שיעור בתפוצה רחבה
לימור מילר דיברה על גלעד שליט. אריאל דהאן התרגש לשמוע את התקווה בשיקגו. ורונית לוגסי סיפרה איך מעבירים שיעור כשלא רחוק מבית הספר נופל טיל. חמישה מזוכי תחרות "המורה של המדינה" ביקרו בקהילות היהודיות בצפון אמריקה וחזרו עם תובנות, ועם לא מעט גאווה ישראלית
- תלמידים, מורים, הורים - זה הזמן שלכם להצביע למורה של המדינה
"הטריד אותם גם איך הילדים והמורים מגיבים רגשית למצב. הסברתי שיש שעות קבועות במערכת הנקראות 'כישורי ,'חיים שבהן אנו נותנים לילדים כלים להתמודד עם מצבי פחד ולחץ. התוודיתי שגם אני לוקה בסוג של חרדה כשאני נוסעת מבית הספר הביתה, מרחק 15 דקות נסיעה, וסיפרתי על הקונפליקט - האם לעצור בזמן אזעקה ולהישכב לצד הכביש או להמשיך בנסיעה? הם מאוד התרגשו והזדהו. אנשי הקהילה בכו ממש, וחלקם ניגשו בסוף ההרצאה ונישקו אותי."
לוגסי היא אחת משישה מורים מובחרים ומצטיינים שהוכתרו בשנה שעברה בתואר "המורה של המדינה," בתחרות שיזמו מפעל הפיס, "ידיעות אחרונות," הסתדרות המורים ו-.ynet יחד איתה המריאו לארה"ב ארבעה זוכים נוספים: נינה מורצ'ניק, לימור מילר, גדי אברהם ואריאל דהאן - כחלק מהפרס שקיבלו כזוכי התחרות. זוכה נוסף, ראמי ארפאעיה, לא יכול היה להצטרף למסע.
חמשת הזוכים חצו את האוקיינוס בטיסה מתנת אל על, לביקור שכולו אורגן ותואם על ידי הסוכנות היהודית. "מה שאפיין השנה את הנסיעה היה דגש על חשיפת העולם היהודי בתפוצות למורים בישראל," אומר אלן הופמן, מנכ"ל הסוכנות. "אנו סבורים כי מנהיגים חינוכיים בישראל ובעולם עומדים בפני דילמות משותפות, וכי דיון משותף בהן יביא לחיזוק תחושת השייכות והמחויבות ההדדית בעם היהודי. הדבר משתלב עם חיזוק הקשר בין בתי ספר בארץ ובתי ספר יהודיים בערים תאומות באמריקה וחיזוק לימודי התפוצות."
"זה היה אדיר"
כל אחד מחמשת המורים הזוכים בחר דרך ייחודית להציג את דרכי ההוראה שלו או להביא את ההוויה הישראלית לאמריקאים. גדי אברהם, מורה לגיאוגרפיה והיסטוריה בבית הספר הרב תחומי למדעים ואמנויות בנהריה, עבר בין הכיתות בבתי הספר בניו ג'רזי עם מצגת שהכין, שכותרתה: "מה אתה יודע על ישראל"? "הצגתי צדדים שונים של המדינה, והופתעתי לגלות שרבים יודעים עלינו הכל ואוהבים אותנו," הוא מספר. "ריגש אותי במיוחד לראות ילדים שרים 'ירושלים של .'זהב מצד שני נתקלתי גם ביהודים שמנותקים מישראל ואין להם בית כנסת וילדיהם כנראה יתחתנו עם לא יהודים. הדרך היחידה להגיע אליהם זה לשלוח אליהם הרבה מאוד שליחים."
לעומתו נינה מורצ'ניק, מורה למתמטיקה בתיכון "מופת-חופים" בחדרה שביקרה במונטריאול, קנדה, בחרה לעסוק בתחום שבו היא מתמחה".המתמטיקה היא שפה עולמית, אז הצלחתי לתקשר עם המורים שם למרות קשיי שפה," היא מחייכת".בארץ אני משתמשת בטאבלטים בשיעורים והופתעתי לגלות שבמונטריאול אף אחד לא משתמש בהם."
ואילו לימור מילר, סגנית מנהל ומורה לאזרחות והיסטוריה בבית ספר כצנלסון בכפר סבא, התארחה בקבלת שבת בבית ספר יהודי בקולו־ מבוס, אוהיו, ודיברה על הקשר בין שלום וחינוך. "סיפרתי על תלמיד ערבי שלמד בכיתה שלי, ובסוף י"ב שאלתי אותו: 'כל החבר'ה מתגייסים, מה אתה הולך לעשות עכשיו– '? והוא אמר: 'אני מתגייס לצבא .'השלום היה מרגש גם לראות אותם נושאים תפילה לשלום חיילי צה"ל בפרט וישראל בכלל. באחד השיעורים דיברתי גם על פדיון שבויים, ועל רון ארד וגלעד שליט."
אריאל דהאן מורה להיסטוריה, תנ"ך ומורשת בבית ספר יגאל אלון בחולון לימד בביקורו בקהילה בשיקגו על חיבור לערכים. "כיום, בעידן האינטרנט, חשוב להתמקד לא רק בהדגשים לימודיים, אלא להסתכל על התלמידים כעל מכלול. המורה כיום צריך למצוא את הפוטנציאל בכל תלמיד, לבנות בו ביטחון עצמי, לפתח אצלו ערכים," הוא אומר, ומגלה שחווה לא מעט רגעים מרגשים במהלך הביקור".ביקרתי בבית ספר יסודי ובדיוק קראו בתורה ושרו את התקווה, וזה עשה לי טוב. אני רחוק מהבית, בגולה, ופתאום יש חיבור של עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל - מה גם שהדגל התנפנף בכיתה."
מילר, מצידה, התרגשה במיוחד כשהתארחה בבית כנסת קונסרבטיבי. "לראשונה בחיי עליתי לתורה," היא מספרת".כמייצגת את נושא החינוך ואת ישראל, זה היה אדיר, מחמם לב. הרגשתי גאווה גדולה והתרוממות רוח שאני לא יכולה לתאר במילים. בכלל, הקהילה הביעה המון הערכה והערצה להתמודדות שלי כמורה עם הקשיים במערכת החינוך והחברה הישראלית. האמריקאים מתרגשים מפרסים, אז בכל מפגש עם התלמידים הם כל הזמן התפעלו מעצם הזכייה שלי בפרס."
שיאו של המסע לאמריקה היה ללא ספק הביקור בניו יורק, שם נפגשו החמישה אחרי כמה ימים שכל אחד מהם עשה בקהילה אחרת. לצד שופינג בשדה החמישית וצפייה במחזמר "מרי פופינס" בברודוויי, הם ביקרו בקונסוליה הישראלית ובסוכנות היהודית. "נפגשנו עם אנשים שעושים למען הקהילה ומשמרים את ערכי היהדות והקשר לישראל בגלל הפחד מהתבוללות," מספרת לוגסי, ודהאן מוסיף: "למדנו על הפעילות והקשיים של אנשי הסוכנות ועל התוכניות לעתיד. כולם חושבים שמטרת הסוכנות היא רק להעלות יהודים לארץ, אבל היא עוסקת גם בחיבור יהודים לקהילה, בעידוד הקשר והזיקה בינם לבין תושבי ישראל."
"להיות בבירת העולם הייתה חוויה נפלאה," אומר אברהם, ולוגסי מחזקת: "הבילוי במנהטן חיזק את הקשרים בינינו. זו הייתה משלחת ומוצלחת, עם הרבה חוויות וצחוקים משותפים."
רגע מסעיר עבור כולם היה הביקור בבניין האומות המאוחדות".היה מדהים לראות במציאות את האולם שבו נקבעים עניינים וגורלות,"
אומרת לוגסי ומילר מוסיפה: "פגשנו דיפלומטים ישראלים צעירים ומוכשרים המשרתים באו"ם, והתרגשנו לראות אותם מייצגים את האינטרסים של מדינת ישראל. לדעת שאנשים צעירים ומשכילים כאלה הם הפנים שלנו, זה מוסיף לתחושת הגאווה הישראלית." ואברהם מסכם: "היה משמח לגלות מפי המסבירים שאנחנו לא כל כך מוחרמים באו"ם כמו שנראה בתקשורת, ושלאנשי המשלחת הישראלית יש יחסים טובים עם המשלחות האחרות."
שומרים על קשר
ומה עם תובנות מהביקור? "אמנם קיבלתי הצעת עבודה בשיקגו אחרי שנשאתי נאום בפני 200 תלמידים ואנשי צוות וביקשו ממני להיות מורה בקהילה," מגלה דהאן, "אבל בחרתי כמובן לחזור לעבודה שלי בארץ. פגשתי באמריקה אנשים שמלמדים בשיטות לימוד מגוונות, התרשמתי מהשימוש בטכנולוגיה וממספר התלמידים הקטן בכל כיתה, והבנתי שאני יכול לשפר את עצמי עוד יותר בתור מורה."
מילר מגלה כי היא הופתעה מהיחסים בין המורים לתלמידים בארה"ב. "הם שומרים על ריחוק, אין אצלם חום והכלה. אצלנו יש פחות דיסטנס, יותר קשר, גם אחרי שעות הלימודים. המו־ רה הישראלי יותר מעורב בהתפתחות התלמידים ומעודד מוטיבציה," היא אומרת. "הביקור הזה היה חוויה מעצימה מיוחדת במינה. לראשונה הרגשתי מאוד מוערכת על ידי גורם חיצוני, והייתה בי תחושת גאווה להיות מורה ישראלית, סוג של שליחה שמייצגת את הנוער המצוין שיש לנו ואת הערכים הישראליים. חזרתי עוד יותר גאה במה שאני עושה. יחד עם זאת נחשפתי לשיטות ניהול וחינוך אחרות. קיבלתי מתנה לחיים."
מורצ'ניק מספרת כי השיבה הביתה הייתה מרגשת מאוד. "התלמידים שלי אירגנו לי קבלת פנים מאוד יפה," היא מחייכת. "זאת הייתה הרגשה נהדרת."
ולוגסי מספרת כי מאז חזרתה לארץ היא מרצה בפני תלמידים והורים על המסע. "אני לא מפסיקה לדבר על התחרות, ולספר כמה חשוב לשמור על הקשר עם היהודים בחו"ל."
גם בסוכנות היהודית מרוצים מהמסע. "המורים התקבלו בקהילות המארחות בחיבוק גדול וחלקם אף שומרים על קשר לאחר הביקור," מסכם הופמן. "חוויית הביקור חיזקה במידה רבה את היכרותם עם העולם היהודי בצפון אמריקה בכלל ועם פועלה של הסוכנות היהודית בפרט, והם אף ביקשו לתרום ולקחת חלק מעשי בהמשך הקשר מול הקהילות שבהן ביקרו. המורים השנה, יותר מכל שנה אחרת, ביקשו להיות מעורבים יותר גם בהמשך."
השנה נחגוג חמש שנים לפרויקט "המורה של המדינה." מהי בעיניך משמעות החיבור של הסוכנות היהודית לפרויקט הזה?
"לחשוף בפני העם היושב בציון את פעילות הארגון בצפון אמריקה ובעולם בנושא של זהות יהודית וקירוב העם היהודי לישראל. השנה סגן יו"ר הסוכנות היהודית רני טריינין, שהוא גם חבר הוועדה הציבורית הבוחרת את המורים הזוכים, העלה את הרעיון של מפגש למורים הזוכים משנים עברו. המטרה היא ללמוד כיצד השפיעו עליהם הזכייה בתחרות, הביקור בקהילות היהודיות והמפגש עם מערכת החינוך היהודי ואנשים מובילים בקהילות. זה רעיון פשוט נהדר. "אנו מאמינים כי בכוח החינוך לייצר תודעה קולקטיבית יהודית המחזקת את השייכות למשפחה הגלובלית הזאת. הקשרים בין הקהילות בישראל ומחוצה לה נמדדות בתחושת הלכידות והאחריות ההדדית, והחוויה שאנו מעניקים למורים מדגישה כי התל־ מידים בארץ ובעולם שייכים לאותה שפה ערכית ושואבים השראה מאותם המקורות. זה מחזק את תחושת הקהילתיות היהודית ומצמצם את המרחק הגיאוגרפי והתרבותי".
מה הם היו אומרים: "היהדות הוכיחה שהאינטלקט הוא הנשק הטוב ביותר הקיים בהיסטוריה" (אלברט אינשטיין).
מפעל הפיס, ידיעות אחרונות, הסתדרות המורים ו-ynet מציגים: בואו לבחור את המורה של המדינה - היכנסו לאתר התחרות , מלאו את טופס המועמדות, ספרו לנו מי המורה שלדעתכם ראוי לזכות בפרס הצטיינות ובהכרה ציבורית, ואולי הוא יזכה להיות אחד מששת המורים המצטיינים אשר ייבחרו על ידי ועדה של אישי ציבור מובילים.
- ניתן להגיש מועמדות עד 2 במרץ 2013 בדף הפייסבוק "המורה של המדינה“ או באתר
