עיצוב כהלכה: בלוקים בסלון לזכר חורבן הבית
המקרר והכיריים ענקיים, ויש גם מטבח מוסתר שמשתמשים בו רק בפסח. המקלחת דומה יותר למקווה והסדינים בחדר השינה ממש לא מנומרים. יש עמדת נטילת ידיים, קיר לא מטויח לזכר חורבן הבית ואפילו ארון סתרים עם טלוויזיה חבויה. מעצבי הפנים מסבירים כיצד נראית דירה מעוצבת במגזר הדתי והחרדי
"3 דברים מרחיבים דעתו של אדם: אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים", כך אמרו חז"ל - ונראה כי הציבור הדתי משתדל להפנים אמירה זו. הצרכים והעדפות של המגזר הדתי והחרדי בשוק הדיור שונים מזה של החילוני, לא רק במיקום הגיאוגרפי ובשכנים - אלא גם ברהיטי הסלון, באבזור המטבח, בחדר המיטות ובמערכת החשמל.
- מחקר: חרדים אקדמאים מרוויחים פחות מחילונים
- 72 שעות חינוך לדתיים לעומת 47 שעות לערבים
- "אברך עולה למדינה 4,800-4,100 שקל כל חודש"
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
עם זאת, חשוב לציין שלא כל שומרי המצוות מביעים יחס שווה לנושא העיצוב. המעצב יפרח בן צבי מבדיל בין חרדים לבין חובשי כיפה סרוגה בכל הנוגע לעיצוב הבית. חובשי הכיפות הסרוגות, לדבריו, משקיעים יותר בעיצוב הבית.
אז תשכחו ממצעים מנומרים בחדר השינה, ממערכת קולנוע ביתית בסלון וממקרר בצבע ירוק רעל או אדום צועק. במקום זאת, עם הדתיים תדברו על "מיטה יהודית", מטבח מפריד בשר-חלב והרבה מקום לאחסון פריטים של כל הנפשות בבית.
המטבח: הכל בגדול, ותמיד פעמיים
"הדרישות הבסיסיות לעיצוב המטבח נובעות קודם כל מטעמי דת", מסבירה רינה אלקובי, מעצבת ראשית ומבעלי מטבחי Décor. לדבריה, "רוב הציבור הדתי מבקש שני כיורים - חלבי ובשרי, מקרר גדול ביותר להפרדת מזון בשרי וחלבי, תנורים רחבים, פלטה חשמלית וכמובן גם מקום לאחסון. כמו כן, יש משפחות דתיות בעלות אמצעים שיקימו מטבח נוסף מיוחד לפסח, שבדרך כלל יוחבא מאחורי דלתות".
גודל המשפחה והמצוות מצריכים כלים רבים וכך גם שטח אחסון רב. "אם במשפחות חילוניות יש חללים מתים, שהשימוש בהם הוא יותר עיצובי ופחות פונקציונלי, הרי שאצל הדתיים מקומות אלו מייד רלוונטיים כשטחים לארונות ולאחסון", מוסיפה אלקובי. לדבריה, "הדרישה בקרב הדתיים היא תמיד למטבח גדול יותר מאשר בקרב הציבור החילוני".
גם אבזור החשמל במטבח שונה אצל שומרי המצוות. "בקרב הדתיים יש צורך בסיסי בשמירה על בשר וחלב, מה שמצריך רכישת מוצרי חשמל כפולים - כמו תנורים, כיריים, מדיחי כלים ולעתים גם מיקרוגל", אומר שוקי שלו, מנהל השיווק של מטבחי הייטאצ'. לדבריו, "הצורך בשמירה על השבת מחייב בחירת מוצרים שבעת פתיחתה וסגירתה של הדלת - לא תדלק נורת תאורה".
באחרונה השיקה חברת Teka מוצרי חשמל יוקרתיים למטבח המותאמים למגזר החרדי, שחוסכים את הצורך לרכוש מכשירים נפרדים לבשר ולחלב. בין היתר משווקת החברה תנור דו-תאי שניתן להפריד בו מאכלי בשר וחלב ולהפעילם בו-זמנית, ללא חשש מזליגת אדים לתא הסמוך. בנוסף, החברה משווקת כיריים רחבים שיענו על הצורך בבישול למספר גדול של נפשות.
"במגזר הדתי שמים פחות דגש על המראה החיצוני של המטבח לעומת המגזר החילוני, בעיקר כשמדובר במוצרי חשמל, ומה שחשוב זה הפונקציונליות של המכשיר", מוסיף שלו. זאת ועוד, לדברי שלוב, בקרב הקהל הדתי האדוק יותר יש דרישה לפריטים בגוונים רגועים ועדינים, פחות נועזים ודומיננטיים. לעומתם, רוב הקהל החילוני יעדיף צבעים נועזים, ססגוניים ודומיננטיים, ופריטים בעלי נוכחות.
הסלון: זוכרים את בית המקדש
לא רק המטבח מקבל אופי מיוחד במגזר הדתי או החרדי. לדברי מעצבת הפנים קארין טפר, בבתים הדתיים יש מנהג להותיר ריבוע נסתר בבית שאינו צבוע, ואפילו כזה שאינו מחופה כלל וחושף בטון או חיקוי של אבני יסוד - זכר לחורבן הבית. אלמנט נוסף שלא ניתן לפסוח עליו הוא עמדת נטילת ידיים, שבדרך כלל תהיה ממוקמת מחוץ לשירותי האורחים ותהיה בנויה לתפארת.טפר מוסיפה כי הבית החרדי נבדל מהחילוני בתמונות שעל הקיר. לדבריה, יש למגזר קושי למצוא תמונות מתאימות, ולכן אפשר לבצע עבודת אמנות שמתפרשת על פני קיר שלם, כמו הכיתוב "אם אשכחך ירושלים" או פסוק מהתנ"ך.
גם הספריה בבית מצביעה על המגזר שמאפיין אותה. בבית ליטאי, למשל, לא נראה כמעט ארונות זכוכית שיגנו על הספרים. לעומת זאת, בבית החסידי, בנוסף לזכוכית יבקשו לרוב הדיירים גם פיתוחי עץ ומראה אירופי עשיר של עץ מגולף.
גם מערכת החשמל צריכה להיות מתוכננת מראש ובאופן מותאם לקהל הדתי או החרדי. חלק ממערכת החשמל מופעלת על ידי שעון שבת, ולשם כך יש צורך בהפרדה בין מעגלי המאור לבין השקעים. בנוסף, אם יש תריס חשמלי - הוא יהיה צריך להיות מגובה במנואלה ידנית על מנת שהדיירים יוכלו להשתמש בו ביום שבת.
יגאל סייג, מנכ"ל רשת הריהוט אליתה ליוינג, מסביר שההבדל בתפיסה בעיצוב הדתי לעומת העיצוב החילוני נעוץ בכך שבית דתי נוטה להיות קלאסי ושמרני יותר. "חלוקת תוכנית הבנייה ועיצוב פנים הבית במגזר הדתי מראה בבירור על עיצובים שמקבילים למסורת", הוא אומר.
לדבריו, "יש בעיצוב הדתי פינות אוכל גדולות ומרכזיות, הפרדה בצורת הישיבה בסלון (כורסאות של 3-2-1), פחות מרבצים ואין כמעט דלפק גבוה לשתיית הקפה של הבוקר לעומת החילוניים". עוד אומר סייג כי בסלון או ליד פינת האוכל ממוקם בדרך כלל מזנון עם תשמישי קדושה והרבה מאוד כלי כסף - אוסף של פמוטים, שופרות וספרי קדושה מיוחדים.
ומה לגבי התאורה בסלון? לדברי רמי ורד, יועץ תאורה בקמחי תאורה, במגזר הדתי לא יבחרו גופי תאורה קיצוניים בעיצובם, אלא בעיצובים קלאסיים, שמרניים ונקיים. מטעמי דת ושמירת השבת, מעדיפים במגזר הדתי לרכוש מנורות פלורוסנטיות או לדים משום שהן מחזיקות זמן רב יותר ואף יותר חסכוניות. הקהל החילוני, לעומת זאת, יעדיף מנורות פחות פונקציונליות - שמשרות אווירה מיוחדת בחללי הבית.
נקודות השקה בין החילונים לדתיים נעוצות בחיבה לנברשות. בקרב המגזר החילוני הנברשות מסמלות יוקרה וכוח, ומהוות פסל עיצובי ברחבי הבית. בקרב המגזר הדתי הן מזכירות את התאורה בבית כנסת ומבשרות את הקרבה לדת.
מיטה יהודית בחדר השינה, מקווה במקלחת
גם בחדר השינה קיימים הבדלים בעיצוב בין המגזר החילוני לדתי. לדברי סייג, "ההבדל הראשון הוא שהמיטה הזוגית בקרב הקהל הדתי מורכבת משתי מיטות נפרדות (מיטה יהודית), כך שגם עניין המצעים שונה במידות ובצרכים". באופן כללי, אומר סייג, "האווירה בחדר השינה מאוד נעימה ושמרנית - לא נמצא שם בדים אדומים או מנומרים".
בקרב המגזר החילוני התעוזה הרבה יותר, מוסיף סייג. לדבריו, העיצוב מודרני וחדשני יותר והדיירים נוטים לשנות את העיצוב או להוסיף פריטים חדשים באופן תדיר יותר. עם זאת, הוא אומר, ניכר כי הדתיים מתקדמים לכיוון הסגנון המודרני וחשוב להם יותר ויותר להיות טרנדיים ואופנתיים.
בקרב המגזר החרדי ישנה דרישה לבניית ארון סתרים מיוחד בחדר השינה, שם ימוקם מכשיר טלוויזיה שרק בני הזוג ידעו על קיומו - מבלי שהילדים יחשפו לתכנים המשודרים.
ומה עם חדר האמבטיה? ג'יימי הרננדורנה, מנהל השיווק של חברת HeziBank, מספר כי הטרנד הדתי בתחום הוא בניית מקווה בבית. לדבריו, "ניתן לראות כיום יותר ויותר דתיים בעלי ממון, המעצבים את חדרי הרחצה בביתם בהשראת מקווה, המהווה מעין ספא אלטרנטיבי".
עוד הוא מוסיף כי בחדר האמבטיה של המגזר הדתי יש אלמנטים דקורטיביים בעלי טקסטורות שונות כמו פסיפסים עם פרחים. "מוטיבים אלו מקורם בהשפעות סביבתיות ואלמנטים הנפוצים בבתי הכנסת. לעומת זאת, בשנים האחרונות נראה כי המגזר החילוני מעדיף את סביבתו נקייה ומנימלית עד כמה שניתן, נטולת ריבוי צבעים, עושר טקסטורות ופיתוחים", הוא מסכם.
לפנייה לכתב/ת 
