בדד נלך?

בזמן שהיינו עסוקים במערכת הבחירות, ביוקר המחיה, בתזוזות הפרסונליות בתוך המפלגות ובינן לבין עצמן ובשאלות סביב הרכבת הקואליציה, התרחשו שני אירועים בעלי השלכה כבדת משקל על ביטחונה ומעמדה הבינלאומי של ישראל, שאינם קשורים לכאורה: האחד הוא התקיפה לכאורה בסוריה, והשני הוא פרסום דו"ח ועדת החקירה של מועצת האו"ם לזכויות האדם בנושא ההתנחלויות.

התקיפה בסוריה, אם אכן התרחשה ואם אכן בוצעה בידי חיל האוויר הישראלי, מחויבת המציאות כדי להגן על עצמנו, יהיה המחיר הבינלאומי אשר יהיה. באירוע הזה עסקה התקשורת הישראלית בהרחבה. האירוע השני חלף כמעט מתחת לרדאר. למרות שהדו"ח פורסם על ידי גוף של האו"ם, שבמידה רבה הוכיח את המוסר הכפול שלו בעיסוק כלפי ישראל בהשוואה למשטרים דיקטטוריים ברחבי העולם ובמזרח התיכון בפרט, הרי שבנושא ההתנחלויות אין לנו ידידים רבים. למעשה, אין לנו ידידים כלל - לא בארה"ב ולא באירופה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

מוסרי זה הכי, אחי / נמרוד אלוני

אל תמהרו לסגור את בתי הדין לעבודה / אורי אהרונסון, הילה שמיר

אף ממשל אמריקני מעולם לא הסכים למדיניות ההתנחלויות של מדינת ישראל. לראשונה, גוף של האו"ם דורש להפעיל סנקציות כלכליות - ואין מי שיגן על ישראל. חוסר היציבות במזרח התיכון - מהחשש לגורלה של סוריה, דרך האירועים במצרים ומאבקי הכוחות בין החילונים לבין האיסלאמיסטים בכל רחבי המזרח התיכון וכלה במאמצי ההתגרענות של איראן - כל אתה מציבים לפתחה של ישראל אתגר שעמו לא תוכל להתמודד לבד. חוסר היציבות מצד אחד, והבידוד הבינלאומי, הסנקציות האפשריות והשלכותיהן הם החוט המקשר בין שני האירועים הללו.

הסוגיה הפלסטינית עדיין נתפשת על-ידי הרחוב הערבי והמוסלמי בקהיר, בעמאן, באיסטנבול ובאנקרה כמקור של חוסר יציבות במזרח התיכון ולכן היא הסוגיה הכמעט בלעדית שאותה ניתן למנף כדי להשיב את הלגיטימציה למדינת ישראל. התקדמות בערוץ הפלסטיני היא המוצא היחיד שיכול למנוע את בידודה המוחלט של ישראל במציאות המסוכנת של שינויים טקטוניים במזרח התיכון החדש.

לא לחזור על שגיאות ההתנתקות 

הנעת תהליך מדיני ישראלי-פלסטיני תאפשר את חיזוקם של הגורמים הפרגמטיים שעדיין שואפים להגיע למזרח תיכון יציב יותר שנאבק בהקצנה הדתית. צעדים עצמאיים קונסטרוקטיביים, כאלה שמקדמים אותנו לעבר מציאות של שתי מדינות מחד גיסא, ומעבירים מסר של נכונות למשא ומתן לקראת הסדר מדיני מאידך גיסא, תוך הקפדה על שמירת ביטחונה של ישראל לאורך כל הדרך, יתקבלו בברכה הן על ידי הקהילה הבינלאומית והן על ידי אותם גורמים פרגמטיים באזור.

על מדינת ישראל להכריז שהיא רואה בתוואי גדר הביטחון גבול זמני לקראת הסדר קבע, לחוקק חוק קליטה, פינוי מרצון ופיצוי למתיישבים שמעוניינים לחזור לגבולות מדינת ישראל כבר עתה, שכוללים את גושי ההתיישבות, להכין תוכנית קליטה לאומית עבור המתיישבים שיתפנו בעקבות חתימה על הסדר קבע על מנת להימנע מכל השגיאות הטרגיות שנעשו בתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. במקביל, יש להפסיק לאלתר כל בנייה ביישובים שממזרח לגדר הביטחון ובשכונות הערביות בירושלים. עד לחתימתו של הסכם קבע עם הסדרי ביטחון שמקובלים על מדינת ישראל, צה"ל ימשיך לשהות בשטחי יהודה ושומרון ולהגן על האינטרסים הביטחוניים שלנו.

ביטחונה של מדינת ישראל וזהותה הציונית, היהודית והדמוקרטית הם שני אינטרסים לאומיים עליונים. לשם כך, עלינו ליצור במו ידינו מציאות של שתי מדינות.

עמי אילון הוא ראש השב"כ לשעבר וממייסדי תנועת "עתיד כחול לבן"

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il