עושים משולשים / "הכל מקצועי"
התבוסה מול רוסיה אילצה את אלי גוטמן לשנות את כל קו המחשבה שלו. ביום רביעי מול פינלנד, כהכנה למפגש עם פורטוגל, הוא צפוי לזנוח את ה-4־4־2 המסורתי ולנסות משהו חדש: "שיטת המשולשים" ההגנתית
המציאות היכתה בפניו של אלי גוטמן במהלך משחק הנבחרת מול רוסיה בתחילת הסתיו. הסטירה הייתה כה חזקה, כה מצלצלת, עד ששינתה את כל קו המחשבה של המאמן הלאומי. גוטמן, שידוע כאחד שלא סוטה מהדרך שלו, נאלץ להתגמש.
חגיגת תקצירים ב-ynet ספורט:
- הפועל ת"א מתרסקת, הפסד ראשון לבנאדו / תקצירי ליגת העל
- רוני הדליק את החושך, סיסה פירק את צ'לסי / תקצירי הליגה האנגלית
- הפועל ירושלים ומכבי חיפה בחצי גמר גביע המדינה בכדורסל
- חוזרת לחיים? מכבי ת"א הביסה את בשיקטאש / תקצירי היורוליג
בחודשים הראשונים שלו בתפקיד האמין גוטמן בכל ליבו שהוא יצליח להכניס לנבחרת שיטת משחק ברורה, את השיטה שלו, את אותו 4־4־2 קפדני – ומצליח, יש לומר – ששיכלל בהפועל ת"א. הוא הצהיר על כך במסיבת העיתונאים הראשונה, והשנייה, לא הסתיר לרגע את התוכנית הברורה. אחרי המשחק הראשון, ההפסד לאוקראינה, גוטמן אמר לעצמו שזו רק תחילת הדרך. כשהגיע התיקו באזרבייג'אן הוא עדיין היה משוכנע שזה יעבוד, שלאט לאט השחקנים יקלטו. ואז באה רוסיה.
גוטמן לא שקע במרה שחורה אחרי אותה רביעייה. הוא הבין שהוא חייב לאלתר. הוא עיכל שאין לו מספיק ימי אימון, שהוא לא יכול לרכוש שחקנים מתאימים לשיטה, שאלה שכן מתאימים לא תמיד בכושר, שבעוד בימיו כמאמן ליגה ההבדל בין היריבות לא היה כל כך גדול, בנבחרת הפער בין אזרבייג'אן ולוקסמבורג לרוסיה ופורטוגל בלתי ניתן למדידה.
למאמן לאומי יש שתי אפשרויות בסיסיות. הראשונה היא לבוא עם שיטה מוכנה ולבחור שחקנים שמתאימים לה. השנייה, והמסובכת יותר, היא להתאים את הדרך לשחקנים. גוטמן בחר בדרך הראשונה, אבל המכה הרוסית העיפה אותו לצד השני. במצבה של נבחרת ישראל נדרשים שינויים, ניסויים, התאמות. אחרי קרוב לשנה בתפקיד הפילוסופיה השתנתה.
המשחק מול פינלנד מחרתיים הוא הזדמנות נפלאה לראות את השינוי הזה. הזדמנות טובה לכל אוהד לבחון דרכי משחק שונות עבור הנבחרת, להבין בעצמו מה עובד טוב יותר ומה פחות, לחשוב אילו התאמות נדרשות לקראת פורטוגל ומי השחקנים המתאימים ביותר לכך. גוטמן הוא מאמן שחושב המון על טקטיקה ועל שיטות משחק. המחשבות שלו הן הסיבה המעניינת לצפות בנבחרת ביום רביעי. אנחנו יכולים להיכנס לנעליו, לראשו.
הטקטיקה
פינלנד היא לא נבחרת ברמה של פורטוגל, זה ברור לכולם, אבל היא משחקת בדיוק באותו סגנון – 4־3־3 עם התקפות מעבר מהירות באמצעות כדורים ארוכים לאגפים. הפעולות האלה, מעבר הכדור המהיר של מיגל ולושו וז'ואאו מוטיניו ישר לנאני ולכריסטיאנו רונאלדו, הן אלה, יש להניח, שמדירות שינה מעיניו של גוטמן. זה גם בדיוק מה שחיסל את הנבחרת מול רוסיה.
כדי להתגונן בצורה הטובה ביותר גוטמן תירגל במשחק האימון מול הנבחרת הצעירה לפני שבועיים משהו חדש, אותו הוא אמור לבדוק גם מחרתיים – משחק עם חמישה שחקני הגנה. לא מדובר בטקטיקה רגילה של שלושה בלמים, אלא בחמישה שחקנים בקו אחד ולפניהם ארבעה קשרים שהוצבו בדיוק במרווחים שבין שחקני ההגנה.
השיטה הזו נועדה לעשות בעיות לסגנון המשחק של נבחרות כמו פינלנד ופורטוגל ואפשר לכנות אותה "שיטת המשולשים". אנחנו משתמשים במילה "משולשים" בהקשר לכדורגל כשקבוצות מתעללות ביריבות שלהן, אבל יש גם משולשים הגנתיים. בניסוי מול הצעירה יצר גוטמן ארבעה משולשים בין ההגנה לקישור (ראו תרשים), כך שהמשולשים הצדדיים אמורים להיות הכוח מול רונאלדו ונאני, והמרכזיים, בנוסף לשמירה על החלוץ, לעזור במקרה שהכדור עובר במהירות מצד לצד.
האפשרות השנייה של גוטמן היא שיטת המשחק הרגילה שלו עם ארבעה שחקני הגנה, שני קשרים מרכזיים, שניים יצירתיים בצדדים ושני חלוצים. זו הדרך בה הנבחרת של גוטמן שיחקה עד היום. זו הדרך בה השחקנים הכי רגילים לשחק. מצד שני, זו גם הדרך שחטפה את הרביעייה מרוסיה.
האפשרויות
כדרכם של מאמנים מתלבטים במשחק הכנה אחרון, אפשר לצפות שגוטמן ינסה את שתי האפשרויות אותן תירגל עד היום ולנו, כאמור, יש הזדמנות לחוות דעה עצמאית על היתרונות והחסרונות שלהן, ויותר מכל על ההתאמה שלהן לנבחרת ועל מוכנות השחקנים. אז על מה להסתכל?
לדרך שניסה וינסה גוטמן יש חסרונות. המשחק איטי יותר, ההתקפה מתחילה ממרחק גדול יותר. נצטרך לראות אם הנבחרת מצליחה לפתח משחק התקפה בשיטה הזאת (בעיקר באמצעות הצטרפות המגינים). אם הנבחרת תצליח להיות ביתרון מספרי במצבים המסוכנים, תמנע התקפות מתפרצות ותראה גם משחק התקפי סביר, יכול להיות שהדרך הזו חכמה למשחק מול פורטוגל. אם לא, שוב נראה את ה־4־4־2 הרגיל בו הנבחרת מתורגלת יותר, אבל, כמו שראינו מול רוסיה, גם חשופה יותר.
השחקנים
המשחק מול פינלנד הוא ההזדמנות האחרונה של שחקנים להראות לגוטמן בזמן אמת שמגיע להם להיאבק עם רונאלדו. הנה הפרמטרים החשובים המצופים מהם בשיטה החדשה. אלה שעל פיהם נשפוט אותם בחזרה הגנרלית.
בלמים. דקל קינן, דן מורי, טל בן־חיים, איתן טיבי ושיר צדק מתחרים על שלושה מקומות. הבלם האמצעי מבין השלושה ייבחן ביכולת שלו לנוע במהירות מצד לצד לעזרה לפי תנועת הכדור. הבלמים הצדדיים ייבחנו בעזרה שלהם למגינים.
מגינים. במערך של חמישה שחקני הגנה המגינים צריכים לעזור המון להתקפה. לכן, אם הנבחרת תשחק כך, לאלעד גבאי ולאבי ריקן יש אוטומטית יתרון על פני יובל שפונגין וגל שיש, אבל אחריות הגנתית היא זו שתכריע, בעיקר בצד ימין של הנבחרת, שם ישחק בחודש הבא רונאלדו.
קשרים מרכזיים. ביברס נאתכו יהיה בפנים מול פורטוגל. השאלה מי יראה ביום רביעי שהוא מתאים לשחק לצידו. פעם, הנעת כדור הייתה הסיפור אצל גוטמן. היום, גל אלברמן, מהראן ראדי ובירם כיאל צריכים להראות לגוטמן – ולנו – שחוץ מהגנה טובה הם יכולים לדייק דווקא בכדורים הארוכים קדימה.
קשרים בצדדים. ממשחקים קודמים ומה שקרה בחלון ההעברות הנוכחי אפשר להניח שהעמדה סגורה עם מאור מליקסון ועדן בן־בסט. השניים יצטרכו להראות שחוץ מיצירתיות ומהצטרפות לחלוץ הם מבצעים טוב את תפקידם כשפיץ של המשולש ההגנתי שלהם.
חלוץ. אם גוטמן יחליט על חלוץ שיודע לשחק עם הגב לשער, תומר חמד הוא הבחירה. אם יעדיף חלוץ שרץ לעומק ההכרעה תיפול בין שכטר לדמארי. בכל מקרה, לצערנו אפשר להאמין שנגד פינלנד החלוץ ייגע בכדור הרבה יותר מאשר מול פורטוגל.
לפנייה לכתב/ת 
