שירה חן: מתקעקעת כל שנה ביום ההולדת

עכשיו תורה של שירה חן: הזמרת, בוגרת "כוכב נולד", מי ששרה במהלך השנים לצד מוש בן ארי ומוקי ובאחרונה הוציאה אלבום בכורה מצטרפת אל סדרת הקעקועים שלנו, "מתחת למחט". בסדרה, אנחנו חושפים את הקעקועים המיוחדים על עורם של מוזיקאים ישראלים ואת הסיפורים של כל אחד ואחד מהם. על גופה של חן צוירו קעקועים רבים, רובם בשחור.

עוד ב"מתחת למחט":

קטן ולעניין: הקעקועים של סיוון טלמור

• אלישע בנאי: כשהמחט מגיעה ללב
• אורן ברזילי: קעקוע בהמשכים
  

קובי פרחי: על הכתף הלהקה, על היד המשפחה

היום היא כמעט בת שלושים והפעם הראשונה שהחליטה לחרוט על עורה היתה כשהיתה בת 16. "אמא של החבר שהיה לי אז התקשרה לסטודיו לקעקועים ואמרה שהיא אמא שלי ושהיא מאשרת לעשות את הקעקוע", היא מספרת על הקעקוע הראשון, כוכב שנמצא על ירכה, "התקעקעתי מאחורי הגב של אמא שלי והיא היתה מאוד נגד. מאז בערך פעם בשנה אני מתקעקעת ובשנים האחרונות זה קורה בכל יום הולדת שלי. הרגשתי שאני צריכה לתחום, אחרת אני אתפרע וזו גם אחלה מתנה לתת לעצמך ליום ההולדת. יש לי תשוקה ואהבה מאוד גדולה לקעקועים ואני מאוד אוהבת אותם שחור - ואם מדברים על זרמים, אז האהבה שלי היא לקעקועים שבטיים יותר.

והכוכבים הרבים שעל גופך?

"אני פשוט נמשכת לצורה הויזואלית, לא יודעת להסביר בדיוק למה. אני מאוד אוהבת אייקונים ויש בהם משהו שמתחבר אצלי לגרוב מסוים, לקצב אישי".

על גופה של חן הרבה כיתובים. בפעם הראשונה שהחליטה ללכת על המילה הכתובה היא חרטה "באהבה", על רגל ימין. "יש ציטוט של הזמרת ג'וני מיטשל: 'שירים הם כמו קעקועים'. ג'וני מיטשל היא אחת האהובות הגדולות של חיי והמשפט הזה כל כך מתחבר אליי ואני מאוד מזדהה איתו. שיר הוא הרי כמו קעקוע, אתה מקעקע וצורב איזה רגע מסוים ומה שיהיה אחר כך כבר לא משנה.

"הקעקועים שלי הם סוג של ציוני דרך. אם אני מגיעה לתובנה מסוימת אז אני מרגישה צורך לקעקע אותם בכדי לא לשכוח. כל המילים שכתבתי על הגוף הפכו להתחייבויות. הראשון היה 'באהבה' ברגל ימין, ואהבה תמיד מתרחשת עם הצעד הראשון שלך. בנוסף, זו סוג של תובנה שהגעתי אליה, שלא משנה מה אני עושה ולאן מגיעה, הדבר הראשון שמוליך אותי זה לעשות הכל באהבה".

על זרוע שמאל הפנימית קעקעה חן: "I Have A Home" (יש לי בית). "כל המושג של בית היה מאוד מאתגר בשבילי, ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 12 וחוויתי מעין התדרדרות של התא המשפחתי", היא מספרת. "כשזה קורה בגיל צעיר זה קצת מערער לך את האדמה שאתה דורך עליה. הייתי מאוד אדון לעצמי מאותו הרגע, כשלא היה אבא בבית שיגיד מה מותר ומה אסור, איבדתי לרגע את התחושה הרוחנית של הבית. אבל פתאום מצאתי אותה, הבנתי אותה, תוך כדי חוויות שעברתי. הבנתי שאני בבית, שהכל בסדר, לא משנה מה אני עושה ולאן אני הולכת".

אחר כך הגיעה הכתובת "Music" על ידה השנייה. "גם זו היתה התחייבות", היא אומרת, "היה לי מאוד ברור מה אני עומדת לעשות מגיל מאוד צעיר, אבל לא הייתי בעשייה מההתחלה. היתה תקופה ארוכה שהחלום עמד לנגד עיניי, ידעתי שאני הולכת לעשות מוזיקה וזו היתה ההגשמה העצמית שלי, אבל לקח לי הרבה זמן להתחיל להיות בעשייה כדי להגשים. אבל היה רגע שאמרתי לעצמי: 'אוקיי, סיימתי עם קו האופק של מתקרב ואני מתחילה לעשות, וקיעקעתי על עצמי את ההתחייבות".

בפעם האחרונה היא כתבה 'Peace Of Mind'. גם זו, כאמור, תובנה. "היו לי

 שנתיים מאוד קשות. אמא שלי נפטרה מסרטן, היא היתה חולה במשך שנה וחצי ונשמטה לי הקרקע מתחת לרגליים", היא אומרת, "אתה הרי בונה את עצמך לאורך השנים עם איזושהי אג'נדה מסוימת ושמחת חיים זה משהו שמאוד מאפיין אותי. בכל התקופה כשאמא שלי היתה חולה ואחר כך שנת האבל, לרגע איבדתי את האמונה בחיים. התערערה לי האמונה שממש לא הייתי בטוחה אם אני אמורה להמשיך ולעשות מוזיקה. לקח לי שנה וחצי לחזור לעצמי, וחזרתי חזקה וחכמה יותר".

על המשפט שהוקדש לאמה והדג בעל הכנפיים שעל זרועה, אחראי המקעקע הוותיק והמוכשר אבי וענונו, מי שהיה בן זוגה של חן. גם לדג משמעות מיוחדת: "הוא מסמל את שתי הדרכים של הדג, אם אתה שוחה במעלה הנהר או במורד, וזה משהו שמאוד חוויתי על עצמי לאורך הדרך, יש בי את כל היכולת לעשות הכל, אבל מה אני בוחרת לעשות עם היכולות הזו? זה מה שחשוב. הכנפיים היו סוג של שדרוג אני שוחה, אבל אני יכולה גם לעוף".

הקעקוע הראשון שבדרך כלל מבחינים בו בפגישה עם חן, הוא הצמיד הכפול שעל ידה השמאלית. "ברמה הויזואלית הוא מאוד קסם לי. אני לא אדם של תכשיטים והצמיד הוא איזושהי פירצה בחוק, הוא תכשיט קבוע. יש לי משמעות מיוחדת עבורו: זה מבחינתי סמל לזוגיות המושלמת. כל פס מסמל נשמה והנשמה היא נצחית ואינסופית, מעגל. הן לא מפריעות אחת לשנייה, לא מתנגשות ויש את השטח המשותף שזה העור במרכז, הוא משותף לשתיהן. זה המודל המושלם לזוגיות, והקעקוע שאני הכי אוהבת".

ולסיום, לא תמיד כולם רואים את הקעקוע של העובר בעל חבל הטבור ומעליו הילה, שקועקע בחלק האחורי של רגלה. חן מגלה כי הציור הועתק מתוך עטיפה של אחד האלבומים של להקת 'סיגר רוס'". "בזמנו הייתי הולכת באופן קבוע לחנות הדיסקים 'קרמבו', בשינקין בתל-אביב. הייתי יושבת שם הרבה ומקשיבה למוזיקה וקונה", היא מסבירה, "יום אחד נכנסתי וראיתי את האלבום מונח שם. יצאתי עם האלבום החוצה, צילמתי אותו, וירדתי רחוב למטה ל'ויז'ן טאטו' ואמרתי להם שאני רוצה את זה.

"אחר כך שהייתי בהודו החלטתי שאני רוצה להתקעקע והוספתי מעל העובר את הילת האינסוף, כך הקעקוע הפך יותר לשלי. חוץ מזה יש לו הרבה משמעויות, החיבור לחבל הטבור מתחבר למקום האינסופי, לבית ולהתכנסות פנימית. רק חבל לי שהוא למטה ברגל, הייתי רוצה לראות אותו יותר".