שמוליק קראוס הלך לעולמו
הזמר והמוזיקאי שמוליק קראוס, שאושפז לפני כשבוע בבית החולים איכילוב במחלקה לטיפול נמרץ, הלך לעולמו בגיל 77. "יוצר דגול שהשאיר בי את שיריו", כתב עליו אביב גפן
המוזיקאי שמוליק קראוס נפטר הערב (א') בבית החולים איכילוב בתל-אביב, שם אושפז לפני כשבוע במצב קשה בעקבות מה שהתברר בהמשך כשפעת חזירים. המרכז הרפואי הודיע הערב בצער רב על פטירתו של המוזיקאי: "אנו משתתפים בצער המשפחה", ביקשו למסור שם. קראוס היה בן 77 במותו, והשאיר אחריו בת זוג ושלושה ילדים. הלוויתו תתקיים מחר בשעה 15:00 בשער הגאולה, בית העלמין ירקון.
קראוס פונה באמבולנס מדירתו בתל אביב ב-7 בפברואר ואושפז בבית החולים במצב קשה אך יציב, ובמהלך תקופת האשפוז חלה הידרדרות במצבו. המוזיקאי הוותיק סבל בשנים האחרונות מבריאות רופפת והתנייד באמצעות כיסא גלגלים.
שמוליק קראוס שר "זה קורה"
קולגות ואישי ציבור מיהרו להגיב בשעות הערב על דבר מותו של קראוס. המוזיקאי אילן וירצברג, שהיה שותפו ליצירה, אמר ל-ynet: "אני בשוק ומרגיש שעוד מוקדם להספיד אותו. שמוליק הוא דמות מאוד משמעותית בחיים שלי, הקשר המוזיקלי שלנו היה גם חברי ולמרות שהופסק הקשר המוזיקלי, גם אם התרחקנו עם השנים, הוא עדיין דמות גדולה מאוד בחיי".
המוזיקאי אביב גפן כתב בחשבון הטוויטר שלו: "שמוליק קראוס, יוצר דגול שהשאיר בי את שיריו בהרבה פרקים בחיי. יהיה זכרו ברוך, או כמו שהוא אמר: 'שיבה זרקה במלך'". יאיר לפיד ציטט בעמוד הפייסבוק שלו את השורה משירו של קראוס: "בן אדם כסנה מול השמיים, בו בוערת אש".
המוזיקאית יהודית רביץ אמרה הערב: "גם כשיודעים שהמצב קשה, ברגע שנכבה האור, זה מאוד כואב. הייתי ילדה קטנה כש'החלונות הגבוהים' הגיעו לבאר שבע, ולא הרשו לי ללכת להופעה שלהם כי זה היה רוקנ'רול ופחדו שאני אתקלקל, זו היתה מוזיקה של גדולים. אי אפשר היה שלא להבחין שהוא היה עושה רוקנ'רול ייחודי משלו, עם גיטרה ממיתרי ניילון, ואת הצליל שלו אפשר היה לזהות ממרחק. זה היה המרד שלו, הוא בעט עם ללכת על הכלי הכי עדין ולנגן את המוזיקה שלו בדרך שלו. וכמובן ניכר כישרון ההלחנה הענק שלו, הכל היה פורץ דרך, עד כמה שזה נשמע קלישאה, זה באמת היה ככה. כואב לי עליו".
שמוליק קראוס נולד ביולי 1935 בירושלים. הוא החל את דרכו המוזיקלית כבר בשנות ה-50 (לצד אבי עופרים), ובשנות ה-60 פגש את מי שלימים תהפוך לאשתו ושותפתו המוזיקלית - ג'וזי כץ. בהמשך היה חבר בלהקת "החלונות
הגבוהים" ו"חבורת לול", והוציא גם אלבומי סולו, ביניהם "מדינת ישראל נגד קראוז שמואל", "ידידותי לסביבה" ו"יום רודף יום", שהעבודה עליו תועדה בסרט "מעשה בתקליט". ב-2006 הוענק לו פרס שר החינוך והתרבות למפעל חיים.
קראוס הלחין כמה מהקלאסיקות הישראליות הגדולות ביותר, בעיקר אלה הלקוחות מהאלבום של "החלונות הגבוהים", ביניהן: "הבובה זהבה", "כל השבוע לך", "אינך יכולה" ו"יחזקאל". עוד שירים מפורסמים שהלחין וכתב כוללים את "איך שגלגל מסתובב לו", "רואים רחוק רואים שקוף", "זה קורה", "לוח וגיר" ו"אצו רצו גמדים".
לצד הקריירה המוזיקלית שלו ותרומתו לרוק העברי, קראוס עורר לא מעט סערות תקשורתיות בשל גילויי האלימות השונים שלו לאורך השנים - ובשלב מסוים אף אושפז במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל.
בהכנת הכתבה השתתפו אור ברנע ורן בוקר