מאיראן ועד הגזירות: לטיפולה של הכנסת ה-19

אילו קיצוצי תקציב יאושרו, ומי יתנגד להם? האם ישובו נציגים ישראליים לדון עם נציגים פלסטיניים על עתיד משותף באזור? וכיצד יגשרו על הערים בנושא השוויון בנטל? שאלות אלו הן חלק מהאתגרים הגדולים שניצבים לפתחה של הכנסת ה-19, אשר חבריה יושבעו מחר (יום ג'). המשכן יסמן שיא חדש במספר הדמויות החדשות שנכנסות אליו: 48 חברי כנסת חדשים יידרשו להכריע את גורלנו בארבע השנים הקרובות ויש להם עבודה לא פשוטה בכלל.

מי בעד קיצוצים בתקציב?

עוד לפני שיספיקו לשנן את מפת ההתמצאות ברחבי המשכן, ייאלצו הח"כים החדשים להעביר תקציב חדש שטומן בחובו גזירות קשות. מדובר באחת מנקודות המבחן הגדולות של הקואליציה הנוכחית. על פי החוק, תצטרך הממשלה החדשה להעביר תקציב תוך 45 ימים מרגע כינונה.

הח"כים החדשים, אתמול ביום עיון(צילום: גיל יוחנן)

התקציב צפוי לטמון בחובו גזירות קשות, והח"כים יידרשו לאשרו בפרק זמן קצר מאוד. על פי התחזיות כרגע צפוי לעמוד הקיצוץ על סכום שבין 15 ל-20 מיליארד שקל. השותפות הקואליציוניות יצטרכו לאשר אותו במסגרת החתימה על הסכם המו"מ וכתנאי לכניסה לממשלה. המפלגות שיצטרפו לקואליציה מודעות לכך שתמיכתן בתקציב מהווה עבורן מבחן וכך גם הקיצוצים שהוא טומן בחובו. אלה עלולים לעורר תסיסה בציבור נגדן.

עד כה סירב משרד האוצר לפרסם את תכניתו להתמודדות עם הגירעון העמוק, אבל ברור לכולם כי מתוכנן קיצוץ נרחב בתקציב, מהגדולים שידעה המדינה. ידוע גם כי קיצוץ זה הוא כה משמעותי, עד שראש הממשלה נאלץ להקדים את הבחירות מפני שלא היה סיכוי לאשרו כאשר עיניהם של חברי הכנסת נתונות לכיוון הקלפי.  

על גובה הגירעון החמור בקופת המדינה נודע כאשר בנק ישראל פרסם את ביקורתו על המדיניות התקציבית במרס 2012, וטען כי הממשלה התחייבה לשנת 2013 מעבר למה שביכולתה להוציא. גודל הצרה התחוור כאשר הוטלו גזירות המס ביולי 2012, ותזכורת נוספת לכך התקבלה כאשר פורסמו נתוני הגירעון - 39 מיליארד שקל.

גיוס לכול?

סוגיית השוויון בנטל צפויה להיות נקודת המחלוקת המרכזית השנייה של הכנסת ה-19. חוק טל פג בקדנציה הקודמת ובמקומו הייתה אמורה הכנסת לחוקק חוק חדש לגיוס בחורי ישיבות. אלא שבשל אי הסכמות בין מפלגות הקואליציה לא נעשה הדבר עד כה. במערכת הבחירות הפך השוויון בנטל לדגל שהניפו במהלך הקמפיין חלק גדול מהמפלגות. השאלה הגדולה היא איזה מתווה תביא הכנסת החדשה לאישור ועד כמה יצליח לתקן את "העוול ההיסטורי".

יש עתיד בראשות יאיר לפיד הצהירה כי תעמוד על רגליה האחוריות כדי שיחוקק חוק המחייב גיוס לכול, ואף הבהירה את נכונותה לשבת באופוזיציה אם לא יובטח כבר בעת המו"מ הקואליציוני כי הנושא יוסדר בחוק בכנסת הבאה. אך המגעים להרכבת הקואליציה חשפו עד כמה גדולים הפערים בין הצדדים. בכירי ש"ס הכריזו: "אין שום מצב שבעולם שבו יגבילו את מספר הבחורים שלומדים תורה. כל מי שרוצה ללמוד תורה - אנחנו ניתן לו ללמוד. לא יהיה אצלנו שום מכסות". אריה דרעי הבהיר: "לפיד מציב עמדות של שחור או לבן, בלי חבל הצלה. יש לנו תחושה שהם לא רוצים להגיע להבנות, אלא פשוט לדחוק אותנו החוצה, וחבל מאוד". 

מפגינים בבקו"ם, דצמבר 2012(צילום: בני דויטש)

(צילום: צביקה טישלר)

בשבוע שעבר אף נפגשו ראשי הסיעות החרדיות כדי לתאם עמדות בניסיון למזער את הפגיעה הצפויה בתלמידי ישיבות שכיום אינם מתגייסים לצה"ל. ש"ס ויהדות התורה פועלות להשגת בלוק חרדי שיכלול 18 מנדטים, כדי למנוע חקיקה שתחייב גיוס בני ישבות לצבא.

מו"מ עם השכנים

הבחירות האחרונות סימנו התחזקות משמעותית של גוש המרכז במפה הפוליטית ובהתאמה דורשות כמה וכמה מהמפלגות בכנסת התנעה מחודשת של תהליך מדיני. נתניהו, מודים גם בליכוד-ביתנו, לא יוכל להתעלם הפעם מן הכוח שנתן הציבור למרכז ומהמסרים שהוא מבקש להעביר. הכנסת והממשלה הקרובה יצטרכו לפחות להראות שהן מנסות.

הפלסטינים הבהירו זה מכבר כי "אופי הקואליציה בישראל עשוי להשתנות, אך הדרישות הפלסטיניות לפתיחת המשא ומתן לא ישתנו". את הדברים אמר יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בנאום בפני פסגת איחוד מדינות אפריקה. הוא הדגיש כי הדרישות הפלסטיניות נותרו בעינן - "הפסקת הבנייה בהתנחלויות, שחרור אסירים ופתרון כל סוגיות הליבה כגון ירושלים והפליטים".

גורמים בליכוד הודו כי בארבע שנותיה של ממשלת נתניהו לא נערכו מגעים עם הפלסטינים כלל. לאחר שהאו"ם העניק מעמד של מדינה משקיפה לפלסטינים, התחדדה הביקורת על ראש הממשלה ושר החוץ, וגורמים מדיניים טענו נגדם כי "במשמרת שלהם הוקמה המדינה הפלסטינית. זה יהיה רשום לעד על שמם".

בקרב המפלגות שעשויות להצטרף לקואליציה הבהירו התנועה, קדימה ויש עתיד כי תהליך מדיני הוא תנאי להצטרפותם לממשלה. אך אחד מהאקורדים האחרונים שעוד נשמעו מצדו של ראש הממשלה בנושא הגיע במתווה של חילופי אגרות בין אבו מאזן לנתניהו. "ספק אם המסמכים שמחליפים הצדדים ישנו את המצב בזירה המדינית", העריכו גורמים בירושלים המעורים בפרטי המסמך מטעם אבו מאזן.

ספטמבר 2010. מגעים אחרונים(צילום: AFP)

אך חודשים ספורים קודם לכן הוא הביע אופטימיות מאופקת בעקבות ההתפתחויות הפוליטיות בישראל, ואמר כי הוא מוכן לדון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בתהליך השלום אם זה יציע "כל דבר מבטיח או חיובי". אבו מאזן, שאמר את הדברים בראיון לרויטרס, הדגיש כי

נתניהו "חייב להבין" שהתנחלויות הורסות כל תקווה לשלום.

האיום האיראני ישוב למרכז הבמה?

במהלך קמפיין הבחירות הבהיר שוב ושוב ראש הממשלה כי הוא נחוש לעצור את איראן בדרכה להשגת נשק גרעיני. מדובר בנושא רגיש שגם הוא מפלג את הכנסת באופן קיצוני ומציג שתי עמדות מנוגדות לחלוטין, התומכים בתקיפה והמתנגדים לה. השאלות הללו יוכרעו אמנם בפורומים מצומצמים וחשאיים אבל יש מי שרואה עצמו בכנסת אחראי להציף את השיח הציבורי בנושא כדי שלא יתקבלו החלטות פזיזות.