מה עושה אדם שמחליט יום אחד לפרסם ספר ורוצה שאנשים יקנו אותו למרות שהוא עצמו לא סופר, מעולם לא פרסם ספר בעבר, הספר שלו אינו רומן רומנטי, מותחן או דרמה מרתקת וגם לא מסוג הספרים אותם ניתן לקרוא בזריזות מבלי להתאמץ יותר מדי? זאת הייתה הדילמה בה התחבט אילן סנדובסקי, מהנדס במקצועו, שכתב ספר בנושא מגילת אסתר ושאותו רצה לחלוק עם קהל קוראים רחב.

סנדובסקי חשב קצת והגה רעיון: תחרות כתיבת דיאלוג בין אחשוורוש והמן הרשע, כשמחבר/ת הדיאלוג המוצלח ביותר יזכה או תזכה באלף דולר. כסף ופרסים אחרים תמיד מצליחים לתפוס תשומת וסנדובסקי מיהר להוציא את הרעיון אל הפועל בפרסום נרחב בעיתונים בלוס אנג'לס וניו-יורק וגם בישראל לקראת חג הפורים הקרב ובא. המשתתפים מתבקשים לדמיין מה הייתה השיחה בין המן למלך אחשוורוש, שהביאה את המלך להעניק להמן מעמד של כבוד בממלכה ולרשום את הדיאלוג בשפה וביטויים שהיו נהוגים באותם הזמנים.

עם חבר השופטים המכובד שיבחר את הסיפורים הזוכים נמנים הסופר והמבקר ד"ר אמנון ז'קונט, הרב והד"ר בנימין לאו ועורך הדין בני דון יחיא. הדיאלוג הזוכה יפורסם באתר "אופיר ביכורים", מבטיח סנדובסקי.

הראיון עם סנדובסקי נערך בביתו שברסידה. על הקירות תלויים ציורים המתארים סצינות מתוך מגילת אסתר כפי שצייר אותם עבורו צייר מקצועי, שאת שירותיו שכר על מנת שיאייר את ספרו. בסופו של דבר, אף אחד מהאיורים היפהפיים לא מצא את מקומו בספר מאחר והוצאת הספרים "אופיר ביכורים" הסבירה לסופר המתחיל כי בספרי יהדות לא מתפרסמים ציורים, גם לא צנועים במיוחד. סנדובסקי נאלץ בצער רב לוותר על הציורים ובמקום זאת מיסגר ותלה אותם בסלון ביתו.

סנדובסקי חי ונושם את סיפורה של אסתר המלכה ודודה מרדכי מזה שנים רבות. הוא יכול לדבר על סיפור המגילה שעות ארוכות ובעונג רב. הוא אוהב לפרש, לנתח, להסביר, להתפלפל. לא תמיד הוא מצא קהל שומעים שהיה מוכן לשתף פעולה איתו ולהקשיב לפרשנות שלו לסיפור וזה כנראה מה שהביא אותו בסופו של דבר לכתוב ספר. לא רוצים לשמוע, אז שיקראו!

"הכל התחיל מזה שהלכתי עם אשתי, שהיא מורה לעברית, להרצאות על התנ"ך וכך הקשבתי לכל מיני סיפורים. אחת ההרצאות הייתה של יצחק עת שלום, שסיפר על מגילת אסתר. הוא הסביר שהמן הודיע לאנשי העיר שכולם צריכים לכרוע ולהשתחוות לו. בתור עורך דין, אמרתי למרצה: התנגדות כבודו, זהHearsay . זאת אומרת, זו רק עדות שמיעה. התחלתי לחשוב שיכול להיות שמה שהמן אמר הוא שקר ושהמלך לא אישר להמן שכל העם ישתחווה לו".

בעקבות ההרצאה, פתח סנדובסקי את מגילת אסתר והתחיל לסמן פסוקים, לפרש אותם, פתח ספרים של פרשנים אחרים ועשה מעין מיני תחקיר על מגילת אסתר. אחר כך, מצוייד בידע שצבר, הוא החליט לתת הרצאות בנושא המגילה, אולם לא מצא קהל שומעים שיתלהב כמוהו מכל העניין. "ראיתי שזה לא הולך: או שאנשים לא מקשיבים לי או שאני לא נתתי תיאור מדויק מספיק. החלטתי לוותר. אשתי אז לחצה עלי ללכת ללמוד באוניברסיטה היהודית באל.איי ובאמת הספרנית שם מאוד עזרה לי, שלחה אותי לפרופסור זאבי והתחלתי ללמוד ברצינות. את המחקר לא רצו לפרסם לי כי אני לא אקדמאי, אז החלטתי לפרסם ספר".

זה לא סיפור יקר להוציא ספר בהוצאה פרטית?

"בהתחלה הוצאתי את הספר באנגלית והוא עלה לי 3,000 דולר, אבל מעט מאוד אנשים קנו אותו והחלטתי לפרסם אותו בעברית. לגירסה העברית הוספתי הרבה חומרים. פניתי למספר הוצאות לאור בארץ, אבל אחוז הדחיה שם, כידוע, מאוד גדול. לפחות היו כמה שענו לי ואמרו לי לא תודה. יש כאלו שבכלל לא טרחו לענות. בסוף הגעתי להוצאת 'אופיר ביכורים', שהסכימו להוציא את הספר בהוצאה מסחרית-עצמית והם הציעו לי הצעת מחיר בדולרים שלא הייתה כל כך נוראה".

מה זאת אומרת?

"אני שילמתי 8,000 דולר לשם התחלה, אבל אחר כך היו לי הוצאות נוספות כמו פרסום הספר במודעות בעיתונים וההוצאות על התחרות שאני עכשיו מפרסם. שכרתי גם מאייר שיצייר לי ציורים לספר, שבסופו של דבר לא הייתי יכול להשתמש בהם בגלל קהל הקוראים הדתי".

אז קהל היעד של הספר הוא דתי בעיקר?

"לא רק, אבל אני מעריך שהרבה דתיים יגלו בו עניין. עכשיו אני עובד על ספר נוסף המבוסס על מגילת אסתר. מדובר ברומן, כך שבו אוכל להשתמש באיורים".

רב-תחומי

הרקע האישי של אילן סנדובסקי לא מרמז כהוא זה על זיקתו העזה לסיפורי התנ"ך או לכתיבה. סנדובסקי הוא מהנדס במקצועו שהיגר לארה"ב בשנת 1976, למד כאן ועבד בחברת נורתרופ, שהכינה עבור משרד הביטחון האמריקאי מערכות ניווט. בשנות ה-90, כשחשש שהוא עומד לאבד את משרתו החליט לפנות ללימודי משפטים, אותם עשה בערבים לצד צעירים שהיו יכולים להיות הילדים שלו. בימים היה עובד, בערבים לומד והביתה היה חוזר רק כדי לישון.

אישתך לא התלוננה?

"היא התמרמרה שאני כמו מת בשבילה, כי גם כשהייתי בבית הייתי צריך כל הזמן ללמוד, אבל היא גם תמכה בי".

איך הצלחת גם ללמוד וגם לעבוד?

"כל עוד עשיתי את העבודה שלי וסיימתי את כל מה שהייתי צריך לעשות, לא הייתה לבוס שלי בעיה. הרגשתי שאני חייב ללמוד עוד מקצוע, כי היו אז פיטורים במשרד הביטחון ובכל גל פיטורים כזה חששתי שאני הבא בתור ושלא אוכל למצוא עבודה כי השטח בו עבדתי היה מצומצם. בסופו של דבר לא פוטרתי".

איך הרגשת ללמוד בכיתה עם סטודנטים צעירים?

"דווקא בסדר. אני הייתי תלמיד טוב, על ה'דין ליסט'. פעם אחת התלמידות אמרה לי: אתם הזקנים מצליחים בלימודים כי אתם לא צריכים לישון כל כך הרבה. עניתי לה: כן, וגם לא צריכים כל כך הרבה סקס".

נו, ועברת את בחינת לשכת עורכי הדין?

"עברתי את הבאר על הפעם הראשונה, אבל לא עבדתי במקצוע הזה. בהתחלה ניסיתי למצוא עבודה כסניגור ציבורי, אבל לא הצלחתי לעבור את הראיון כי כנראה שלא עניתי את התשובות שהם רצו לשמוע".

אז אף פעם לא עסקת במקצוע?

"לא ממש. אני ממשיך לקחת שיעורים על מנת לשמור על התואר שלי כעו"ד, אבל לא נראה לי שאעבוד בזה. מה שכן, אני גם רשם פטנטים ורשמתי מספר פטנטים שהמצאתי".

אז אתה גם ממציא נוסף לכל?

"הייתה לי המצאה המיועדת למכוניות למניעת תאונה מאחור בזמן עצירת חירום. פניתי לפורד והם הסכימו לקבל ממני את ההמצאה בחינם. לא הסכמתי. המצאה אחרת יצרתי עם בתי, שהיא אונקולוגית במקצועה. זהו מכשיר לסטרליזציה בזמן ניתוח".

והצלחת למכור את ההמצאה הזאת?

"לא. אבל בתי משתמשת במכשיר בעבודה שלה".

היא ובנך קראו את הספר שכתבת?

"לא, אבל אני מקפיד לספר את סיפור המגילה לנכד שלי, בן השש, שכל הזמן שואל שאלות שבאמת גורמות לי לחשוב, כך שחשבתי אפילו לתת לו קרדיט בספר על שיתוף הפעולה והעזרה", צוחק הסב הגאה.

יש לך עוד אלו כישרונות או מקצועות שלא דיברנו עליהם?

"כן, אני לומד כבר שלוש שנים כינור ונהנה מאוד. התחלתי לאחרונה ללמוד את מספר מיספר 4 בכינור".

אני מבינה שפורים הוא חג חשוב עבורך, אז אני חייבת לשאול: אתה מתחפש, ליבך טוב ביין?

"אני לא מתחפש וגם לא שותה, אבל אני כן הולך לבית הכנסת, קורא מהמגילה ומרעיש ברעשן ביחד עם כולם".

לפרטים נוספים על הספר ולרכישות: www.ofir.org.il

להשתתפות בתחרות דיאלוג פורים: purim.ofir@gmail.com

________________________________________

מתוך "מגילת ההיפוכים" מאת אילן סנדובסקי

מגילת אסתר היא סיפור סתום בהרבה מובנים. אנו קוראים במגילה שמרדכי שלח את הדסה להתחתן עם עובד עבודה זרה. כמו כן, אף על פי שהוא ידע שאין ביהדות כל איסור להשתחוות לשלטון, הוא סיכן את כל היהודים כשהעליב שר בכיר ונתן ליהודים לסבול כחודשיים עד שפרסם את פקודת ההגנה. מתעוררת השאלה: מדוע הוא עשה את כל זאת?

לשם הבנת המגילה כמסמך, ייעזר ספר זה בכללים של ניתוח משפטי, בהבנת דיבור דו-משמעי המיועד להטעות מרגלים, מלשינים ואנשי שלטון, ובכללי קריאת התנ"ך המופיעים בספרו של יצחק עת-שלום, "בין השורות של התנ"ך", וזאת כדי לרדת לעומקם של המאורעות ולחשוף את הצד האנושי של המשתתפים ואת המניע למעשיהם, שכן הבנת תהליך החשיבה שמוצג במגילה, תאיר את עינינו למקרים דומים בחברה בימינו. אבקש להראות: א. כיצד המן רודף הכבוד ניצל את מעמדו כדי להעלות את כבודו מעל המותר והשתעשע במשחק ילדותי של התחזות כמשנה למלך. ב. כיצד הפכה אסתר בהדרכתו של מרדכי מנערה תמימה למלכה חזקה. ג. כיצד מרדכי שהיה מנהיג של עם קטן ומפוזר בכל הממלכה, הקים מערכת מודיעין מסועפת ומתוחכמת כדי לשמור על המלך ועל בת חסותו אסתר ונעשה משנה למלך.

בזמנו, היו היהודים פזורים ברחבי הממלכה הפרסית, אולם חיו ברווחה ובחופש דתי. מרדכי היה מודע לכך שעשרת השבטים שהוגלו על ידי האשורים כמאה שנה לפני גלות יהודה, התבוללו ואבדו ומטרתו היתה להציל את היהודים מגורל דומה. מרדכי פעל בהבנה עמוקה ומתוך שיקול דעת, צעד אחר צעד, לפי תכניתו של אלוהים ביד משה. כשם שמשה הביא להחמרה במצבם של בני ישראל, הביא ישועוה ושחרור, מיסד את חג הפסח למנהגיו ונתן את התורה, כך עשה גם מרדכי. מרדכי הביא סכנה על היהודים, הצילם מאסון, מיסד את חג פורים והיהודים קיבלו עליהם את התורה.