוער, הביאה למדף הספרים מניין גדול יותר של גיבורות - כולן חזקות, עצמאיות ואמיצות.

• אז איך נבראה הארץ התיכונה ?
• על אהבה גדולה מהחיים ומהספרים
• רולינג למבוגרים: מכונה משומנת היטב  
  

אחת מהסופרות הללו היא קריסטין קאשור, מחברת הטרילוגיה "שבע הממלכות". שני ספרים תורגמו עד כה לעברית: "מחוננת" ו"אש", שראה אור לאחרונה. הספרים תורגמו בידי אינגה מיכאלי ויעל אכמון בהתאמה, ופורסמו בהוצאת כנרת זמורה-ביתן.

"אש". רומן ובו גיבורה עצמאית וחזקה

במרכז כל ספר בסדרת "שבע הממלכות" של קאשור, שכל אחד מהם, אגב, עומד בפני עצמו, ניצבת נערה אחרת בעלת כוח מיוחד, שיש בקיומו גם קללה וסכנה. בספר החדש, הנערה ששמה "אש" (במקור Fire), ניחנה ביופי מכשף וביכולת לקרוא מחשבות ולשלוט בהן. אולם כוח העל הזה מסב לה סבל רב, והיא מתעבת את כוחותיה. כפי שקורה גם בספר הראשון בטרילוגיה, מפגש עם נסיך משנה את המצב, והיא נסחפת למסע הרפתקאות סבוך ומפתיע, כאשר היא נקראת להשתמש בכוחותיה על מנת להכריע מלחמה. כמצופה, היא נאלצת להתמודד עם שדים מהעבר, בעוד עתיד הממלכה כולה מונח על כתפיה.

הגיבורות של קאשור הן חזקות ועצמאיות, ובייחוד בספר השני המאבק בין המינים מורגש מאוד, ומהדהד כאלמנט דרמטי המטעין את היצירה במסרים חברתיים. בראיון דרך הדואר האלקטרוני מספרת קאשור: "זה יגרום לי שמחה רבה לחשוב שהקוראות שלי מוצאות את הגיבורות חזקות. אני חושבת עליהן במונחים כאלו, כמובן, אבל על הקוראות לפרש זאת כרצונן. יותר משמדובר במאבק בין המינים, אני מתעניינת בדינמיקה של כוח בין אנשים, ובכל הסוגים השונים של כוח שיכולים להיות לאדם".

קאשור מצטרפת לסופרות אמריקניות צעירות כדוגמת אלי קונדי, לורן דסטפנו וקסנדרה קלייר שכותבות יצירות בז'אנר הפנטזיה, וזוכות להצלחה רבה. הטרילוגיה שלה עוררה הדים בכל העולם, והספר הראשון בסדרה אף זכה במספר פרסים ובביקורות מצוינות. גם הקהל הישראלי הצביע בעדה, והספרים גורפים שבחים. על אף ההצלחה, קאשור טוענת כי היא לא חשה מחויבות כלפי קוראיה. "אני מוקירת תודה עצומה לקהל שלי, לא יכולתי לעשות זאת בלעדיהם", היא מסבירה. "אבל המחויבות שלי היא כלפי הדמויות. אני חושבת שזה מסוכן לנסות ולכתוב עבור קהל ספציפי. אתה כותב בשירות הספר, ואם יש לך מזל, הקוראים מעריכים זאת ואת התוצאה".

כיצד בנית את עולם שבע הממלכות?

"הרבה חלימה בהקיץ, שאחריה הגיעה הרבה עבודה קשה. וכמו כן, חיים שלמים של קריאה. אני חושבת שכל ספר שקראתי השפיע על הכתיבה שלי במובן זה או אחר. למען הדיוק, אמנה את סופרות הפנטזיה טמורה פירס ורובין מקינלי כהשפעות מדויקות על היצירה שלי. הפרטים של שבע הממלכות הושפעו במידה רבה על ידי הדרישות שנוצרו מהעלילות שכתבתי.

"לדוגמא, היתה נקודה במהלך הכתיבה של 'מחוננת', שהבנתי ששתיים מהדמויות מתקדמות מהר מדי במרחב עבור העלילה שלי. אז החלטתי שהמרחב צריך יער אדיר ורכס הרים בלתי ניתן למעבר. נהייתי טובה יותר בלצפות את הצרכים שלי מאז, וגם זהירה יותר. הבעיה עם כתיבת סיפורים ארוכים המתרחשים באותו עולם, היא שאני נשארת תקועה עם הבחירות שעשיתי בעבר".

קאשור מוסיפה כי יש לה עניין רב יותר בעלילות, מאשר בניואנסים הקטנים. "העלילות זה מה שמעניין אותי", היא אומרת, "כיוון שאני עומדת להיתקע איתן במשך שנתיים או יותר בעת כתיבת ספר, אסור שהן ישעממו אותי. מתוך כך אני מנסה להתמקד בתגובות וברגשות שהדמויות שלי יחוו באירועים שמתרחשים. כקוראת, תמיד העדפתי סיפורים שבהן הדמויות נעות, לצד רגשות ריאליסטים, דיאלוגים אמינים, ותגובות שקשורות זו לזו ויוצרות רצף מעניין. אלו הדברים שהופכים ספרים לבלתי נשכחים עבורי, וזה מה שאני מכוונת אליו גם בספריי".

מפלט לעולם אחר

קאשור נולדה ב-1976באזור כפרי בפנסילבניה. בבגרותה למדה באקדמיה, וכתבה עבודת מאסטר על קריאה ביקורתית בספרות ילדים. כילדה, היא קראה כל מה שיכלה למצוא בספריה המקומית. "קראתי מעט פנטזיה, אבל במקום בו גדלתי לא היה היצע רב עבורי. קראתי הרבה קלאסיקות, הרבה סיפורי תעלומות, ובאמת כל מה שיכולתי להשיג. קריאה היתה מפלט משמח עבורי לעולם אחר".

מדוע בחרת לכתוב בז'אנר הפנטזיה?

"כל ז'אנר הוא עדשה שונה שדרכה ניתן לראות את המציאות. כך גם בנוגע לריבוי דמויות הגיבורות בספרות הפנטזיה בשנים האחרונות. הגיבורות שלי, 'קטסה', 'אש' ו'ביטר בלו' היו גיבורות-בנות, כיוון שהדמויות שנכנסו למוחי, הציתו את דמיוני וגרמו לי לכתוב רומן - היו בנות. אני שמחה מאוד על כך, משום שיש כל כך הרבה גיבורים בנים, וטוב להרגיש שאני עוזרת ליצור איזון. בילדות שלי הייתי צריכה לשים את עצמי, כקוראת, במקום דמות של בן, ובשלב מסוים זה הפך למעייף ומתסכל".

ב"אש" את מתמודדת עם שאלות של יופי וכוח, מלחמה ומיתוס - אבל מאירה את כל אלו באור מאוד ביקורתי.

"בביקורת על 'אש' ב'לוס אנג'לס טיימס' היה משפט שנשאר איתי עד היום: 'כיוון שיצרה הקצנה של החוויה הנשית בדמות המפלצתית של אש, קאשור יכולה להיות כנה עד ברוטליות, בנוגע למציאות של חיי נערות'. השורה הזאת היממה אותי והייתי שמחה בה, כיוון שבסופו של דבר, כל מה שניסיתי לעשות עם 'אש' היה לספר סיפור על אישה צעירה מסוימת, שחוויותיה, אני מניחה, נוגעות בחייהן של נשים אמיתיות רבות - צעירות ומבוגרות.

"אולי בגלל שנתתי לדמות של 'אש' יכולות מוגזמות ומאפיינים קיצוניים, התאפשר לי להפנות את תשומת הלב לנושאים רחבים יותר. אבל בזמן הכתיבה, חשתי שהמחויבות שלי היא כלפי אש: לספר את הסיפור הפרטי שלה, ולמצוא את המילים שיתארו כיצד זה מרגיש להיות היא".

בימים אלו עובדת קאשור על שני ספרים שונים, שאינם בז'אנר הפנטזיה. "אחרי הספר האחרון בטרילוגיה, אותו כתבתי במשך ארבע שנים", היא מתוודה, "הרגשתי שאני צריכה קצת הפסקה מפנטזיה. אבל אגלה כי סיפור פנטזיה חדש מתחיל להתגבש במוחי. אני מניחה שלא יעבור זמן רב ואשוב לכתוב גם בז'אנר הזה".

איזה יחסים נבנים בינך לבין הדמויות כשאת כותבת? האם קשה לך להיפרד מהן?

"התשובה שלי לשאלה הזו תהיה שונה ממה שהייתי משיבה לפני שסיימתי לכתוב את

הספר האחרון בטרילוגיה. כששני הספרים הראשונים ראו אור, הייתי במצב של חרדה, בעיקר מתוך ההכרח לשמור על עצמי מביקורת של קוראים, ולזכור שזוהי תפיסתם את היצירה ושאסור לי להיות מושפעת ממנה. זה לא היה קשור כל כך לפרידה מהדמויות. לא הרגשתי שאני נפרדת מהן, אולי כיוון שמעולם לא הרגשתי באמת שהן היו שלי מלכתחילה.

עם הספר האחרון זה לא היה כך: משהו בנערה הצעירה הזו, ייתכן וזה היה הפגיעות הספציפית שלה או היותה רגילה כל כך, גרם לי להיקשר אליה מאוד, יותר מכל דמות אחרת. הרגשתי במובן מסוים כאילו היא בתי. היה לי קשה מאוד להיפרד ממנה. הייתה לי תחושה מוזרה ולא הגיונית שאני זונחת אותה, זורקת אותה באטימות אל העולם המפחיד. כשסיפרתי לאחותי את תחושותיי, היא אמרה את הדבר הנפלא והמנחם ביותר: 'אם לא הייתי מרשה ל'ביטר בלו' לצאת אל העולם, היא בכל מקרה היתה מתחילה להתגנב החוצה בלילות'".