"אין דמוניזציה בספרי הלימוד הפלסטיניים"
מחקר אקדמי ישראלי-פלסטיני בדק את נושא ההסתה בספרי הלימוד הישראליים והפלסטיניים והעלה נתונים מפתיעים לגבי הטענות להסתה. עם זאת, גילו החוקרים כי כל צד מתרכז באופן כמעט מוחלט בנרטיב של עצמו
אפיונים של דמוניזציה ושל דה הומניזציה של האחר אשר מעוררים את דאגתו של הציבור, נדירים גם בספרי הלימוד הישראליים וגם בפלסטיניים. כך עולה ממחקר אקדמי ישראלי-פלסטיני שפורסם היום (ב'). עורכי המחקר ציינו לשבח הן את מערכת החינוך הישראלית והן את הפלסטינית על ממצא זה. את המחקר ערכו פרופ' סמי עדואן מאוניברסיטת בית לחם, פרופ' דניאל ברטל מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' ברוס וקסלר מאוניברסיטת ייל.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
חברת הנאשם ברצח: "גדי ויכמן התקפל וברחנו"
חשד: התחזה לשוטר וביצע מעשה סדום בזרה
הטענות על הסתה במערכת החינוך הפלסטינית, והדרישה הישראלית לשינוי ותיקון ספרי הלימוד הפלסטיניים, עולות לכותרות מדי פעם בפעם בשנים האחרונות. "מועצת המוסדות הדתיים של ארץ הקודש" הזמינה את המחקר המדובר כדי לבדוק כיצד ספרי לימוד ישראליים ופלסטיניים מתארים אלה את אלה בנוגע לנושאים הקשורים לסכסוך ולשלום.
המחקר בוצע כאמור על ידי צוות אקדמי ישראלי-פלסטיני משותף וממצאיהם נבדקו על ידי ועדה מדעית מייעצת של מומחים בינלאומיים. הספרים הלימודיים שנבדקו נלקחו ממערכת החינוך הממלכתית בישראל וכן מבתי ספר חרדיים עצמאיים. הספרים הפלסטיניים נלקחו ברובם מספרי הלימוד של משרד החינוך ומיעוטם מבתי ספר עצמאיים פלסטיניים.
במחקר שמומן על-ידי משרד החוץ האמריקני נמצא גם כי הספרים של שני הצדדים מציגים נרטיב לאומי חד-צדדי שמציג את האחר כאויב ומתאר פעולות שליליות של האחר שמכוונות כלפי קבוצת העצמי. כל צד מציג את פעולותיו במונחים חיוביים כשהוא מתאר אותן כפעולות שמכוונות להגנה עצמית ושמטרתו היא שלום.
בספרים הישראליים התייחסו תיאורי האחר כאויב בדרך כלל להצגת התקפות אלימות נגד ישראלים והם תיארו את הפלסטינים לעתים תכופות כבעלי כוונות להשמיד את ישראל ולא לשלוט בה. תיאורי האחר כאויב בספרים הפלסטיניים התייחסו בדרך כלל לכך שהאדמה והמשאבים הפלסטיניים ניתנו ליהודים על-ידי המעצמות הבינלאומיות או שישראל נטלה אותם לעצמה.
אירועים היסטוריים מוצגים באופן סלקטיבי במטרה לחזק את הנרטיב הלאומי של כל אחד מהצדדים. ממצאי המחקר העלו בשני הצדדים כי קיים מחסור במידע על הדתות, התרבות, הכלכלה וחיי היום יום של האחר או אפילו קיומו של האחר על גבי מפות.
המחקר קובע כי מבחינה סטטיסטית, ההטיה השלילית בהצגת האחר והחיובית בהצגת העצמי קיימת בכל שלוש מערכות החינוך (כולל החרדית הישראלית), אולם היא בולטת יותר באופן מובהק בספרי הלימוד של המערכת החרדית בישראל ובאלו של מערכת החינוך הפלסטינית. מערכת החינוך הממלכתית הישראלית כוללת יותר מידע על האחר ומופיעות בה הרבה יותר דוגמאות של פעולות שנעשו על-ידי ישראלים נגד פלסטינים, פעולות שמנהיגים ואזרחים בישראל מתחו עליהן ביקורת.
חברי הוועדה שביצעה את המחקר מציעים שמשרדי החינוך הישראלי והפלסטיני יקימו ועדה שתורכב מעובדי המשרד ומומחים בקהילה הבינלאומית אשר תסקור ספרים קיימים ועתידיים, ותכין תוכנית פעולה שתתבסס על דו"ח זה. צעדים נוספים יידרשו כדי לאפשר קיום תהליכים דומים בנוגע לספרי הלימוד בקהילות החרדיות בישראל.
פיאד: "לא מבוסס על דעות קדומות"
ברשות הפלסטינית בירכו על המחקר שנעשה. ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד הביע את שביעות רצונו מקיום המחקר. הוא ציין כי המחקר שנעשה על ידי חוקרים מומחים בני לאומים שונים מוכיח כעת כי כל ההאשמות החוזרות ונשנות מופרכות מעיקרן: "השתוקקנו מההתחלה להראות שיתוף פעולה מרבי עם החוקרים, במיוחד על ידי משרד החינוך, וזאת מתוך האמונה האיתנה שלנו בחשיבות הנושא ובצורך לקיים דיון ענייני ומקצועי שאינו מבוסס על דעות קדומות וסטריאוטיפים".
גורם במשרד ראש הממשלה הפלסטיני אמר ל-ynet כי פיאד מייחס חשיבות רבה לממצאי המחקר שפורסם. פיאד הדגיש כי הוא הנחה את משרד החינוך הפלסטיני ללמוד בצורה מעמיקה את ממצאי הדו"ח במסגרת המאמצים לפתח את תוכנית הלימודים בבתי הספר הפלסטיניים. הוא קרא לממשלת ישראל לפעול עם ממצאי הדו"ח ברוח דומה ולהפסיק עם הניסיונות לגרוע מהמקצועיות של הדו"ח והאובייקטיביות שלו.
במשרד החינוך בירושלים אמרו בתגובה כי "מבדיקת גורמי
מקצוע במשרד ומחוצה לו של חומרים שגובשו על-ידי הגורמים שביצעו את המחקר עלה באופן ברור כי הוא מוטה, לא מקצועי ולוקה באופן חמור בחוסר אובייקטיביות. הרושם הברור שנוצר הוא כי מדובר ב'מחקר' שממצאיו ידועים מראש בטרם בוצע באופן מקצועי ובוודאי שאינו משקף באופן מהימן את המציאות".
עוד אמרו במשרד החינוך כי "הניסיון ליצור הקבלה בין מערכת החינוך הישראלית למערכת החינוך הפלסטינית משולל כל יסוד ואין לו כל אחיזה במציאות. משרד החינוך בחר שלא לשתף פעולה עם גורמים המעוניינים להוציא דיבת מערכת החינוך הישראלית ומדינת ישראל רעה. תוצרי 'המחקר' מלמדים כי ההחלטה לא לשתף פעולה עם גורמים אלה הייתה מוצדקת".
לפנייה לכתב/ת 
