אף מילה: מה עושים לכם הצלילים האלה?

הצלילים אינם פוסקים: בשבוע שעבר פרסמנו מאמר ובו סקרנו כמה מהיצירות האינסטרומנטליות הגדולות להן זכינו במוזיקה הישראלית, במיוחד ברוק המקומי לדורותיו. בעקבות התגובות הרבות, החלטנו לנדוד גם אל מעבר לים, להעביר את סוף השבוע בכיף גם עם היצירות הלועזיות הגדולות, שכולן נוצרו ללא מילים ובתקופות שונות.

מטאליקה - The Call Of Ktulu

קליף ברטון מת בגיל 24, בספטמבר 1986. כשהאוטובוס של להקת "מטאליקה" היה מעורב בתאונה במהלך סיבוב הופעות שלהם בשבדיה, ברטון נזרק מחלון האוטובוס ונמחץ למוות. נדמה היה שמטאליקה, אז רק להקה צעירה עם שלושה אלבומים, לא תוכל להמשיך. אבל ההיסטוריה ידועה והמסע שלה לכיבוש העולם נמשך. מלבד נגינת בס מופלאה וכבדה, ברטון גם השאיר אחריו גם כמה יצירות, כשהגדולה בהן היא כנראה "The Call Of Ktulu", קטע אינסטרומנטלי משוגע ויפהפייה, שמובילה גיטרת הבס שלו.

היצירה, שנכללה באלבומה השני של הלהקה, "Ride The Lighting", הפכה לאבן דרך בהיסטוריה של מוזיקת המטאל, וזאת למרות יצירה אינסטרומנטלית אהובה נוספת של להקה בשם "Orion", שגם בכתיבתה היה ברטון מעורב. כשערכה מטאליקה את המופע המפורסם שלה עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו, היא פתחה את הערב עם אותה יצירה, מגישה ביצוע מצמרר שלה ומנציחה את המורשת הנפלאה של ברטון. כמו פתיחה של מסע אדיר ומסתורי אל הלא נודע - ולמרות שמסעו האישי של ברטון הסתיים, המוזיקה תמיד שם.

הרולד פאלטרמייר - Axl F

כמעט בלתי אפשרי לבחור נעימה אחת בודדת מתוך סרט קולנוע שובר קופות. אחרי מחשבה רבה, החלטנו לתת את המקום למוזיקאי הגרמני הרולד פאלטרמייר, מי שיצר את הנעימה לסרטי "השוטר מבברלי הילס", שנקראה על שם דמותו בסרט של אדי מרפי, "Axl F" (אקסל פולי).

בחייו, יצר פאלטרמייר גם את המוזיקה המפורסמת של "אהבה בשחקים", אבל הסיבה שבחרנו במלודיית הקלידים האייטיזית של "השוטר מבברלי הילס" מסתכמת בכך שהיא גורמת לנו לחייך - וזה כל כך חשוב. היא גורמת לנו לדמיין את פרצופו המצחיק של אדי מרפי בדמותו של פולי, את צחוקו המגוחך, את המתח לפני שהוא תופס את הרעים, ואת התחושה שבסוף הטובים מנצחים.

רוברט מיילס - Children

בשנות ה-90, בתוך מבול הרוק (וגם הפופ) ששלט ב-MTV והכתיב את תרבות ואופנת הצעירים, היו גם הבלחות ללא מילים. היצירה הגדולה מכולן היתה כנראה "Children" של אמן המוזיקה האלקטרונית האיטלקי רוברט מיילס.

לצד הצלילים האלקטרוניים שהשתלטו על רחבות הריקודים, מיילס הצליח להיכנס גם אל לב המיינסטרים, כאשר המנגינה החולמנית שלו (במקור של מלחין רוסי גאריק סוקשב) זכתה לקליפ ששודר ללא הרף ב-MTV. הקליפ הקנה לו מעריצים רבים מעבר לעולם האלקטרוניקה, שהפכו את "Children" ליותר מנעימה, לפסקול של תקופה שלמה.

ווטר ריפורט - Birdland

והנה מגיע הפיוז'ן האינסטרומנטלי וגם במקרה הזה, קשה מאוד לדוג יצירה אחת מתוך ים אינסופי של מנגינות נפלאות. אבל גם הפעם, בחרנו ללכת בדרך האושר והשמחה. "Birdland" זו היצירה הפנומנלית של "ווטר ריפורט" שפותחת את אלבום הקלאסי, "Heavy Weather" ואת התווים כתב קלידן הלהקה הענק, ג'ו זווינול.

לצדו ג'קו פסטוריוס, חלוץ הבס הטראגי שחייו נקטעו בגיל 35, המתופף אלכס אקונה והסקסופוניסט ווין שורטר - נבחרת חלומות שיצרה מוזיקה גדולה מהחיים. "Birdland" מייצגת שלמות מוזיקלית מלאה באושר ובכיף, קטע אחר קטע. בשנה האחרונה הגיעה לרשת גם גרסה מצוינת לקלאסיקה עם מתופף "רד הוט צ'ילי פפרס", צ'אד סמית', שמנהיג את להקת ביג בנד, וצולל בביצוע העמוק אל תוך הגרוב והאהבה הגדולה.

מיילס דיוויס - So What

ולצד המוזיקה האלקטרונית והפיוז'ן, ישנו כמובן הג'אז. כנראה הסגנון שבו הכי קשה לבחור קלאסיקה אחת, שכן הוא מלא בכל כך הרבה מהן. אל קו הסיום הגיעו שתיים: "Take Five" של דייב ברובק, שבאחרונה נפרד מהעולם, ו"So What" של מיילס דיוויס הענק. בסופו של דבר, הכבוד מוענק למיילס וליצירה מתוך האלבום המופתי שלו, "Kind Of Blue" אלבום שלא רק שינה את עולם הג'אז, אלא את עולם המוזיקה בכלל.

שלא כמו זו של דייב ברובק, היצירה המפורסמת של דיוויס החצוצרן הגאון, ששולבה בכל כך הרבה רגעים בתרבות המודרנית שלנו, היא סקסית. וזאת בנוסף לכל התחושות הגדולות שהיא מעבירה למאזין. מיילס דיוויס והחצוצרה, מספיק רק לומר את המילים בכדי לחוש את הצמרמורת.

הרבי הנקוק - Rockit

וממיילס דיוויס לאיש ענק אחר שגם עמד לצדו בחמישייה השנייה והאגדית שלו, הרבי הנקוק. הפסנתרן הענק, חלק בלתי נפרד מהיסטורית הג'אז, יצר תפניות מוזיקליות רבות במהלך חייו ובשנות ה-80 אף הגיע אל לב המיינסטרים, בעיקר בזכות יצירה אחת בשם "Rockit".

אמנם היצירה ללא ספק מדבקת, אבל את רוב תהילתה הרוויחה בעקבות הקליפ הבלתי נשכח שנוצר לה, קליפ ששודר רבות בשנותיו הראשונות של ערוץ MTV. באווירה רובוטית של האייטיז, חלוץ הג'אז יצר קלאסיקה אלקטרונית של ממש, יצירה שתמיד תהיה איתנו.

ואנגליס - Chariots Of Fire

קחו סצנת התאהבות, של מרוץ, ניצחון או המראה. עכשיו הפעילו אפקט של הילוך איטי על אותה הסצנה והדביקו לה את "Chariots Of Fire" של ואנגליס. במקור זה נעשה כמובן ב-1981 בסרט בעל באותו השם, כאשר חבורה של גברים רצו לצלילי הנעימה.

אבל מאז, אותה הסצנה, פחות או יותר, נוגנה היצירה בכל כך הרבה מקומות, בדרך כלל בתור בדיחה. המנגינה של המלחין היווני הפכה עם השנים לכל כך מפורסמת וצרובה עמוק בתודעתנו, כשבכל פעם כשהיא מתנגנת, החיים עצמם עוברים אוטומטית להילוך איטי.

Rush - YYZ

גד לי, ניל פירט ואלכס לייפסן, שלושה סופר מוזיקאים שיחד קוראים להם "Rush". שם הלהקה בדרך כלל לא יככב בכותרת מגזיני המוזיקה למיניהם, אבל מדובר באחת מלהקות הרוק המוערכות בעולם, במיוחד בעולם הרוק המתקדם. כבר עשרות שנים שאחד מסמלי הלהקה האלמותיים מתבטא בצורת יצירה בשם "YYZ".

היצירה הפרוגרסיבית לקוחה מתוך אלבום הלהקה האהוב, "Moving Pictures" שיצא ב-1981. כש"ראש" נמצאת בשיאה, היא הציגה יצירה מוזיקלית שהפכה לצעד חיוני במסעותיהם של מוזיקאי רוק שונים, במיוחד של מתופפים שרצו ללמוד כל מכה ומכה של ניל פירט (ויוטיוב מלא באינספור הדגמות שכאלה). קשה להסביר את הקסם הרוקיסטי המתקדם ביצירה האינטנסיבית, צריך פשוט לשקוע אל תוכה ולתת לה לקחת אותך למקומות רחוקים.

פרנק זאפה - Peaches en Regalia

כנראה שתמיד יתקיים הויכוח האם זו היצירה האינסטרומנטלית הטובה ביותר שפרנק זאפה המנוח כתב בחייו. הקטע שפותח את אלבום המופת "Hot Rats" (וכולל את המוזיקאי שוגי אוטיס, שבקרוב יגיע לישראל, על הבס) מייצג באופן מדויק את הגאונות המוזיקלית המוטרפת של האיש והאגדה.

מלבד המלודיה הנפלאה, אפשר בהחלט לחוש כיצד זאפה הקדים את זמנו, איך

הוא הצליח לכתוב תפקידים כל כך מיוחדים עבור כל המוזיקאים סביבו - ואיך הוא גרם לכל שניה בשיר להישמע כאילו היא לקוחה מעתיד לא ידוע, למרות שהשנה היתה רק 1969.

The Shadows - Apache

ב-1960 הגיעה לראש המצעדים בבריטניה יצירה אינסטרומנטלית בשם "Apache", וללהקה שמאחוריה קראו "השדואוס" (The Shadows). בזכות סגנון הרוק-פופ החלוצי הכל כך מובהק של הלהקה, הפכה היצירה, אחת מיני רבות שלה, לנעימה בלתי נפרדת מתרבות הפופ המודרנית - כשהיא נדגמת אינספור פעמים בשירים אחרים, זוכה לביצועים פופולריים, ומשתלבת כדרך קבע בתוכניות טלוויזיה ובסרטים.

גם במקרה של "Apache", מספיק לשמוע את הצלילים הראשונים והגולשים של הגיטרה החשמלית בשיר, ולדמיין עשרות מצבים, שאולי ראינו פעם בסרט, ואולי הם חלק מהחיים הפרטיים שלנו.

ועכשיו תורכם! טקבקו במרץ וספרו לנו: מה הן היצירות האינסטרומנטליות האהובות עליכם?