יאן פיליפ סנדקר: "הרבה יותר מסיפור אהבה"

אחת ההצלחות המו"ליות הגדולות ואולי המפתיעות של השנים האחרונות היא ספר הביכורים של הסופר הגרמני יאן פיליפ סנדקר, "אמנות ההקשבה לפעימות הלב". בימים אלו רואה אור ספרו השני, ספר ההמשך, "מיתרי הלב" (הוצאת הכורסא וידיעות ספרים. תרגום: יוסיפיה סימון), שככל הנראה יכבוש במהרה את רשימות רבי-המכר, כפי שעשה גם הספר הקודם, שמכר עד כה למעלה ממאה אלף עותקים.

• ליזה קראוזמן: "האלימות ברומן היא רק תירוץ "
• ג'ולי אוטוסוקה: "הטראומה של היפנים הודחקה "
• סטיבן קלמן: "הספר שלי הוא מחווה לקורבנות "
  

"יש ציטטה יפהפייה של קומיקאי גרמני, קרל ולנטין: 'הכול כבר נאמר, אבל לא על-ידי כולם'", מספר בראיון סנדקר, שהגיע בימים אלו לביקור בישראל. "כל קורא של ספריי מחליט אם הצלחתי להוסיף משהו לחייו או לחייה, מחשבה או רגש לשיח הבלתי נגמר על אודות אהבה וגורל. אני בסך הכול כותב ספרים שאני מרגיש שאני מוכרח לכתוב. אני מספר את הסיפורים שאני צריך לכתוב, ומקווה שהם ימצאו את הקוראים שלהם".

יאן פיליפ קסנדר. שקוע בחלום בהקיץ

אם ננסה להבין את כוח משיכתו של הספר הראשון של סנדקר, אולי נגיע למסקנה שהוא מצליח לגעת בנפשם של קוראים רבים נוכח כתיבתו הקלילה של סנדקר, והאופן שבו הוא מתאר את המסע של דמויותיו אל עבר אמת פנימית, גילוי עצמי וחיפוש משמעות. בספר הראשון התמקד סנדקר בסיפור אהבה יוצא דופן, ואילו כעת הוא שולח את יוליה, אחת הדמויות המרכזיות בספר הקודם, למסע רוחני במרחב הרחוק ביותר מההוויה האורבנית שבה היא חייה: מניו יורק לבורמה, שם מתרחש חלק ניכר מהסיפור של אביה, הנפרש לפנייה בספר הראשון.

"לא תכננתי לכתוב המשך לספר", מסביר סנדקר, "ישבתי בבית תה בקאלאו שבבורמה, העיר שבה מרבית עלילת ספרי הראשון מתרחשת, ולפתע פתאום חשבתי על יוליה. הרגשתי כאילו היא צועדת ברחוב הראשי. דמיינתי מה קורה איתה שנים לאחר המסע הראשון שלה למקום המופלא הזה, ומה נותר מהסיפור היפה שסופר לה.

"נהייתי כה משוקע בחלום בהקיץ הזה, ולא יכולתי לעצור. עד מהרה עלה במוחי הרעיון לספר הבא; בתחילה לא רציתי לכתוב אותו כי הייתי עסוק ברומן המתרחש בסין. ניסיתי לדחות אותו, אבל הוא שב וחזר בעוצמה בלתי ניתנת לריסון, כך שהייתי מוכרח להיכנע לו. הרומן הזה רצה להיכתב, לא היתה לי ברירה".

כיצד עיצבת את דמותה של יוליה, והאם אתה חש שהיא התפתחה?

"הכתיבה שלי היא מאוד אינטואיטיבית. יוליה הגיעה אלי, ואני לא יודע מאיפה. לא עיצבתי אותה. בספר הראשון היא תרה אחר אביה, ובספר השני היא מחפשת את עצמה. היא בסוף שנות ה-30 לחייה, יש לה עבודה שהיא אוהבת, היא עובדת קשה מאוד, והיא עסוקה מאוד. על אף ההערכה שהיא מקבלת מהקולגות שלה, משהו חסר בחייה. היא לא יודעת מהו הדבר הזה. היא כמעט לא תודה בכך, אבל היא מרגישה בחוסר. היא מתחילה לחקור ולחפש אחר המשמעות, ואני חושב שאנשים שמחפשים, הם תמיד האנשים הכי מעניינים. אמנם אלו לא האנשים שהכי פשוט להתמודד איתם, אבל הם ללא ספק, המעניינים ביותר".

מסע אל בורמה ובחזרה

סנדקר נולד ב-1960 בהמבורג, עבד כעיתונאי עבור כתב-העת "שטרן", והיה כתב חוץ באמריקה ובאסיה. אל בורמה הגיע ב-1995 במסגרת עבודתו, ולא ציפה לחוויה כה משמעותית. "המסע הזה שינה את חיי", הוא מסביר. "המדינה היתה מבודדת באותם ימים. החיים בה היו ועדיין קשים מאוד, אבל האנשים היו פתוחים וידידותיים בצורה מפתיעה ומעוררת התפעלות. הם היו צנועים מאוד, ואף אחד לא ריחם על עצמו. דברים חומריים לא היו בעלי חשיבות רבה. לעומת זאת, הם היו מאוד רוחניים. חזרתי לשם יותר מעשרים פעמים לאחר אותו טיול, ובכל פעם הרגשתי שלמדתי רבות על תרבות אחרת, על דת אחרת והכי חשוב: על עצמי".

ניכר כי העיסוק בחקירה עצמית מהותי מאוד עבור סנדקר, ובשני הספרים שפרסם עד כה, הוא מעמיד את הדמויות הראשיות במסע מטלטל מבחינה נפשית, שגורם להן לחקור את מצבן הקיים ולתור אחר האושר. ב"מיתרי הלב" יוליה נעקרת כמעט בעל-כורחה מהסביבה האורבאנית הקפיטליסטית שבה היא חייה, ומוצאת את השלווה והאמת הפנימית שלה במחוז מנוגד לחלוטין. אין ספק כי החתירה של סנדקר אחר תמות שכיחות כאהבה, זהות וגורל, מעמידה אותו במסורת ארוכת שנים של סופרים הבוחנים את הסוגיות הללו ומבקשים להציג אלטרנטיבות להוויה הרווחת בקרב אזרחי העולם המערבי.

"אני לא חושב במונחים של רצף ומסורת ספרותית", מבאר סנדקר. "אני מתעניין מאוד בדתות ורוחניות, ולכן זה רק טבעי ששני האלמנטים הללו מרכזיים למדי בקרב הדמויות שלי וסביב הסיפורים שאני כותב. אני מושפע רבות מהחשיבה הבודהיסטית, אף על פי שלא אכנה עצמי כבודהיסט כיוון שאני לא מאמין בגלגול נשמות. במשך שנים גרתי באסיה וערכתי אינספור מסעות לשם, והיתה לכך השפעה עצומה עלי ועל האופן שבו אני מסתכל על העולם".

כיצד הגבת להצלחת ספר הביכורים שלך?

"אני מאושר, כמובן, מכך ש'אמנות ההקשבה לפעימות הלב' נהייה רב מכר בינלאומי. הספר תורגם לשלושים לשונות בקירוב, ומכר היטב בכל מקום שבו פורסם. מרתק לראות שהסיפור הזה, על אהבה לא קונבנציונאלית, נחשף בכל כך הרבה שפות ותרבותיות וזכה לקבלת פנים כה חמה. אני חושב שלמעשה, זהו הרבה יותר מסיפור אהבה, כיוון שהוא מספר משהו על המצב האנושי, והדבר הזה הוא שמושך קוראים מכל העולם".

בימים אלו ממשיך סנדקר לעבוד במערכת כתב-העת ובמקביל, כותב את התסריט לעיבוד הקולנועי של ספרו הראשון - משימה שדורשת ממנו התייחסות קונקרטית בהרבה לטקסט, וזאת בניגוד מסוים לחופשיות שהוא מתאר כאלמנט מרכזי בתהליך הכתיבה. "אין לי תוכנית-על כשאני מתחיל לכתוב" הוא מספר. "אני יודע מי היא הדמות הראשית, יש לי תחושה מסוימת לגבי הקונפליקטים הפנימיים, ואז אני פשוט מתחיל לכתוב. תהליך הכתיבה

הוא כמו מסע לעבר טריטוריה שאינה מוכרת. אילו ידעתי מה עתיד לבוא, זה היה מאוד משעמם".

סנדקר מוסיף כי סקרנות ואומץ הן התכונות העיקריות הנדרשות לכותב בבואו להפוך לסופר של ממש. כמו גם "יכולת לספר סיפור, כמובן". הוא אוהב סופרים שהם מספרי-סיפורים טובים, ושפה יפהפייה. בין הסופרים המוערכים על ידו הוא מונה את הרוקי מורקמי, תומס ברנהרד, הסופר הסיני Yu Hua וארונדהטי רוי.

האם אתה מכיר סופרים ישראלים, וכיצד אתה מרגיש לגבי הגעתך לישראל?

"אני כמובן מכיר סופרים ישראלים, אבל בעיקר את אלו שמוכרים ברחבי העולם. אני מצפה עד מאוד לגלות קולות פחות מוכרים. ביקורי בישראל לשם השקת ספרי החדש הוא בעל משמעות מיוחדת מאוד עבורי: הייתי בישראל רק פעם אחת למשך שלושה ימים, והמסע הקצר הזה השאיר עלי רושם עמוק".