אוואן הנדלר: "עירום מביך אותי, לדוכובני יותר קל"

יש דברים שלעולם לא ישכחו לך. תשאלו את אוואן הנדלר, שהדמות של הארי גולדנבלט, בעלה השני של שרלוט, ב"סקס והעיר הגדולה", הפכה אותו לפופולארי בקהילה היהודית, ולא רק בארצות הברית. "אני מפורסם מסביב לעולם ואני מפורסם בקרב היהודים", הוא צוחק. "אני גם מקבל כל כך הרבה בקשות להתראיין לגופי תקשורת בישראל, וסוף סוף זה קורה".  

מה עוד קורה בערוץ הטלוויזיה של ynet:

"קרובים, קרובים": רחוקים מהעין, קרובים ללב

"חי בלה לה לנד 2": מה היה בה, מאיה

סיום "אמא ואבא'ז": משפחה עליזה, למרות הכל

כתבות נוספות ועדכונים חמים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בעשור שחלף מאז ימי "סקס והעיר", הנדלר ( 52) הספיק להשתתף בתפקידים קטנים ב"אבודים" וב-"24", אבל בשש השנים האחרונות הוא מככב לצידו של דיויד דוכובני  ב"קליפורניקיישן" (ראשון, 22:15, HOT3), הסדרה השנויה במחלוקת על סופר שמגיע ללוס אנג'לס בעקבות משבר כתיבה ונשאב להדוניזם. הנדלר מגלם את צ'ארלי, הסוכן (היהודי, נו מה?) וחברו הטוב של הסופר, ואם יש משהו שצ'ארלי עושה הרבה מול המצלמות בסדרה, זה סקס.

עירום לא נוח לי. אוואן הנדלר

"איכשהו זה התגלגל ככה שבעשר השנים האחרונות אני חושב שהופעתי בעירום יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של הטלוויזיה", הוא אומר בחיוך. "אני שחקן מאז סוף שנות העשרה שלי, ואף פעם לא ביקשו ממני לעשות דברים סקסים, אולי פעם או פעמיים הייתי צריך לנשק בחורה. עד 'סקס והעיר הגדולה', שהתסריט שלה כלל שמונה פעמים עירום. ב'קליפורניקיישן' הלכתי כמה צעדים קדימה. סימולציה של סקס זה לא משהו שבא לי בטבעיות, אבל לקחתי את זה כמשימה של משחק, בקטע של 'איך אני יכול להרגיש חופשי וקל כשאני לגמרי עירום ובכל זאת להיות מצחיק', למרות שבפנים ממש לא נוח לי".

ואיך אתה עושה את זה באמת?

"אתה צריך פשוט להתגבר על זה, ולחשוב על הסצנה במקום על כל הרגשות והבושה. זה קשה, כי יש כל כך הרבה מעורבים. גם החוסר נוחות וההרגשה שאתה מעורר גיחוך, וגם רמת הנוחות שאתה מרגיש עם השחקנית שאתה עושה מולה את הסצנה, שברוב הפעמים היא חדשה יחסית בסדרה ובסיטואציה הזו בפרט".

אז זה אומר שעם דיוויד יותר קל לך להיות עירום.

"עם דיויד, יש את הקטע הזה שהוא שמור במצב הרבה יותר טוב ממני, אז כשאתה מוצג בצורה כזאת על המדף, ליד זן משובח ממך, אתה צריך להתגבר גם על זה."

דיוויד שמור. דוכובני והנדלר

זה לא סתם שהתדמית ה"יהודית" דבקה בו. הנדלר גדל בניו יורק למשפחה יהודית מאמינה. בשנות העשרים לחייו חלה בלוקמיה, ובמסגרת הטיפולים הוריו הוסיפו לו את השם האמצעי 'חיים'. אוואן החלים מהמחלה, כנגד כל הסיכויים, וזמן קצר לאחר מכן הוציא ספר בשם "קומדיית האסונות שלי", בו תיאר את תהליך ההחלמה. "הייתי מאד ציני לגבי השם 'חיים'", הוא מתוודה, "רבנים אמרו לנו ששינוי שם הרבה פעמים 'מבלבל את מלאך המוות' ויכול להציל חיים. אני זוכר שחשבתי לעצמי 'מה, כל כך קל לבלבל את מלאך המוות?'. היום אני לא לוקח חלק בענייני דת. הגעתי למסקנה שכל העניין הזה הוא קצת חסר טעם".

אתה מתבאס שכל התפקידים הגדולים שאתה מקבל הם של יהודי?

"אני חושב שזה קורה יותר ממה שהייתי רוצה שזה יקרה, אבל זה לא שאף פעם לא שיחקתי משהו שהוא לא ספציפי לדמות של יהודי. יש שחקן מעולה בניו יורק שקוראים לו דייב מרגוליז שלפני שנים אמר שבתעשיה הזאת, מוצא אתני הוא גורל. זה קצת הגיוני, אני חושב, כי אנשים עושים את זה במובן מסויים, אני תמיד מודה לכל תסריטאי שלא ישר מצמיד לי את זה לתפקיד. אני לא חושב שצ'ארלי בתסריט היה בהכרח חייב להיות יהודי, אבל אחרי שליהקו אותי אני מניח שיותר קל לתסריטאי להגיד, הוא נראה כמו שחקן יהודי אז בוא נתפור בדיחות גם מהסוג הזה לאורך העונה".

בטח התפקיד ב"סקס והעיר הגדולה" רק תרם לטייפקאסט שלך.

"'סקס והעיר' עשתה לי שנוי ממש גדול בקריירה. כשאתה מוצג בסדרה כל כך אייקונית ועוד בשיא שלה, זה משנה את החוויה של ללכת ברחוב, ו'קליפורניקייקשן' למעשה גרמה לי להמשיך בכיוון הזה. אני חושב שהסדרה הזאת אפילו יותר פופולארית מעבר לים מאשר בארצות הברית, בגלל שזה משודר בערוצים שלא צריכים לשלם עליהם במיוחד. כאן אצלנו, צריך לעשות מנוי כי תוכן מיני, אתה יודע, צריך להמצא בחדר נעול. מבחינה מקצועית אני חושב ש'סקס והעיר' עזר לליהוקים הבאים שלי. אני בטוח שהמלהק חזר הביתה לאשתו ואמר לה שהוא לוקח את הבחור ההוא מ'סקס והעיר הגדולה'. זה נשמע לה טוב".

שש עונות על תקן הסוכן. "קליפורניקיישן"

מאז ספרו הראשון, אוואן החל לפתח קריירה גם ככותב. בשנת 2008 הוציא את ספרו השני, גם הוא עסק בשהשלכות מחלת הלוקמיה ממנה הבריא לחלוטין, ובמסגרת הפרומו לספר כתב טורים במגזין הנשים הפופולארי ELLE ובמגזין של אופרה ווינפרי. כיום הוא בעל טור קבוע בעיתון הדיגיטלי הנחשב 'האפינגטון פוסט', וכותב בעיקר על פוליטיקה. אולי זאת הסיבה שהוא מרגיש קצת יותר קרוב לתפקיד שלו כסוכן בעולם הכותבים והסופרים, מאשר העורך דין שהיה ב'סקס והעיר'.

"אני אף פעם לא חושב במונחים האלה, של הבן אדם הזה הוא כותב וגם אני כותב, אז האם הייתי מתנהג ככה", הוא אומר. "בשבילי זה תמיד יותר התסריט, הסיטואציה ומערכת היחסים בין האנשים. הדמות הזאת היא יותר מוכרת לי

למשל מארי גולד ( דמות הסוכן ב'הפמלייה'), כי הסוכנים שאני הכרתי אף פעם לא היו ככה בראש שרשרת המזון, הם היו אנשים שאכפת להם יותר מהחיים של הקליינט שבשבילו הם עובדים וככה צ'ארלי נוהג לעשות".

כמי שמבין בפוליטיקה וכותב בנושא, לדעתך יש לנו סיבה לדאגה מהמינוי של צ'אק הייגל לתפקיד שר ההגנה האמריקני?

"אני לא חושב שמערכת היחסים של ישראל וארצות הברית נמצאת באיזושהי סכנה, שתלויה באיזשהו חבר קבינט או אפילו בנשיא זה או אחר. קשה לי לדמיין שהתמיכה של ארצות הברית בישראל תרד. אם אתה ממש מתחיל למדוד איזה הצהרות אדם מסויים הצהיר ואם מישהו מצהיר משהו פחות תומך, אני חושב שאתה מודד את זה במיקרו, ואין לזה כל כך משמעות. אני חושב שהעניין של ארצות הברית בישראל כבעלת ברית במזרח התיכון הוא חזק מספיק ואני לא רואה מועמד זה או אחר מחריב את התמיכה הזאת בצורה ריאליסטית".