סערה בכוס יין: 8 יינות חורפיים
במשך חודשיים בשנה אפשר באמת להתענג על כל היינות המופלאים והכבדים שמייצרים יקבי הארץ. ליבי שפרלינג עם 8 המלצות ליינות סמיכים ועשירים בטעם, שמתלבשים בול על החורף
אין זה סוד שחם פה, בין הירדן לים. לעיתים אפילו מאד. אבל איפשהו, בין סוף דצמבר לתחילת מרץ, לוקחים החמסינים חופש, מכבים את הסאונה ומסבלטים את הארץ למשך חודשיים למשפחתו הצוננת של גנרל חורף.
עוד בערוץ האוכל:
זה שורף בלב: דיז'סטיפים, סיפור אהבה מריר
זה לא הגיל, זה התרגיל: ג'וני ווקר מחדשים
מארחים את שגב בבית: מתכונים ביתיים
חודשי החורף הקצרים הם העת לפתוח את כל היינות שאין ממש סיבה או מצב רוח להתענג עליהם בימים כהרגלם. יינות אדומים, סמיכים וכבדים, מהסוג שמתפתח בכוס ומשתנה לאיטו בקצב הארוחה.
8 היינות שלפניכם הם כאלה ומעולים מסוגם. מבחינת האיכות והטעם, אין ספק שמדובר ביינות מופלאים.
מה שכן, חלקם יקרים, אפילו מאד (שלא לומר מדי) ומבטאים איזשהו הלך רוח לא-צנוע בתעשיית היין הישראלית. יקבים מכל הגדלים ורמות הוותק לא תמיד מוצאים את המקום הענו וההגיוני לגבות מחירים סבירים על היין. יתרה מזאת, בינינו - יש לא אחת תחושה שכשזה מגיע לתמחור, יותר משתמע כיותר.
החדשות הטובות הן שהמגמה הזו סוף סוף נעצרת - יקבים רבים, ובראשם "תבור" ו-"אמפורה", הורידו השנה את מחירי היינות באופן ראוי לציון. נקווה שזו תחילתה של ידידות קשובה יותר ומופלאה עוד יותר בינינו ליצרנים.
תשבי: אסטייט סירה 2009
יקב שהולך ומסתמן כאחד מספקי התמורה הטובה ביותר למחיר, תוך שדרוג משמעותי ברמת איכות היינות. מנפקים כאן יינות עמוקים יותר ולאחרונה כבשו את ליבי אפילו היינות הזולים ביותר – תמורה מעולה לכסף. הסירה גבוה יותר והוא יספק לארוחה שלכם יין עמוק, עם סיומת שמזכירה בטעמה מוקה. החבית – מאלון אמריקאי – מוסיפה ארומות עץ מורגשות ועדינות. 85 שקלים. כשר.
מוני: דלילה רזרב 2009
אחרי שנים של יינות זולים ונגישים, סוף סוף אוזרים ב-"מוני" עוז ויוצאים בסדרת פרימיום. "דלילה" הוא יין לא-זול, שמשלב 3 זני ענבים (קברנה, פטי ורדו ומרלו) לתערובת בלנד בסגנון האלגנטי של מחוז בורדו. התוצאה היא יין אפלולי, כהה ודחוס. בטעימה נוכחים תווים אדמתיים ומשהו כמעט מאובק. יקר ומעולה. מומלץ לרכוש וליישן. 149 שקלים ראויים. כשר.
ברבדו כרמי יוסף: קופאז' 2010
זני הענבים קברנה פרנק, שיראז וקברנה יושנו בחביות צרפתיות ומעט אמריקאיות והולידו יחדיו יופי של יין, שמתגלה לאיטו. התאזרו בסבלנות ופתחו מראש. 150 שקלים. כשר.
טוליפ: פטי ורדו 2009
יין חד-זני שכולו ענבי פטי ורדו מכרם ניר שבהרי יהודה. מי שאוהב את הירוק הקטן הזה יתאהב ביין הזה, שנעשה בכמויות קטנות מאד רק מחביות שהדגימו איכות יוצאת דופן ולפיכך נמכר רק ביקב. סיבה מצויינת להגיע ליקב היפה, לערוך טעימה חינמית של היינות השווים. 240 שקלים – יקר מאד אבל משובח.
אלכסנדר: קברנה פרנק רזרב 2009
אחד היקבים המעניינים, שחובבי יין חדשים לא מספיק מכירים וחבל. עושים כאן יינות סמיכים ועמוקים, כבדים במתכוון וכאלה שמיטיבים להתיישן במקרר יין וגם מחוצה לו, ככה שהם בנויים גם לחובבי יין נטולי פאסון. אהבנו מאד את הקברנה פרנק, שמגיע מכרם צפוני באזור כפר שמאי וזוכה לחיזוק חינני בדמות 5% פטי ורדו. יין כוחני בסגול עמוק. מתחיל בריון אבל מתגלה כחייל שוקולד. 140 שקלים. כשר.
עמק האלה: °N/35°E3 2 2008
השם המורכב הוא ביטוי של הקואורדינאטות הגיאוגרפיות של הכרמים ולמעשה הודאה צנועה לפיה נוף תבנית הכרמים – כלומר הטרואר - הוא הכל. באזור היין המוצלח של עמק האלה זה כמעט נכון. זני הענבים סירה, פטיט סירה ומרלו יושנו במשך 20 (!) חודשים והולידו יין מרגש שלא תרצו שייגמר. 210 שקלים. כשר.
צ'ילאג: סולו סירה 2008
ביקב הקטן ביהוד של הייננית אורנה צ'ילאג עושים יין איטי, שלוקח את הזמן. צ'ילאג השיקה השנה לראשונה בסדרת סולו יין זני מענבי סירה שמגיעים מכרם בן זמרה. היא מפקחת באופן אישי על הקלונים שנוטעים וגם עוקבת אחר הפרי המרוכז שמניבה הנטיעה הצפופה וההשקייה הצנועה במתכוון. התוצאה: יין חם וים תיכוני במובהק, מורכב אבל נגיש בטעמו, שיתחבב בקלות גם על טועמים מתחילים. בשתי מילים: פשוט נהדר. 110 שקלים.
רקנאטי : מרלו רזרב כרם מנרה 2010
ברקנאטי השיקו לאחרונה שני יינות מסדרת רזרב: קברנה סוביניון ומרלו, שניהם מכרמים יחידניים.אנחנו עפנו על המרלו, יין מקסים וזהרורי שכמו התווית המעוצבת והחדשה שלו, מיטיב לבטא את טרואר כרם מנרה ונהנה מיופי של חמיצות, שתשמור לכם עליו גם בשנים הקרובות. הסיומת מקסימה והרמונית. הכי יין אוכל מרשים. 110 שקלים. כשר.
