יעל נהרגה ואמה מגשימה את חלומה - הוספיס לחיות
לאחר שחייה של יעל האגר נגדעו באופן טראגי בתאונת דרכים ואיבריה נתרמו על פי דרישתה, מנסה אמה להגשים את חלומה. היא מציגה תערוכה מצילומיה של יעל שמכירתם תממן הוספיס לחיות. "היא רצתה לאפשר לחיות להזדקן בכבוד"
יעל האגר נהרגה בתאונת דרכים בדרך למסיבת יום הולדת לפני כשנתיים וחצי כשהייתה בת 32. היא הייתה חתומה על כרטיס אדי ואיבריה נתרמו והצילו חיים של מספר חולים. אמה, אילה, החליטה להנציח אותה באמצעות תערוכת צילומיה של יעל. ההכנסות ממכירתם נועדו להגשים את חלומה של יעל - הקמת הוספיס לחיות.
תרמו איברים - הצילו חיים
- השלום בתוכם: 27 השתלות בין ערבים ליהודים
התערוכה היא אוסף מצילומיה של יעל ממסעותיה של יעל ברחבי העולם. רק חודש לפני שנהרגה באופן כה טראגי היא שבה מאחד מטיוליה. "יעל אהבה חיות, אהבה לטייל ואהבה לצלם. אבל יותר מכל היא אהבה את החיים", אומרת בכאב אמה של יעל, אילה.
ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות, מסבירה: "התערוכה היא דרכה של אמה להגשים את החלום שבתה לא הספיקה בחייה. העיסוק בהנצחה הוא דרכם של בני המשפחה להמשיך ולכבד את חייו ואת זכרו, שפעמים רבים נקטעו באופן פתאומי, בדיוק כמו כאן. אמה הרי לא תשכח אותה לעולם, אבל עכשיו גם אנחנו לא".
רצתה להפסיק את המתות החסד של חיות
יעל ניהלה חווה לסוסים במושב יוגב, ובמקביל לניהול החווה למדה דיקור לבעלי חיים ועבדה יחד עם וטרינר בטבעון. "באמצעות עבודתה היא העניקה איכות חיים למאות כלבים וחתולים", מספרת אמה. "היא כל כך אהבה חיות, עד שהחליטה יחד עם הווטרינר להפסיק את המתות החסד של חיות הבית.
"היא רצתה לתת להם את המקסימום, עד שהם ינשמו את נשימתם האחרונה, ולא להמית אותם כי בעליהם כבר לא רוצים אותם", מסבירה אילה ואומרת, "היא רצתה לתת לחיות להזדקן בכבוד. היא לא הבינה איך אנשים מגדלים חיה במשך שנים רבות, וברגע שהיא חולה וזקנה, נפטרים ממנה כאילו הייתה חפץ שאין בו שימוש".
בחצר המרפאה אולתר מקום שבו הוחזקו החיות הגוססות, והורחב בכל פעם באמצעות תרומות וטוב לבם של אנשים. "היא נתנה לחיות והאנשים נתנו לה. זו הייתה נתינה תמורת נתינה".
כ-40 אלף המתות חסד של בעלי חיים מתבצעות כל שנה. "יעל רצתה לאפשר לאנשים בחירה בחיים. היא רצתה לקרוא למקום "הבית של יעל", שם שהציעה אחותה ענת, בהשראת ספר הילדים האהוב. היא תמיד אמרה שהחיות הם האהבה הכי גדולה שלי, ובאמצעות העבודה איתם היא מגשימה את החלום שלה", נזכרת אמה. "היא תמיד אמרה שאם לא תוכל לעשות את מה שהיא אוהבת, היא לא תהיה פה".
"לא יכולתי להסתכל בצילומים שלה"
שנה וחצי לקח לאילה להתחיל למיין את הצילומים. "היו 3000 צילומים, והייתי חייבת לנפות מהם. לא יכולתי להביא את עצמי להסתכל עליהם. זה היה כל כך קשה מבחינה רגשית", היא מסבירה. בסופו של דבר נבחרו 26 צילומים בגדלים שונים, ונבחר הסטודיו של האמן אייל שיפרון ביפו, שמנהלת חברתה של יעל.
אילה נזכרת: "היא למדה צילום גאוגרפי והצילומים שלה היו מדהימים. היא טיילה המון בעולם במקומות אקזוטיים ומרגשים, יחד עם כל המשפחה וגם בלעדינו. ותמיד ידעה לתפוס את הזוויות הכי מעניינות".
אילה מקווה שהתערוכה הזו תהיה רק סנונית ראשונה, והיא תהפוך למסורת. "אני רוצה שיזכרו אותה, שיזכרו כמה היא הייתה נהדרת, אבל בעיקר שיזכרו את המסר שהיה לה - אל תהרגו את בעלי החיים שלכם. יש אופציה, אפשר להעניק להם תקווה גם לקראת הסוף. זכותם לסים את חייהם בכבוד".
התערוכה המוצגת גם בסופי שבוע בסטודיו של האמן אייל שיפרון ביפו, תינעל ב-19.2. הכנסותיה קודש להקמת הבית של יעל
- ניתן לתרום גם באמצעות האתר
לפנייה לכתב/ת 
